יום חמישי, 18 במרץ 2010

Presenation from STKI Summit 2010

Thanks for everyone who came to our summit. It was a great event!

And a big thank you to STKI clients and everyone who assisted us in conducting our annual research (answering surveys, brainstorming with us...)

I've uploaded my presentation to slideshare, you can take a look at it here:

יום שני, 22 בפברואר 2010

ההכנות לכנס השנתי בעיצומן

בכל שנה מגיע הזמן בו האנליסטים של STKI "יורדים למחתרת", מסכמים את המחקרים השנתיים, תוצאות הסקרים שערכנו מול לקוחותינו (שמאוד עוזרים לנו - תודה!), תובנות שעלו מאינטראקציות רבות עם ארגונים מכל התעשיות השונות, ובעיקר נקברים בתוך הררי מחקרים... הכל במטרה לספק בכנס השנתי תובנות בינלאומיות ומקומיות לגבי המגמות החשובות בתחום ה-IT.

בימים אלה ממש אנחנו קוראים, שואלים, מראיינים, מנתחים, ועוסקים מצד אחד במבט לאחור (סיכום של שנת 2009 ה"מאתגרת" משהו), ובמבט לקראת השנים הקרובות שמבטיחות להיות קצת יותר טובות.

הססמה שבחרנו לכנס השנה מדברת על הצורך לאזן בין סטנדרטיזציה לבין חדשנות. למה הכוונה?

מצד אחד ארגונים ינסו לייעל את האופרציות השונות, לשפר יחסי כוח אדם, להוריד עלויות תחזוקה, ליצור מרכזי shared service, לבחון מודלי אספקת שירותים לארגון, "לעטוף" סביבות אפליקטיביות שונות במעטפות שונות על מנת לשפר אספקת שירותים אפליקטיביים, להפחית סיבוכיות אפליקציות ולשאוף ליותר סטנדרטיזציה בפורטפוליו האפליקציות הארגוני.

מצד שני עם שנת 2010 מגיעה גם אווירה קצת אופטימית, וזו מחזירה לשולחן את הפוקוס בפרויקטים חדשים, בהבאת ערכים מסוג חדש, בתמיכה בתהליכי חדשנות שמתחוללים כיום בארגונים. יש לא מעט פרויקטים שנדחו ב 2009 (עד שיגיעו ימים טובים יותר) ואלה חוזרים כיום לסדר היום, בתוכם גם פרויקטי ליבה משמעותיים וגדולים. בתחומי ה-CRM נדרשת חשיבה חדשה, הסתכלות על השכבות הבאות שניתן לספק מעל ה"תשתית" שכבר נבנתה. נושא של ריבוי ערוצים יהווה אתגר עיקרי.מה כבר ניתן לחדש בתחום ה-BI? מסתבר שהרבה, התחום לא מפסיק לחדש ולהתחדש ובכנס נדבר על מגמות מעניינות חדשות בתחום שעדיין ממשיך לככב כאחד מהתחומים החשובים ביותר לארגון גם בשנה הקרובה.

הכנס יעסוק באיזון העדין שבין שתי מטרות אלה - סטנדרטיזציה אל מול הצורך בחדשנות.

נושאים נוספים שנכסה בתחום האפליקציות - SaaS, אפליקציות "ניידות", מגמות בתחום ניהול הידע, טשטוש הגבולות בין עבודה - חיים בקרב העובדים והלקוחות שהנם כיום הרבה יותר דיגיטליים, פעילים במדיות חברתיות, ומשתמשים במכשירי טלפון ניידים חכמים - מה כל זה אומר מבחינת אספקת שירותי IT לעובדים? ללקוחות? בתחום ה ERP נדבר על השלבים הבאים הצפויים - ERP 2 ו ERP 3, ונציג תוצאות סקר יחסי כ"א בתחומים אפליקטיביים שונים.
את האג'נדה של הכנס אפשר למצוא כאן.


יום שלישי, 16 בפברואר 2010

רשמים משולחן עגול - כלי ניהול למידה והטמעה

שוק הכלים הטכנולוגיים ללמידה והטמעה כולל הרבה תתי-תחומים (אשר אליהם מתווספות קטגוריות חדשות כל הזמן). אימוץ כלים אלה בארגונים הנו לרוב מוגבל וחלקי. שוק הספקים כבכל שוק שבשל, כולל ספקי best of breed וכן ספקי סוויטות אפליקציות ארגוניות (HR, ERP) שהתרחבו גם לתחומים אלה, וכן כלי קצה מאוד ממוקדים (הרבה סטארטאפים).
התחומים הנכללים בשוק כלי ניהול למידה והטמעה (רשימה חלקית):
  • כלים לניהול האדמיניסטרציה של הלמידה – LMS - learning management systems
  • כלים לחילול לומדות וחומרי הדרכה
  • מבחני ידע, בדיקת אפקטיביות
  • ניהול תכני למידה – LCMS
  • כלים להעברת קורסים מתוקשבים (e-Learning)
  • ניהול Skills / Talent
  • "מעטפת" ל- delivery של שירותי הלמידה – פורטל הדרכה לדוגמה
  • כלים המאפשרים למידה "אד-הוקית" תוך כדי העבודה התפעולית (לדוגמה, EPSS) - קטגוריה יחסית חדשה
  • ממש לאחרונה אנו רואים גם כלי מדידת הטמעה, הדוגמים ברמת תחנת העבודה של המשתמשים תוך כדי עבודתם את צורת העבודה כך שניתן לראות היכן צריך לחזק הטמעה (מעט מאוד יישומים בפועל בישראל

ארגונים כעת שואלים אותנו יותר על מפת הספקים, אשר בעבר הייתה מצומצמת הרבה יותר בישראל. כמו כן, שנת 2009 (שהייתה לוחצת מבחינה תקציבית) הביאה עמה יותר עניין בכלים התומכים בלמידה תוך הפחתת עלויות הטמעה (לדוגמה, כלי EPSS המשולבים במערכות התפעוליות, כלי חילול תכני למידה באופן אוטומטי ועוד). במקביל, מתחילות להופיע אופציות מבוססות קוד-פתוח (דוגמה בולטת – Moodle לתחום LMS).

לצורך כך קיימתי שולחן עגול בו ארגונים המשתמשים או בוחנים טכנולוגיות אלה שוחחו על שאלות אלה ואחרות, העלו סוגיות ושיתפו טיפים ולקחים מניסיונם. מובאים כאן חלקם מהמסקנות שהועלו במפגש.

Blended Learning – כ Best practice
במפגש הייתה הסכמה כללית (הרווחת כבר שנים) כי הקורסים המקוונים והלמידה העצמאית אינם מחליפים לחלוטין את הלמידה הפרונטאלית. ההמלצה השחוקה כמעט לשלב צורות למידה שונות אכן מוכיחה את עצמה. ה – Blended learning (שילוב מספר שיטות למידה) כשילוב הממקסם את הערך מהלמידה אכן עלה כ- Best practice אצל כל המשתתפים. כמו כן, האווירה שעלתה מהדיון באופן כללי היא שכאשר מדובר במיומנויות רכות – ישנה העדפה ברורה להשתמש בקורסים פרונטאליים.
חלק מהמשתתפים הדגישו כי המעבר מלמידה פרונטלית לעצמאית/מתוקשבת הנו מעבר שקשה לארגון לעכל ושבחלק מהמקרים אין תחליף מספיק אפקטיבי והם יישארו עם למידה פרונטאלית (מיומנויות רכות, הנהלה בכירה, משתמשים לא טכנולוגיים).

הבעיה המרכזית – תרבות ארגונית
באופן לא מפתיע, וכמו ברוב פרויקטי ניהול ידע (תחום משיק ולעתים חופף עם תחום הלמידה), אחת הבעיות המרכזיות הנה התנגדות מבפנים – אם מהעובדים, או מההנהלה עצמה. בארגונים טכנולוגיים מתחום ההיי-טק הבעיה פחות חמורה.
יחד עם ההכרה כי בארגון קיימים פלחים שונים של משתמשים, אשר חלקם הרבה יותר מוכווני-טכנולוגיה (Generation Y / "הילידים הטכנולוגיים"), חלקם "מהגרים טכנולוגיים" אשר מאמצים לאט-לאט חלק מהרגלי ה Gen Y, וחלקם מתנגדים בצורה משמעותית לאימוץ דיגיטלי, בעיה שהועלתה בדיון: כיצד להתייחס למשתמשים שונים אלה, ולהתאים לצרכיהם השונים?
משתתפים בדיון טענו כי משתמשים מבוגרים יותר וגם אנשי מטה / הנהלה בכירה – מתנגדים ללמידה העצמאית ויותר רוצים ש'יאכילו אותם'. אנשי ההנהלה לרוב יקבלו הנהלה פרטית.
אחד הארגונים אף ציין על בעיה תרבותית בה נתקל במחלקת ההדרכה עצמה – אשר קשה לה לעבור ממצב של קורסים פרונטאליים בלבד לשימוש בכלים ממוכנים.
  • יוזמות למידה שונות בארגון ללא תיאום. בחלק מהארגונים קיימים כלים טכנולוגיים נפרדים - הלקוחות החיצוניים משתמשים בכלי אחד, והעובדים - בכלי אחר, והתכנים המיוצרים לקהלי יעד אלה שונים. אחד הארגונים ציין כי גם התפיסות שגובשו שונות – לעובדים פנימיים יותר למידה פרונטאלית, ולחיצוניים – למידה מתוקשבת יותר (שילוב של לומדות + כלי EPSS).
  • ארגון מתחום הטכנולוגיה ציין כי צריך לקבל את העובדה שכיום קיים טשטוש בין עבודה -> למידה -> חיים. הלמידה צריכה להשתלב בעבודה היום יומית, וזהו אתגר משמעותי. איך מביאים את הלמידה לתוך סביבת העבודה (שאלה שעולה לרוב ביוזמות ניהול ידע כיום)? רוצים לייצר learning services. גם שיטות הגישה לנתונים משתנות והן כיום מגוונות, לא רק מחשב במשרד אלא גם עובדים שניגשים דרך smartphone (אייפון/בלקברי).
  • טשטוש בין עולם הלמידה - לעולם ניהול ידע - לעולם הקולבורציה. למידה לא מתרחשת רק בקורסים רשמיים אלא היא מתרחשת כל הזמן בתהליכי ניהול ידע ושיתוף ידע בין העובדים. ולכן השאלה - איך נראית כיום תכנית למידה? הנה שאלה לגיטימית. האם זו סביבה חדשה שמשלבת תהליכים, למידה וקהילה?
  • נושא Social Learning – למידה באמצעות מודלים חדשים מעולם המדיה החברתית שמציב אתגרים רבים לעומת המודלים המסורתיים המוכרים – על כך פירוט בהמשך.
  • צוינו אתגרים טכנולוגיים סביב יישום גלובלי בו העובדים צריכים להתחבר למערכת ממקומות גיאוגרפים שונים – איך לאפשר התחברות רציפה ובאותה רמה לכל העובדים (כאן פתרון במודל SaaS חיצוני יכול לסייע).
  • אחד הארגונים ציין הצגת סרטוני Flash על גבי Citrix קשה/עובד בצורה איטית.
  • חסרה כיום אינטגרציה המאפשרת קישור אמיתי בין מערכות: LMS + משובים + משאבים, לרוב תחומים אלה נבנים כ"איים" עם כלים שונים.
  • רוב הלומדות המוצעות "מהמדף" הנן באנגלית.

מודל פנימי (in-house) או חיצוני (Hosted או SaaS)
אחת מהשאלות שעלו במפגש – האם ליישם כלי במודל חיצוני, אשר יושב אצל הספק, או ליישם את הכלי פנימית בתוך הארגון.
יש לכך מספר שיקולים:
· אם צרכי החברה הנם דומים למדי לצרכי ארגונים אחרים, ההעדפה להשתמש בכלי חיצוני גדלה. [הערת STKI: היתרון הבולט בתחום ה-SaaS כפי שעולה משיחותינו עם לקוחות שיישמו הוא היכולת להתרכז בתהליכים העסקיים במקום להתעסק בטכנולוגיה – איזון עומסים, גיבוי, אבטחה וכד'. עם זאת, תחום ה-SaaS רלוונטי ביותר כאשר מדובר בצרכים כלליים ולא ייחודיים, שכן ה"אפליקציה" במודל SaaS מתוחזקת פעם אחת עבור כל המשתמשים בה (multi-tenant), כל שדרוג בחבילה יתבצע לכולם ביחד. לכן, אם נדרשים שינויים מהותיים באפליקציה מודל זה פחות מתאים].
· אם הארגון הנו גלובלי, קיים יתרון בהליכה לפיתרון SaaS שכן השירות הניתן למשתמשים אמור להיות זהה ללא תלות במיקום הגיאוגרפי. ארגונים גלובליים נתקלים בבעיות ביצועים במיקומים שונים – בהודו זמני התגובה יהיו יותר נמוכים מאשר ארה"ב. מודל ה-SaaS אמור להקל על "כאב ראש" זה. חלק מהארגונים הגלובליים מתמודדים בבעיית הביצועים על ידי אפשרת הורדת קורסים וביצועם באופליין.

תועלות ו-ROI

  1. הקטנת תלות במוקד התמיכה (הרבה מהפניות הנפתחות – בגלל חוסר היכרות עם התהליכים ופחות בעיות טכנולוגיות אמיתיות).
  2. שימוש בכלי EPSS – הטמעה בזמן אמת – יכולים לחסוך הן בזמן המדריכים והן בהורדה משמעותית בצורך לפתח סביבות הדרכה על ידי ה-IT
  3. כלי המאפשר לארגון לקצץ בעלויות (תקציב נסיעות לדוגמה בארגון גלובלי)

למידה במודל Social לעומת המודל המסורתי
למידה באמצעות מודלים חדשים מעולם המדיה החברתית מציבה אתגרים רבים לעומת המודלים המסורתיים המוכרים, החל מהשינוי התהליכי, לא רק בקרב עובדי ומנהלי הארגון אלא גם ברמת עובדי ההדרכה עצמם, ודרך השתלבות יוזמות "למידה חברתית" ארגוניות (לדוגמה, רשת חברתית ארגונית ייעודית) ברשתות חברתיות חיצוניות אחרות. לדוגמה, אם לחברה יש רשת חברתית מקצועית פנים ארגונית בה העובדים פעילים, האם עליה לנסות ולשלב רשת זו ברשתות חברתיות כדוגמת Linkedin, או לשמור על הפרדה מלאה?

בשולחן עגול אחר שערכנו בנושא Web 2.0 לשימושי ניהול ידע פנים ארגוניים, דובר על אחת הבעיות הכאובות בהכנסת כלי ווב2 לארגון – היעדר היכולת למדוד ולהראות ROI שניתן להציג להנהלה בכירה. הגישה שגם עלתה בדיון זה בהקשר של ROI בלמידה באמצעות תפיסות web 2.0 - להראות ניצחונות קטנים.

האתגר העיקרי בלמידה חברתית הוא לבוא עם סט שאלות ותשובות שמתאים לעולם העסקי. חשוב לעשות זאת, למרות הקושי הרב, שכן השאלות הנן שונות משמעותית מהשאלות של עולם הלמידה המסורתי.
אחת מהדוגמאות שניתנה ליישום בו למידה חברתית יותר מתאימה – בגוף פיתוח דרך ההדרכה למתודולוגיית פיתוח חדשה מיושמת באמצעות מינוף ידע שנצבר אצל המפתחים עצמם. לצורך זה יושם WIKI המעודכן על ידי המפתחים לנושא זה.

אתגר נוסף - מיהם האנשים שמנהלים בלוגים וקהילות? עד היום יוזמו ונוהלו על ידי אנשי IT. התוצר – הרבה כלים ותשתיות בלי הצד של הניהול.

טיפים והמלצות שהעלו המשתתפים במפגש

  • כדאי להשתמש באותו כלי הדרכה ללמידה עצמית גם בהדרכות הפרונטאליות. כך המשתמשים ייחשפו לאותו הכלי בו הם ישתמשו אח"כ בעצמם, כך שזה לא יהיה להם זר. המדריך מראה להם איך זה עובד, אח"כ מנתק והם מנסים בעצמם.
  • E-learning לא בהכרח אומר שהמשתמש לומד בעצמו. ניתן ליצור קהילות ואינטראקציה בין משתמשים שתחזק את הלמידה.
  • לקשר בין יוזמות הדרכה חיצוניות ללקוחות ופנימיות לעובדים
  • לחזק את הקשר / שיתוף בין יוזמות ניהול ידע, פורטלים ושיתופיות, ותחום הלמידה וההטמעה.

במפגש גם עלו דוגמאות לפרויקטים שיושמו, שימוש בכלים טכנולוגיים שונים ועוד.

יום שלישי, 2 בפברואר 2010

הרשתות החברתיות בסכנה אם לא יספקו שירותי ערך מוסף

מחקר של eMarketer ו-Deloitte חשף נתון מעניין מאוד לאחרונה: במהלך 2009 46% מה"baby boomers" (פלח באוכלוסיה של בני 44-62) פעילים ברשת חברתית. נתון לא כ"כ מעניין כשלעצמו, אבל מה שמעניין במחקר הוא אחוז הגידול המרשים לעומת 2008 (במהלכה רק 31% מהם השתמשו ברשתות חברתיות). במילים אחרות – רשתות חברתיות אינן רק לבני עשרים ומשהו או לאנשים משועממים עם יותר מדי זמן פנוי. יותר ויותר אנשים, משכבות שונות באוכלוסיה, מצטרפים לחגיגה. באופן כללי, כשמתסכלים על כל האוכלוסייה על פלחיה השונים, כמעט 60% פעילים ברשת חברתית.
זהו נתון משמעותי ביותר ממנו אפילו הספקנים ביותר לא יכולים להתעלם. עבור מחלקות שיווק בארגונים, לנתון זה משמעות חשובה – ניתן להגיד עבור רוב החברות שבאופן כללי רוב לקוחותיה פעילים במדיה החברתית (וחלקים הולכים וגדלים מהם הנם "ילידים דיגיטליים"). מה זה אומר? הם מקשיבים, סומכים ומאמינים לחברים ברשת החברתית שלהם הרבה יותר מאשר לכל פרסומת. הם נוטים לשתף הרבה יותר. הם מצפים לחוויית שירות הרבה יותר טובה. הם הרבה יותר דיגיטליים. הסיכוי שהם יקנו ברשת הרבה יותר גבוה. הם משתפים הרבה יותר לגבי חוויות חיוביות שלהם ממותגים או חברות, ואפילו הרבה יותר כשמדובר בחוויה שלילית - רובנו הופכים להיות מה שמתויג כ Social Customers.
כל זה דורש היערכות שונה מהארגונים שמוכרים לנו. על השינויים שמתרחשים בפרדיגמות השיווקיות (שכולנו לומדים עדיין כיום באוניברסיטה) ובהן הטכנולוגיות מתחילות לתמוך אדבר בהזדמנות באחד הפוסטים הבאים.
אז אחרי ההצלחה המסחררת של פייסבוק וטוויטר, יש מקום לבדוק מהו הערך העיקרי שתחום זה מספק כיום לארגונים וללקוחותיהם, ויש בעיקר מקום לבדוק מה יהיו הערכים העתידיים שנוכל להפיק מהתחום הזה. לדעתי אנו נמצאים בשלב בו הרשתות החברתיות צריכות "להמציא את עצמן מחדש". הערך המוסף העיקרי שניתן לקבל כיום מרשתות חברתיות היא היכולת לדעת "מה קורה כרגע"? זהו ערך גדול מאוד עבור פונקציית שיווק בארגון מסחרי (איך אני ממוצב כרגע? מיהם הלקוחות שמתלוננים עלי / או משבחים אותי? איך המתחרים שלי ממוצבים כרגע? מה השוק רוצה לקבל כרגע? איך הקמפיין שהפצנו הבוקר מתקבל? וכו').
השאלה הבלתי נמנעת עכשיו - מה הלאה? מהם הערכים המוספים החדשים שנוכל לקבל מתחומי הרשתות החברתיות וה Real Time Web? כיום ארגונים מסתכלים על התחום כ- Best practice לשיתופיות ויצירת בסיס ידע קולקטיבי ומנסים להכניסם לתוך חומות הארגון (כרגע בהצלחה מאוד מוגבלת). במקביל, ה Web 3.0 כבר מבטיח לעשות סדר בבלאגן המידע שיצר ה Web 2.0 ולנסות להוסיף אינטליגנציה (בצורה מלאכותית) ל"שיחות" הרבות, באמצעות Semantic web. אבל מבחינת האינטראקציות עצמן, השיחות שמתנהלות כיום ברשתות השונות, המידע שעובר (שמחקר לאחרונה הגדיר 94% מתוכו כ"קשקוש חסר מטרה"), אין ספק שיש צורך בדבר הבא. הרשתות החברתיות במודל הנוכחי שלהן לא יוכלו להתקיים עוד שנים רבות, ואם לא יתווספו ערכים מוספים מעליהן (כדוגמת BI, רשתות חברתיות בתוך הקשר מסוים) רובן יתמוססו או יישארו בגדר "שעשוע" לצעירים.
לדעתי על מנת שהתחום יעשה קפיצת מדרגה, יתבגר ויספק תוצרים משמעותיים עבור ארגונים ולקוחות, צריכים לקרות שני דברים עיקריים:
  • מבחינת "ספקי" או "מארחי" הרשתות החברתיות – הם יצטרכו לספק שירותים המאפשרים לארגן / לסדר את השיחות. מעט מדי נעשה בתחום הזה עד כה ומשתמשים עדיין מתלוננים על קושי בארגון המידע, קטלוגו וסידורו (דוגמה לניסיון לארגן את המידע – הרשימות / lists בטוויטר). כלומר, יותר כלים להגדרת קטגוריות / נושאים / סוגי שיחות או כל דבר אחר שיקל על המשתמשים בארגון המידע. כרגע את הוואקום הזה ממלאים כלים כדוגמת Tweetdeck ודומיהם.
  • מבחינת התייחסות הארגונים לרשתות החברתיות, מחלקות השיווק צריכות להבין שה"שיחות" האלה מתקיימות איתם או בלעדיהם, ולהתחיל לפעול בנושא (להקשיב, לנתח, להתערב או ליזום שיחות משלהם). לאחר שנעבור שלב זה סביר שמנהלי החברות הבכירים יצטרכו לעבור תהליך הבשלה משלהם כדי להבין שאין להם ברירה אלא "לשחק" במשחק הזה. כיום זה לחלוטין לא ברור.

יום ראשון, 31 בינואר 2010

האם שוק ה-MDM בישראל סוף סוף מתחיל להפשיר?

אנו ב-STKI עוקבים אחר שוק ה-MDM בדריכות כבר כ-3 שנים, מאז החל ה"באז" בשוק העולמי. עד השנה האחרונה, שוק ה-MDM בישראל היה די רדום, מעט מאוד ניסיון והתעניינות מאוד זהירה של ארגונים (על הפער הגדול בין השוק המקומי לבינלאומי דיברתי בפוסט קודם).
אז עדיין לא מדובר על פריצה משמעותית, אבל ניתן להגיד בצורה זהירה שהשוק בהחלט מתחיל להפשיר ושב-2010 צפויים מספר פרויקטים בתחום. חשוב לציין כי עדיין מדובר על פרויקטים אחדים (ולא עשרות) המתוכננים לשנה הקרובה, אך אנו בהחלט רואים מגמת עלייה ברמת ההתעניינות והשאלות שאנו מקבלים על התחום. בחלק מהמקרים ההתעניינות שמתחילה כעת לא תסתיים ברכישת מוצר מדף "MDM" אלא בפרויקט המערב תפיסה MDMית (התסכלות מרכזית על נושא הנתונים, עם מעורבות מסוימת של המחלקות העסקיות).
ארגונים כבר מדברים יותר ב"שפה" ה MDMית. התוצאה הרצויה אצל רוב הארגונים - יצירת בסיס משותף לנתונים תפעוליים שישרתו את המחלקות והמערכות התפעוליות בכל הארגון, מעין גישת "SOA" לנתונים. חלק מהארגונים מתכננים לממש פיתרון טכנולוגי שישמש את מחלקת ה-IT בלבד, וחלקם אף מעיזים לדבר על רצון לממש פיתרון עסקי - טכנולוגי שיכלול אחריות עסקית על נתונים בארגון ("קפיצה" משמעותית, שלא פשוט כלל לבצע בארגון).
במקביל, גם הספקים בישראל מתחילים להראות יותר נוכחות ויותר מאמצים שיווקיים, מה שמאוד יסייע ב"התחממות השוק". ישנם לא מעט מוצרי MDM המשווקים בישראל וגם מוצרים בינלאומיים נוספים שאינם מיוצגים (אך אם רמת ההתעניינות תעלה - בהחלט ייתכן ונראה שחקנים נוספים כאן).
בשוק העולמי יש כמה התפתחויות שמצביעות על המשך תהליך ההבשלה של השוק, לאחרונה התבשרנו על רכישה מעניינת בתחום - חברת אינטגרציית הנתונים - אינפורמטיקה - רוכשת את חברת Siperian - ספקית בתחום MDM. כמו כן, מיקרוסופט אשר רכשה לפני כשנתיים את חברת Stratature מתחילה לשווק את הפיתרון תחת ה-SQL.

לא ניתן להגיד שתחום ה-MDM נכנס ל-mainstream. זהו תחום שנחשב עדיין יחסית חדש, לארגונים לא פשוט "לעכל" את השינויים הנדרשים על מנת להיכנס לתפיסה ה MDMית, וייקח זמן עד שהשוק יבשיל והידע ייצבר. אולם אין ספק שהצורך בניהול הרבה יותר טוב של נתונים נדרש, חברות נתקלות כל הזמן בבעיות שמקורן בניהול נתונים בגישת "איים" ולא בגישת "שירותים". האתגרים כאן הם בעיקר פוליטיים, מבנים של מחלקות ארגוניות נפרדות, איי מערכות תפעוליות שכל אחד מהם רוצה לשמור את הנתונים אצלו, ואף אתגרים טכנולוגיים באפליקציות עצמן - שאינן בנויות באופן טבעי לעבוד מול Hub חיצוני של נתונים.
לסיכום, אנו ב-STKI ממליצים להתחיל להתכונן למצב בו הארגון יכניס "פיתרון בתפיסה MDMית" - כלומר, HUB מרכזי של נתונים שינוהלו ממקום אחד. לדוגמה, אחת ההמלצות הנה בעת הכנסת אפליקציה חדשה לארגון, מראש "להכין" את האפליקציה למצב בו היא צריכה לקבל נתוני אב (על לקוח/מוצר) ממקור חיצוני. צעד זה יעזור גם בהחלת הלך רוח ארגוני של אנשי האפליקציות / DATA וכד' שלא כל אחד שומר את הנתון בסביבתו התפעולית מטעמי נוחות. כמו בכל תחום בשנים האחרונות, גישת הפרויקטים הממוקדים/מדורגים מומלצת כאן על מנת להוריד את הסיכון, תוך ביצוע מינימום שינויים בכלים הטכנולוגיים (שמתפתחים בקצב מהיר מאוד).

יום רביעי, 27 בינואר 2010

ניהול ידע במוקד השירות - האתגרים, הפתרונות והטיפים

בשולחן עגול שקיימתי לא מזמן בנושא ניהול ידע למוקד השירות ארגונים העלו אתגרים מרכזיים בנושא זה:
  • ארגונים שעובדים עם מוקדים מבוזרים סיפרו על הבעייתיות שבשיתוף מידע בין המוקדים השונים. האתגר – כיצד ליצור בסיס ידע משותף?
  • שאלה שהעלו ארגונים שכבר עברו את השלב הראשוני של יישום מנהלת ידע פנימית לנציגים - כיצד לפתוח את בסיס המידע שנצבר החוצה ל WEB, על מנת לאפשר שירות עצמי של לקוחות הקצה באמצעות אתר האינטרנט?
  • בעיה מוכרת בשנים האחרונות - סביבת העבודה של נציג השירות הפכה להיות מסורבלת מדי. גם כך נציג השירות צריך להתמודד עם מספר מערכות שונות, והדבר כואב במיוחד כאשר מדובר במוקד שירות חיצוני כלפי הלקוחות החיצוניים. הוספת אלמנט ניהול הידע עלול לעכב עוד יותר את עבודת הנציג. האתגר הוא לחשוף אותו לידע הרלוונטי בצורה המהירה ביותר.
  • במוקד שירות פנימי ל-IT האתגר העיקרי עמו הארגון מעוניין להתמודד הנו ניהול ה"בעיות" (השורש) ולא "קריאות" (התוצאה).
  • התמודדות עם "מידע שמשתנה כל הזמן" – לדוגמה, ארגון מהתחום הפיננסי סיפר על שינויים המגיעים מהרגולטור כל הזמן, מה שגורם למידע שנציגי השירות צריכים להתעדכן לגביו להשתנות ולהתעדכן כל הזמן. התוצאה - גם נציגים ה"ותיקים" (שנה וחצי - נחשב לעובד ותיק) לא מעודכנים. אי ידיעה שכזו עלולה לעלות לארגון ביוקר. לדוגמה, בתחום הביטוח כל טעות יכולה להצטבר לסכומים גדולים בעתיד, ולכן קיימת רגישות גדולה לנושא.
  • אחד המשתתפים בדיון סיפר כי בארגונו קיימת מערכת KM מסודרת לנציגים, ובארגון עצמו – לשאר העובדים - קיימת מערכת ניהול ידע אחרת, ואין חיבור בין המערכות השונות. להערכתו, קשה מאוד להוכיח הצדקה לאינטגרציה כזו של ניהול ידע לכל אורך הארגון, ולא רק ברמת השיחה עם לקוח.
  • איך להציף את המידע הרלוונטי לנציג השירות בצורה המהירה ביותר, וכיצד לאתר את המידע הממוקד והרלוונטי ביותר?
הפתרונות הקיימים בהם ארגונים משתמשים כיום:
הדרך הבולטת ביותר שעלתה בדיון - "שלשות" – פיתרון לסיווג קריאות. רוב הארגונים שנכחו בדיון ניצלו דרך סיווג זו לצורך הצפת פריטי תוכן וקישור בין הKM ל CRM (כ"כיבוי שריפה" שאפשר לחיות איתו בינתיים). 'שלשה' – מושג בתחום השירות שמשמעותו סיווג פניות של לקוחות. בעזרת היררכיה של שלוש רמות (סוג, קטגוריה, ותת-קטגוריה) מגדירים סיווג של תקלה. ניתן להשתמש בנושא השלשות על מנת לקשר תקלה לתחום תוכן רלוונטי ברמת URL (לדוגמה, קישור בין הCRM לתחום הידע הרלוונטי המנוהל במערכת ניהול מסמכים).
בנוסף, ארגונים משתמשים במערכות מדף שונות, כדוגמת מערכות ייעודיות ל- Knowledgebases או כאלה הכלולות במודול השירות של ה-CRM, מערכות שפותחו על גבי פורטל, שימוש במוצרי Rich Client / שולחן עבודה להצפת המידע הרלוונטי, כלי למידה/ "בועיות" שקופצות במערכת.

טיפים שניתנו במפגש לארגונים שנכנסים לתחום:

  • אי אפשר לנהל הכל. כדאי לנסות להבין מה המידע הכי יקר לארגון, ואותו לנסות לנהל. מה הידע שהכי משתמשים בו? אם מצליחים להוריד שם את השיחות ההשפעה תהיה גדולה יותר.
  • בדר"כ אחוז גדול מהפניות הנן פניות "תהליכיות" ולא טכניות (לדוגמה, באחד הארגונים ב 95% מהמקרים התמיכה היא תוכנית תהליכית - המשתמשים לא יודעים מה התהליך), במקרה והרבה תקלות הנן תקלות חוזרות, זמני השיחה במקרה זה ארוכים וזה בסדר כי משתמש שמקבל הסבר מקיף על הבעיה לומד ואז לא יפתח תקלה פעם הבאה. רואים את זה כסוג של הדרכה שיאפשר ירידה בבעיות חוזרות. במקרה זה שיטת המדידה של הנציגים צריכה לשקף זאת.
  • לדעתי האישית, באופן כללי, ארגונים כיום לא מספיק שמים דגש על נושא פתיחת בסיס הידע החוצה ללקוחות חיצוניים - על מנת לאפשר גישה למידע בשיטת Self Service. ארגונים המתכננים לרוב מחפשים פיתרון טאקטי לצרכים פנים ארגוניים ולא מתכננים מראש את הצעד הבא – חשיפת אותו בסיס ידע לערוצים נוספים (האינטרנט הנו רק אחד מהם, בקרוב מאוד גם המובייל יהווה ערוץ חשוב לפחות לחלק ממידע זה). כלומר, בעתיד ייווצרו באותו ארגון "איים" של בסיסי מידע שונים לצרכים שונים שעלולים להיות לא מסונכרנים. במפגש שקיימנו, רוב הארגונים שנכחו במפגש לא הגיעו לשלב פתיחת בסיס הידע החוצה לWEB, והאווירה שעלתה היא שארגונים מעוניינים עד כמה שניתן לאפשר שירות עצמי בעיקר בשל מניע חיסכון בעלויות מוקד השירות, אך יחד עם זאת - קיימת זהירות רבה בנושא זה: ארגונים מעוניינים להגיע לשלב זה רק לאחר הטמעה מוצלחת ומוכחת של ניהול ידע פנים ארגוני (לנציגי השירות).
  • במפגש עלתה דוגמה למתודולוגיה עולמית בתחום - KCS – Knowledge centered support, מתודולוגיה שלמה לאופן שבו מנהלים ידע במוקד שירות (נושא זה עלה בהקשר של מרכז שירות פנים ארגוני בתחום ה-IT). על פי מתודולוגיה זו התוכן נוצר תוך כדי פיתרון תקלות ומתפתח כל הזמן באופן שיתופי. פתרונות לבעיות יתועדו על ידי הנציגים, יש תהליך שנועד לאשר. לפי מתודולוגיה זו, יש בסיס של הדרכה אבל בשיטת המנהלת הרגילה (בה קיים גוף מרכזי שמעדכן את התכנים) הזמן שעובר מרגע שבעיה מופיעה עד שהיא מתועדת במלואה ארוך מדי. מתחילים למדוד את הרווח מהפיתרון בשלב מאוד מאוחר כי רק אז הוא מגיע למערכת. ואילו במתודולוגיה – KCS - הנציג אמור לחפש את הפיתרון במערכת ואם הוא לא מוצא – אמור למצוא פיתרון בעצמו, ותיעוד הפיתרון מחויב - אי אפשר לסגור קריאה עד שלא מתועד. צריך כתב טכני שמאשר את הפיתרון. זוהי מעין גישת "Web 2.0" של ניהול ידע (יותר ביזורי מאשר ריכוזי) – נותנים "בסיס" ומשחררים את התמיכה לשטח.

יום שני, 11 בינואר 2010

BI לנתוני SAP - רשמים משולחן עגול

בשולחן עגול בנושא BI לנתוני SAP בו השתתפו ארגונים משתמשי SAP, עלו הנושאים הבאים:
  • שימוש ב-BW של SAP כ ETL מובנה לנתוני SAP: במפגש הייתה הסכמה כללית על השימוש הרצוי ב-BW כ'שער' לנתוני SAP. כלומר, גישה לנתוני SAP לא תתבצע ישירות מול ה-SAP התפעולי, אלא בכל מקרה הנתון יילקח מה-BW (עד כמה שניתן). השימוש ב-BW כשער גישה לנתונים הוגדר כ- Best practice. גם במקרה של ניתוח הנתונים שלא באמצעות כלי האחזור של BW, עדיין משתמשים ב-BW כמעין ETL מובנה. כמה ארגונים סיפרו כי הם מוציאים מידע מה-BW החוצה (באמצעות שימוש בכלי מובנה ב-SAP בשם Open Hub) בצורת קבצים שטוחים לדטהבייס חיצוני (אורקל, טרהדטה...) על מנת לנתח נתונים שם עם כלי אחזור שונים אליהם הארגון רגיל.
  • סוגיה מרכזית שעלתה: היכן לבצע ניתוחים משולבים המשלבים בין נתוני SAP ונתוני Non-SAP? בשנים האחרונות מגמת שילוב כלי BI / DW / ETL מובנים בתוך חבילות אפליקטיביות (ERP, CRM, ניהול קמפיינים, תכנון תקציב וכד') הולכת וגדלה, מה שמכתיב ארכיטקטורת DW יותר מבוזרת (על פי סקר שערכנו, לכ75% מהארגונים קיים DW מרכזי, ולצידו – מספר דטה מרטים ייעודיים ל ERP וכד'). אולם מה קורה כאשר צריך לבצע ניתוחים משולבים, תוך שימוש בנתונים המגיעים מהDW המרכזי והן מהדטה מרטים הייעודיים? במפגש עלתה שאלה זו כסוגיה מרכזית – היכן מבצעים ניתוחים משולבים? שתי הדרכים האפשריות לניתוח משולב של נתוני SAP בשילוב עם נתונים ממערכות תפעוליות אחרות: העברת נתוני NON SAP ל BW; והעברת נתוני SAP ל-DW הארגוני. במפגש עלו דוגמאות לכאן ולכאן ולא הייתה המלצה חותכת לדרך נכונה אחת, משום שהדבר תלוי בארגון, באופן יישום ה-SAP ובמידת מרכזיותו בארגון. שני פרמטרים עיקריים היוו קוים מנחים לבחירה:
    1. המידה בה הארגון מבוסס SAP (בארגונים מבוססי SAP בהם % הכיסוי של האפליקציות על ידי SAP היה גבוה, הנתונים הועברו ל-BW). אם ה-SAP מהווה רק סביבה לניהול תהליכים אדמיניסטרטיביים ומכסה רק עשרות % בודדים מתהליכי הארגון, בדר"כ בארגונים אלה קיים DW אחר, ולרוב - ביצוע ניתוחים 'משולבים' יבוצעו שם (למעט מקרי קצה בודדים בהם ה-BW מהווה המרכיב העיקרי בניתוח).
    2. שיקול נוסף מוביל – היכן המסה העיקרית של הנתונים? אם רוב הנתונים לצורך הניתוח המשולב נמצאים ב-SAP ורק מעט מגיעים מה-DW הארגוני, הם יועברו ל-BW ושם ייעשה הדיווח, ולהיפך. איפה שהמסה של הנתונים יותר גדולה – שם הם יישארו ויתוחקרו.
    אם אין צורך לניתוחים משולבים, משאירים את נתוני SAP ב-BW (משתדלים לא לשכפל).

נושאים נוספים שעלו:

  • ארגונים סיפרו ניסיונות לשימוש בכלי אחזור צד-שלישי מעל סביבת ה-BW.
  • במפגש עלו כמה טיפים ושיטות עבודה עליהן ארגונים המליצו. בין ההמלצות שעלו: שימוש ב SAP Portal ושימוש בסביבות עבודה מוכנות (Business packages) של SAP.
  • במפגש עלו גם יחסי כ"א ומיקומם הארגוני של אנשי הBW / SAP BI.