יום רביעי, 5 בנובמבר 2008

איך זה שMDM עדיין לא תפס בישראל?

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לפער בין השוק הבינלאומי לשוק הישראלי הוא שוק ה-MDM. בחו"ל - אחד השווקים החמים ביותר כיום, בישראל - בקושי קורה כאן משהו. נתון שעולה מסקר שערכתי בנושא בקרב ארגונים גדולים בישראל - 36% הביעו כוונות להיכנס לפרויקטי MDM בשנים הקרובות, 35% לא מתכננים, ו29% כלל לא מכירים את הנושא שעדיין הנו חדש יחסית. הפער מול המצב בחו"ל בולט, בסקר מקביל שנערך בקרב ארגונים בינלאומיים- 60% מהם כבר החלו ביוזמות MDM כלשהן:

מצד אחד, ברור שיש כאן פוטנציאל. MDM יכול לספק פיתרון מצוין להרבה ארגונים בישראל - ניהול נתוני לקוחות ונתונים פיננסיים בבנקים,ניהול נתוני לקוחות בחברות ביטוח (פוטנציאל עסקי גבוה במיוחד בסקטור זה שיכול לספק יתרון תחרותי של ממש), ניהול נתוני מוצרים בחברות תעשייתיות בעלות מורכבות גבוהה של ניהול נתוני מוצרים ופריטים, ועוד. יחד עם זאת, ארגונים שמתעניינים בתחום מרגישים די מהר הרגשת אי נוחות וחשש להיות בין הראשונים שיוצאים ל"הרפתקה" שכזו. בארץ פשוט אין עדיין ידע ממשי בתחום, ולמרות שישנן חברות רבות שמהוות שחקניות פוטנציאליות טובות בשל מגוון היכולות שהן מציעות סביב נושא אינטגרציית נתונים, יכולות ETL, טיוב נתונים, בניית מודלים של נתונים, וכדומה.

עוד חוליה שחסרה בדרך להפיכת שוק ה-MDM לשוק חי ובועט בארץ: אין בעלות עסקית על נתונים. ברוב החברות אין מישהו מוגדר בארגון שתפקידו להיות האחראי הראשי לנתוני לקוחות/מוצרים/ספקים. חלק גדול ממה שכלי MDM נותנים זה אפשרות לאכיפה של Data Governance ואיך ניתן לעשות זאת לאל ה Governor?

זהו אחד התחומים שבהם ברור שיש צורך עסקי, אולם כל עוד לא יהיה Data Governance בארגון פרויקטי MDM ילבשו נופך טכני ויהיו במקרה הטוב סוג של HUB / מעין ODS שמעביר נתונים ממקום למקום, ולא תהיה אחריות ניהולית על נתונים בארגון.

אין תגובות: