סיכום העשור

סיכום העשור של STKI - ממש על קצה המזלג - בתחומי תשתיות, אבטחת מידע ואפליקציות ארגוניות - פורסם בדיילי-מיילי, בלינק הבא.

להלן סיכום עיקרי המגמות שאיפיינו, לדעתנו, את העשור האחרון:

סיכום עשור מבחינת תשתיות מחשוב
העשור שהתחיל ב- 2000 התאפיין בעיקר בשינויים טכנולוגיים מהירים. קצב הכניסה והשימוש של טכנולוגיות חדשות היה מסחרר וישנם מקרים שבהם עד שהטכנולוגיה נקלטה כבר נמצאו לה מחליפים לדוגמה טכנולוגיית ה- infiniband שמוחלפת במידה מסוימת על ידי טכנולוגיית ה- IP הסטנדרטית או דוגמה אחרת טכנולוגיית VISTA אשר מוחלפת ב- Windows7.
מאפיין נוסף ודרמטי הוא השימוש ב- Open Source. ממצב שבו Open Source היה נחשב לנחלתם של "תמהוניים" ו-"מבזבזי זמן" עד למצב שבו פתרונות Open Source מהווים נדבך חשוב תעשייה המהווה מקור הכנסה ותעסוקה למגזרים רבים.
מאפיינים נוספים בתחום התשתיות הנם הגידול המדהים באחסון, השימוש הנרחב בשרתים רבים וכעת בשרתים וירטואליים, מעבר מתפיסת client server לתפיסה של WEB כאשר לקח גם זמן להבין את המגבלות של טכנולוגיה זו.
מבחינת תחנות קצה, מחשבי ה- PC והמחשבים הניידים שבתחילת העשור היו בשימוש רק בקרב מתי מעט וכעת מהווים כמעט רוב, היה שיפור גדול בחוזק מבחינת חישוביות אולם במובנים רבים התפיסה של PC (או נייד) נשארה די זהה לכל אורך העשור. יש להניח שבעשור הבא התפיסה תשתנה גם עקב הכניסה של מחשוב מבוסס ענן וגם עקב הכניסה החזקה של מחשבים מתחום ה- smart phones אשר יתפסו נפח יותר ויותר הן בקרב ארגוני ה- IT והן בקרב המשתמשים הסופיים.

איך שגלגל מסתובב
מבחינה מסוימת אנחנו צופים שהעשור הבא יעמוד בסימן של "בחזרה לעתיד" כלומר חזרה לקונספט שהיה בעבר ונזנח. דוגמה אחת היא המעבר למחשוב מבוסס ענן אשר נמצא בשימוש נכון להיום בישראל בעיקר בחברות גלובליות אך בעתיד יחדור גם לארגונים מסורתיים. מדובר בתמצות בחזרה ל"לשכת שירות" – קונספט שרווח בעולם בשנות ה- 80 – מדובר על לשכה אשר מספקת שירות למספר רב של לקוחות תוך שיתוף המשאבים בין הלקוחות. בדיוק המודל של "מחשוב ענן".
תחום נוסף שבו אנו צופים שתהיה "חזרה לעתיד" הוא תחום ה- appliances או industry in a box. עם בעשור האחרון תפסו הטכנולוגיות והפלטפורמות הסטנדרטיות מקום מהותי יותר יותר הרי שכעת מדברים על כך שיצרנים יארזו מספר טכנולוגיות (אומנם סטנדרטיות ברובן) יחדיו. לדוגמה VBLOCK של EMC\VMWARE\CISCO או EXADATA של ORACLE. העובדה שלקוח מקבל פתרון עובד מזכירה גם היא את שנות ה-80 שבה הלקוח קיבל פתרון ייחודי מ- DIGITAL או IBM.


ייחודיות ישראל
לישראל ייחודיות ביישום ובשימוש של טכנולוגיות IT. מצד אחד הארגונים בישראל אינם גדולים כמו הארגונים בעולם עם זאת במימדים רבים ארגונים ישראלים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ובתהליכים מובנים ומרכזיים כמו ארגונים הרבה יותר גדולים מהם בעולם. כלומר מערכות המידע בבנק בישראל מורכבות כמו בנק בעולם שגדול ממנו עשרות מונים.
ייחודיות נוספת היא הכניסה של טכנולוגיות חדשות באופן כללי וטכנולוגיות מיקרוסופט באופן ספציפי. מעמדה של מיקרוסופט בישראל הוא חזק מהותית ממעמדה של מיקרוסופט בעולם ואכן ישנם יתרונות רבים לשימוש בטכנולוגיה זו מבחינת מהירות היישום והידע הרב שנמצא בישראל.
ייחודיות נוספת שקיימת בישראל בגלל המימדים הפיזיים הקטנים של המדינה היא התקשורת הזולה והטובה. עלות קו תקשורת בישראל זול אין מונים מעלות קו תקשורת בחו"ל ולכן השימוש בטכנולוגיות מתקדמות המתבססות על תקשורת מתקדמת הנו מהיר יחסית.


2000-2010 באבטחת מידע
עשור שהחל בארועי 9.11.2001 העלה מהר מאוד את נושא ביטחון הפנים ואבטחת המידע לראש סדר העדיפויות בארה"ב ובמדינות רבות בעולם. התעשייה הישראלית שמאז ומעולם הצטיינה בתחום פתרונות ההגנה והאבטחה קיבלה גושפנקא חשובה גם בשל כך.
תחום אבטחת המידע פורח בישראל באמצעות עשרות חברות צעירות הנשענות על תכונות כל כך ישראליות כמו יזמות, חוצפה וכישרון אינסופי. צה"ל על חילותיו הטכנולוגיים השונים, ממשיך להוות חממת ענק לתעשיית הידע בכלל ולאבטחת מידע בפרט. בעשור האחרון נוסדו כחמישים חברות הזנק רק בתחום אבטחת המידע לבדו. מקור הרעיונות לרוב החברות הוא הכרות של חברים מהצבא או "אזרוח" של טכנולוגיות צבאיות. בעשור הבא צפוייה מגמה זו להמשך ואף להתחזק. הרבה מדברים על בניינה הכלכלי של מדינת ישראל, מתברר שאחד הגורמים החשובים ביותר בבניין זה הוא הכור שלנו... לא הכור ההוא, אלא "כור ההיתוך" האמיתי: צה"ל. מדינת ישראל צפוייה לראות פירות כלכליים רבים נוספים שמקורם במפעל חשוב זה. אולי חלק מתקציב המדען הראשי צריך להגיע ישירות לממר"ם?

2000-2010 באפליקציות ארגוניות לארגון ולמחלקת הIT
אפליקציות ארגוניות בתחילת העשור נבנו בראייה מאוד "מונוליטית" בהתאם למחלקות הארגון השונות – כספים, משאבי אנוש, ייצור וכד'. ארגונים עסקו בפרויקטי ERP (המשך המגמה מהעשור הקודם), פרויקטי CRM (ברובם תפעוליים), פרויקטי BI, ניהול ידע, כאשר לרוב השאיפה הייתה לעבוד עם כמה שפחות ספקים (גישת הERP הקלאסית).
כיום ארגונים מתמודדים עם מספר גדול של ספקי אפליקציות, וכבר ברור שמספר ספקי האפליקציות בארגון כנראה ימשיך רק לגדול, ככל שהסביבות הופכות להיות יותר ממוקדות תהליכים/אירועים.
בכל הקשור לאפליקציות המיועדות לניהול מחלקת הIT עצמה, בעבר ארגונים התרכזו יותר בתפעול ומתן תמיכה. אפליקציות בתחום Office of the CIO - המסייעות למחלקת הIT להתנהל כגוף עסקי עם מטרות, יעדים, סיכונים, סדרי עדיפויות וכד', החלו לצוץ רק בשנים האחרונות והם ימשיכו להעסיק ארגוני IT גם בשנים הקרובות.
בתחום ה CRM ראינו התרחבות מתמדת של ערוצים שונים באמצעותם הלקוח מדבר עם הארגון, אתרי אינטרנט זכו להרבה תשומת לב בעשור זה ונראה שהערוץ הבא יהיה המכשיר הסלולרי. להערכתנו, ארגונים יעסקו בחשיבה על מודלים עסקיים חדשים באמצעות Mobile Internet/Apps ומחלקת הIT תצטרך להיערך מבחינת הארכיטקטורה והכנסת כלים מתאימים לפיתוח ולתחזוקה של ערוץ זה.
בתחום ה-DW רמת העדכניות כל פעם נבחנת מחדש, כאשר מתהליכים Batch של שבוע עברנו לתהליכים יומיים וכיום נושא ה Real Time / Near Real Time הנה דרישה אמיתית עמה מתמודדים מנהלי DW/BI לחיות. ובצד הBI – נושאים כדוגמת BI אקטיבי (לעומת פסיבי) ואנליטיקה מתקדמת יותר נכנסים כשלבים מתקדמים יותר המעורבים קשר אדוק יותר לתהליכים התפעוליים.
השפעות Web 2.0 בהחלט הורגשו בארגונים, במיוחד בכל הקשור ליוזמות ניהול ידע. כעת ה HYPE מעט התפזר וארגונים עדיין מתמודדים עם הצורך לנהל "קשרים" בתוך הארגון ברמות שונות, כמו גם קשרים מחוץ לארגון, נושא לחלוטין לא פתור ומאוד מאתגר.

באילו מוצרי קוד פתוח ארגונים עושים שימוש כיום? חלק ב'

בסיעור מוחות שערכנו בנושא אימוץ קוד פתוח בישראל עלו דוגמאות של שימושים שונים במוצרי קוד פתוח בישראל (חשוב לציין כי זוהי רשימה מאוד חלקית של שימושים...)

בקרב ארגוני Enterprises (לא מדובר על בתי תוכנה המשלבים פתרונות אלה בתוך מוצריהם אלא ארגוני משתמשים), דוגמאות לתחומים בהם ארגונים עושים שימוש כיום בקוד פתוח – כפי שעלה מהמפגש:

• שרתי לינוקס – כבר ממש ב Mainstream
• APACHE על לינוקסים (APACHE צוין כתחום ה-OS המצליח ביותר)
• צוין שימוש בשו"ב מבוסס OS של חברה ישראלית (CENTERITY). צוין כי המחיר נמוך והמוצרים טובים. הגמישות המאפיינת מוצרי OS הנה חשובה מאוד במיוחד בנושא שליטה ובקרה.
• שימוש ב OPEN OFFICE: בקרב אחד הארגונים הגדולים בין 20-30% מהמשתמשים עובדים על-OPEN OFFICE. מובן שהכנסה של Open Office לארגון מחייבת הערכות – תאימות אפליקציות, הפצת תוכנה והכשרת גורמי ה- Service Desk.
• ProgressSQL - דטהבייס OS ה"כבד" יותר (כלומר, שאפליקציות כבדות יחסית יושבות עליו).
• mySQL – דטהבייס OS שנחשב יותר "לייט"/אינטרנטי. כיום חלק מהליך הרכש של אורקל את SUN.
• צוין שימוש מעניין במוצר מבוסס קוד פתוח לניהול עבודות והדפסות – ארגון אשר לקח מוצר (CAPS), גייר אותו והוסיף עברית.
• שימוש ב Jasper soft (מוצר BI מבוסס OS) לנושא דוחות (למוצר זה קיימת גרסה חינמית וגרסה מסחרית - בתשלום, ארגון זה עושה שימוש בגרסה החינמית).
• שרתי APP SERVER – JBOSS מבית REDHAT.
• מנוע BPM המבוסס על פרויקט OS – JCAPS Sun, מבוסס על OpenESB.
• שימוש ב-BIRT (מיזם OS BI) לנושא דוחות BI
• בעולם ה ALM כלי בקרת תצורה – המוצרים הרבה יותר זולים ויש הרבה יותר שימוש ב OS. נזכיר כמה: Bugzila, Subversion , Hibernate , Maven Jmeter, Junit וכד'.
• Thunderbird – מוצר דואר אלקטרוני (תחליף לoutlook), מצריך plugin לעברית. אם מתקינים על WIN הם לוקחים את העברית של ה WIN.

דוגמאות נוספות (שלא עלו במפגש אך רלוונטיות למוצרי קוד פתוח קיימים):

• שימוש בנושאי Web 2.0 שונים, כאשר הבולט ביניהם – ה MediaWiki לבניית Wikis, וכן Wordpress לבלוגים
• שימוש במוצרי WCM (Web content management) – ג'ומלה - Joomla, דרופל - Drupal, דוט נט ניוק – Dot Net Nuke ועוד
• מוצר לניהול למידה LMS – Moodle
• מוצר לתחום e-Learning מבוסס SPS – Sharepoint Learning Kit - SLK
• מוצר OS יחסית בולט בעולם בתחום CRM – SugarCRM
• מוצר BI נוסף (בנוסף לJaspersoft ולBIRT אשר עלו במפגש) – Pentaho
• מחולל יישומים קוד פתוח פרי פיתוח ישראלי שנקרא Buildagate של חברת AAI
• מוצר למסרים מיידיים - Spark
• טכנולוגיית חיפוש בולטת בעולם - Lucene
• חישובים סטטסטיים ב- http://www.r-project.org/
• Quant lib – למתמטיקה פיננסית
• ESPER בתחום של CEP - Complex Event Processing
• פתרונות TRADE
  
• מוצרי Open source ניתן למצוא כמעט בכל תחום, ודווקא ככל שהתחום יותר חדשני / איזוטרי/ נישתי, כך הסיכוי למצוא חלופת קוד פתוח גדלה (לדוגמה, קיימת גרסת Open Source של 2nd life – בשם OpenSim).

נשמח לשמוע על פתרונות נוספים מעניינים שאינם מוזכרים...

מה ארגונים בישראל חושבים על קוד פתוח? חלק א'

לאחרונה קיימנו (פיני כהן ואנוכי) מפגש סיעור מוחות בנושא הקוד הפתוח בישראל.

במפגש זה השתתפו CTOs, ארכיטקטים, יועצים, מובילי דעה, מנהלים טכנולוגיים בתחומים שונים בארגוני משתמשים בישראל.

מטרת המפגש הייתה לבחון מידת ישימות של הקוד הפתוח בארגונים בכלל ובארגונים ישראליים בפרט, להעלות סוגיות המהוות חסם בפני תחום זה, הגורמים המניעים אותו, תועלות, חסרונות וכד'. כמו כן, במפגש ניסינו לעמוד על רמת הבשלות של פתרונות מבוססי קוד פתוח בתחום התשתיתי לעומת התחום האפקליטיבי.

התמונה שעלתה במפגש היא שתחום הקוד הפתוח כבר די נפוץ באזורים מסוימים (כדוגמת תחום מערכות הפעלה לשרתים ותחומים תשתיתיים נוספים אותם נפרט בהמשך), לעומת תחומי אפליקציות ארגוניות (ERP, CRM, BI, WCM וכד') בהם עדיין נדיר למצוא כלי קוד פתוח מיושמים בארגוני Enterprises.
מסר חשוב שעלה מהמפגש הוא שלא ניתן ולא כדאי להתעלם מאופציית השימוש בקוד פתוח בהרבה מתחומי העשייה ב-IT (בהמשך הסיכום נתייחס לתחומים בהם ארגונים ציינו כי לא ישתמשו בקוד פתוח והסיבות לכך). מוצרי קוד פתוח בתחומים מסוימים מתחילים להיבחן על אותה סקאלה של בחינת כל מוצר אחר, עם דגשים אופייניים לתחום זה – לדוגמה, סוגיות משפטיות.

עם זאת ברצוננו לציין שרובם המכריע של ארגוני ה- enterprise מתייחסים למוצרים מתחום הקוד הפתוח כמו שהם מתייחסים למוצרים אחרים שאינם מתחום הקוד הפתוח. הארגונים בוחנים את בשלות המוצרים, את מידת התמיכה, מידת ה- certifications השונים , כלי צד שלישי שתומכים במוצר וכד'.
ברוב רובם של הארגונים אין התייחסות למימד ה"פתוח" של מוצרים הן בהקשר של "תמיכה פתוחה" – תמיכה שמסתמכת על הקהילה והן בהקשר של "קוד פתוח" – אפשרות לפתח את המוצר על ידי הוספת קוד המשפר את המוצר ה"פתוח" שהתקבל מהקהילה. פיתוח שבסופו של דבר עשוי לחזור לקהילה. על פי התנהלות המפגש, הגורמים היחידים שמוכנים לשקול את הצד "הפתוח" במוצרים הם ארגונים שהם יצרני תוכנה בעצמם.

המצב הכלכלי דחף ארגונים לשקול מודלים חדשים של מחשוב אשר מבטיחים עלויות השקעה נמוכות ובתוך כך גם מודל הקוד הפתוח. אולם ארגוני Enterprises עדיין די מבולבלים באשר למוצרי קוד פתוח ושאלות רבות מתעוררות.
להערכתנו, על מנת שהמודל יאומץ בישראל על ידי ארגונים, יצטרכו להתקיים כמה תנאים חשובים וביניהם: SLA ותמיכה מארגונים גדולים בעלי חוסן פיננסי, מודעות ובהירות גדולה יותר באשר לסוגיות המשפטיות, ידע באשר לאופציות הכלים הקיימים.נקודה רלוונטית נוספת היא שבארגוני פיתוח ישנם מקרים שבהם המתכנתים מעתיקים קטעי קוד פתוח בעצמם – קוד פתוח המבצע משימות סטנדרטיות (הכפלות מטריצות, מיונים וכד'). נכון להיום נקודה זו נבדקת (סריקת קוד לאיתור קוד שכזה) על ידי ארגונים מעטים בלבד.

יתרונות מוצרי קוד פתוח (כפי שעלו מהדיון):
להלן מספר יתרונות כפי שעלו בדיון. מדובר על יתרונות אפשריים בתחום – לא על יתרונות שקיימים בכל המקרים.

• חדשנות, גמישות
• סקלביליות ומחיר – בניגוד למוצרים מסחריים, הגידול בשימוש אינו מחייב גידול במחיר. במידה וארגון משתמש בפתרון קוד פתוח שהותאם לארגון מבחינה פונקציונלית ומבחינת תמיכה, גם אם יהיה שימוש נרחב יותר לא תידרש תוספת תשלום.
• פשטות
• נושא השליטה – בעקרון, אין חברה אחת ששולטת בקוד אלה הקהילה. כאשר רוכשים "חברת קוד פתוח" (דבר מאוד פופולארי לאחרונה) רוכשים למעשה את גוף התמיכה. כאשר במקביל יכולים לצוץ גופי תמיכה אחרים, גם אם לא זהים לגמרי. למשל, CENTOS בתחום לינוקס ו- mariaDB בתחום מסדי נתונים. כאשר הקוד ממשיך להיות מפותח לפי ה- open process המקובל.
• הסכנה שמוצר OS מצליח ייעלם קטנה. הקוד עצמו שנכתב "נתרם" על ידי אנשים, וזה מעוגן משפטית. אבולוציה – "המוצר החזק שורד". בOS צריך "להמר" על איזה מוצר חזק מספיק כדי לשרוד, איזה מוצרים מקבלים יותר תשומת לב לעומת מוצר ש"נזנחים". אחת מהשיטות המעניינות שצוינו לצורך כך - להתחבר ל mailing list כדי לראות מה פעיל ומה לא פעיל (מה שגם מראה שחשוב להיות מעורבים ו"חלק מהקהילה").
• נטען כי כשהפוקוס של ארגון הוא שירות ולא רישוי (כפי שאכן קורה בארגוני קוד פתוח), השירות הנו הרבה יותר טוב. חברות שמוכרות מוצר קנייני - לכאורה פחות אכפת להן לתת שירות טוב.
• במוצרי קוד פתוח קיימות בדר"כ 2 גרסאות – גרסת Community שהיא חינמית, וגרסת Commercial שהנה בתשלום. העובדה שלמוצר OS מסחרי קיימת גם גרסת Community מאפשרת תמיד לראות מה יתפתח הלאה בגרסאות הבאות. כמו כן, מאוד קל לבחון את המוצר בפועל, ניתן לעבוד עם המוצר הקהילתי שנה-שנתיים, ואם רוצים - לקנות אח"כ את הגרסה המסחרית.
• INNOVATION BY INTEGRATION – לחברה שמפתחת מוצר אין יתרון תחרותי לפתח הכל בעצמה. היא לוקחת רכיבים שונים ומחברת, וזה היתרון / החדשנות שהיא מציעה. כל חברה מתרכזת במה שהיא עושה הכי טוב. (זוהי אחת הסיבות שקוד פתוח הרבה פעמים מוזכר באותה נשימה עם תחום ה Cloud/SaaS שגם כן מאפשרים לחברות להתרכז בmain business שלהן). לדוגמה, צ'קפוינט כוללת הרבה רכיבי OS במוצר, BING של מיקרוסופט מבוסס על תשתית STORAGE OS וכד'.
• העובדה כי במודל ה-OS קיימת ליבה וסביבה כל אחד (היצרנים עצמם) מפתחים הרבה דברים משלימים. משמעותה שהמוצר המתקבל הרבה יותר קרוב לצרכים של צרכני הקצה

מהם החסמים שעוצרים את שוק הקוד הפתוח בישראל?

• כשל שוק: השוק הישראלי מאוד מושפע מספקי ה-IT, ובמיוחד הספקים הגדולים. ארגונים ישראלים אינם חשופים לפתרונות קוד פתוח במידה רבה משום שאותם ספקים\אינטגרטורים אינם חושפים אותם לפתרונות אלה בתשובות על מכרזים וכד'. הועלתה התלבטות באשר למחויבות של ממשלת ישראל לנושא, והאם עליה לדרוש בחינה של לפחות מוצר קוד פתוח אחד בבחינת כלל מוצרים לתחום מסוים. באופן כללי, האינטגרטורים לא מספיק מכירים את מוצרי קוד פתוח, וכך קורה שאם הארגון לא רואה את הפוטנציאל בעצמו ודוחף זאת אקטיבית, הוא בדר"כ כלל לא חשוף לאופציה – וזו בעיה שעוצרת את השוק מלהתפתח. בעיה נוספת שמקשה ומרתיעה אינטגרטורים היא שבקוד פתוח האינטגרטורים יותר חשופים כי הלקוחות יכולים לבצע code review אמיתי.
• מחסור בכ"א – בחלק מעולמות התוכן אין הרבה אנשי קוד פתוח בישראל – לדוגמה, PHP בישראל, וכל מערכי ההכשרה לתחום זה פחות נפוצים.
• אחת החששות של ארגוני ENTERPRISE – השקט הנפשי. ארגונים רוצים לדעת שגם אם עוד 7 שנים אני אחפש תמיכה לא תהיה בעיה למצוא אותה. להערכת אותם ארגונים האפשרות לקבל תמיכה בטווח הארוך גדולה יותר במוצרים מסחריים מאשר במוצרי קוד פתוח.
• הנושא החוקתי משפטי- מה מותר ומה אסור? איך מעגנים חוזית בצורה הכי בטוחה מבלי לחשוף את עצמם לעניין תביעות? יש חברות שכבר יישמו מדיניות קוד פתוח. במוצרים פנימיים ארגונים ציינו שאין סוגיות בעייתיות, וישנן דוגמאות לחברות שלוקחות אחריות על נושא זה – לדוגמה, RED HAT נותנת לארגון שרוכש לשימוש פנים ארגוני LEGAL ASSURANCE, ואף נותנים ללקוח קוד חליפי אם יש תביעה. אם יש תביעה מגלגלת את האחריות אליה. יש הרבה כסף בצד שמיועד למקרי תביעות. לעומת זאת, במוצרים חיצוניים (המכוונים כלפי לקוחות הארגון) - כדאי להתייעץ עם יועץ משפטי. מסוכן להיכנס לקוד פתוח בלי להתייעץ עם ה LEGAL בייחוד ליצרני תוכנה כי יש חברות שפשוט מעתיקות קוד ומהצד השני יש חברות (בעיקר משפטנים) אשר מחפשים שימוש לא חוקי בקוד פתוח ומבצעות תביעות.
• שאלה נוספת שעלתה - איך מנהלים נכסי קוד פתוח שאין להם ערך כספי – בספרים? והאם בכלל מנהלים?

בפוסטים הבאים נדבר על פתרונות קוד פתוח שעלו במפגש (אשר בהם משתמשים ארגונים בישראל).

What's next for SAAS after CRM? HR related functions

The Israeli market was slow to adopt SaaS solutions. Slowly but surely, there are several hundred organizations now using SaaS solutions in areas such as CRM, Web 2.0 (Wikis, blogs), and ERP.

So what's the next solution organizations will be willing to consider in SaaS delivery model? I think HR-related processes are a good candidate. The (slow) adoption process taking place in Israel is actually quite similar to the U.S market just a couple of years ago.

Looking at the worldwide market, SaaS or on-demand HR solutions were typically implemented in Small-medium sized organizations (in the past these were more of an ASP model) but are also starting to make an impact in large organizations.

HR functions are often "outsourced" functions, sometimes even used in a BPO model. This is one of the reasons the SaaS delivery model for HR software is appealing even for larger organizations.

At the moment it seems that certain HR functions in particular are being used in the SaaS model (for example, e-recruitement, payroll, employees performance management, e-Learning) as opposed to outsourcing the full set of HR functions.

Traditional HCM vendors are moving more and more into the on-demand space and offering a choice between on and off premise models.
Cutter Consortium's recent SaaS survey clearly shows that organizations of all sizes are taking advantage of a wide array of horizontal (i.e., functional) and vertical (i.e., industry-specific) SaaS applications. The growing interest and adoption of SaaS by corporate users is encouraging SaaS alternatives to traditional packaged applications to emerge in virtually every software category. In this survey, most organizations that were asked what type of horizontal apps they're considering using or already using in the SaaS delivery model, HR functions were quite common (right after CRM, Content Management & collaboration).

Here are some examples of several prominent worldwide SaaS HR vendors (or vendors that most of their income comes from the saas model):

Workday - a relatively new provider of ERP-like on demand solutions, centered around HR, payroll and financials. It's founder was Peoplesoft's leader so this created a "buzz" in the HR space...
Kenexa - e-recruitement and employee performance management
Ultimate Software - is doing well in the large organizations' space, offers both on and off premise models.
Salary.com - for talent management, compensation, payroll
Cornerstone - on demand HCM and Talent management, compliance is considered a strong point in this solution.
Learn.com - mainly SaaS. Learning management and HCM.
Nuview - Not a pure Saas solution but now about half the revenues come from the saas model, mainly aimed at midsized companies
Skillroad - recruitement and skills management, mainlly targeted at midsized organizations
Successfacors - employee performance management in SaaS, have some presence in Israel.
Taleo - erecruitement and talent management, have some presence in Israel.
Authoria - erecruitement, assessment and performance management.

How will these solutions be accepted in Israel? What will be the adoption level? my guess is that the same type of clients that adopted CRM Saas solutions - technological/ global companies and also SMBs will be the more natural candidates. Most companies have "some sort of HR system" in place but the implementation is usually very basic, and doesn't include things like recruitement, incentives management, performance, skills and talent management. So there is a lot of potential for this type of solutions in Israel. Many other factors will affect the Israeli's CIO decision: Hebrew support, localization, price, local support (viable integrators that can support the product for the long run) are just a few of these factors.

אפליקציות Mobile - אין גבול לחדשנות

אחד התחומים החמים יותר על האג'נדה של מנמ"רים, מנכ"לים ומנהלי פיתוח עסקי לקראת 2010 - עולם ה Mobile, ובתוך כך - אפליקציות סלולריות שהארגון מספק ללקוחותיו החיצוניים. כעת, כאשר הiPhone עושה את כניסת הבכורה שלו לישראל (ועוד חודשים לפני כן...), חלק מהארגונים כבר נערכים ובודקים האם/ואילו אפליקציות כדאי להציע למשתמשי האייפון העתידיים בישראל, שיהוו חלק מלקוחותיהם ולקוחותיהם הפוטנציאליים.

למה אפליקציות סלולריות צריכות לעניין ארגונים?
בחינת היצע האפליקציות העסקיות שקיימות כיום בחו"ל מראה בדיוק עד כמה אין גבול למידת החדשנות, ולאינסוף השירותים מוספי ערך שניתן לספק ללקוחות הארגון באמצעות אפליקציית מובייל. הדבר מעט דומה להשפעה המשמעותית שבזמנו אתרי האינטרנט הביאו לארגונים ביכולתם לספק ללקוחותיהם שירותי ערך מוסף תוך הוספת נושא הפרסונליזציה, שירות עצמי ועוד תועלות (קשה לדמיין כיום בנק שאינו מאפשר ללקוחותיו לקבל מידע ולבצע פעולות באמצעות אתר האינטרנט).

המדיה הסלולרית לוקחת את תועלות אתרי האינטרנט באספקת שירותים ממוקדים/פרסונליים ללקוחות, ומוסיפה עוד כמה תועלות חשובות, שהנן ייחודיות להו:
· ניתן לספק ללקוחות אפליקציות מבוססות מקום
· ניתן לספק ללקוחות אפליקציות מבוססות זמן
· המכשיר נמצא עם הלקוח כמעט כל הזמן!
· לקוח שמשתמש באייפון הנו בהגדרתו לקוח שצורך אפליקציות מובייל -השימוש בהן מאוד טבעי עבורו
· מדיה שמספקת חוויית משתמש עשירה
אם נוסיף לכך את העובדה שבשוק הבינלאומי נושא ה Mobile payments – התשלום באמצעות הטלפון הנייד, צובר תאוצה, הרי שמודלים עסקיים חדשים לחלוטין מתאפשרים, כמו location/time based promotions, קבלת מבצעים הרלוונטיים לחנות הקרובה לשעתיים הקרובות בלבד וכד'.

דוגמאות מעניינות, על קצה המזלג:

• אפליקציות בנקאיות – מעניין לראות שבתחום זה נוצר מעין "סטנדרט" כאשר הבנקים אשר פיתחו אפליקציות iphone (כדוגמת בנק אוף אמריקה, סיטיבנק וכד') מספקים 4 שירותים בצורה כמעט זהה: בדיקת יתרה, העברת כספים, תשלום חשבונות, ואיתור סניפים / כספומטים קרובים. האפליקציה של בנק אוף אמריקה היא האפליקציה הפיננסית החינמית המורדת ביותר ב Appstore (נכון לנובמבר 2009). בנוסף בדר"כ ישנן אפליקציות למשתמשים "כבדים" - סוחרים בניירות ערך וכד'.


• הזמנת מונית באמצעות אפליקציה (אפליקציה מבוססת מקום וזמן - שמזמינה מונית בהתאם למיקום בו אתה נמצא)


• מדורגת במקום השישי באפליקציות שעושות הכי הרבה כסף למפתחיהן (ולאפל, כמובן): אפליקציה ל"חסכנים" אשר בודקת את מחיר המוצר בחנות – באמצעות המכשיר, מצלמים את ברקוד המוצר בסופרמרקט ומקבלים מידע היכן ניתן לקנות מוצר זה במחיר הזול ביותר. עלות האפליקציה: 2$ (אגב, שלושת האפליקציות שמכניסות הכי הרבה כסף: קונסולות משחקים, כמובן)


• האפליקציה המעניינת ביותר בה נתקלתי שייכת לסטארבקס. בעוד לקוח הממהר לעבודתו צועד, כבכל בוקר, אל סניף הסטארבקס האהוב עליו, כבר מהדרך הוא מזמין את הקפה שלו מתוך התפריט היפה, כולל גודל, חוזק, טעמים וכו'. הערות נוספות בסגנון חופשי כדוגמת "יותר קצף" – ניתן לתקתק בסעיף ה"הערות"... כשהלקוח מגיע לסניף הקפה שלו כבר מוכן, ואפילו התור לתשלום בקופה נחסך ממנו שכן הוא מקבל תמונה מיוחדת על המסך אותה הוא מעביר בסורק, מה שמהווה את צורת התשלום, ויכול לצאת מהסניף כשהקפה בידו. הלקוח מרוצה, סטארבקס לא רק חוסכת משאבים אלא מגדילה את נאמנות הלקוחות שלה. מודל מנצח!

לסיכום, אפליקציות סלולריות המכוונות ללקוחות הארגון הנן מושכות ביותר, בשל הפוטנציאל שיש במציאת מודלים עסקיים חדשים, בהגברת הקשר של הארגון עם הלקוח, ובמציאת דרכים חדשניות ומוסיפות ערך להתקשרות הארגון עם לקוחותיו. ולמה ההתמקדות באייפון? פשוט מכיוון שמשתמשי אייפון משתמשים בגלישה אינטרנטית יותר מכל משתמשי הטלפונים האחרי. למשתמש אייפון טיפוסי (ע"ס נתוני חו"ל) יש בממוצע 65 אפליקציות בהן הוא עושה שימוש, כלומר, משתמש אייפון הוא בהגדרתו משתמש באפליקציות סלולריות, הרבה יותר ממכשירים אחרים. מה שאומר שהשימוש באפליקציות עבור משתמש כזה הנו מאוד טבעי. אז למה לא לאפשר לו לעשות עסקים עם הארגון בצורה הטבעית לו ביותר?

אין ספק שמשתמשי Smartphones של היום, אשר עושים שימוש בגלישה ובאפליקציות סלולריות, יתחילו לצפות מהבנק שלהם להציע להם אפשרות לבדיקת חשבון הבנק באמצעות המובייל, יחפשו מידע על מסעדות בעיקר דרך מדיה זו, יתקשרו עם חבריהם ברשתות החברתיות השונות באמצעות המכשיר... והחברות המסחריות שיתעלמו ממדיה זו באספקת מוצריהם/שירותיהם עשויות לפספס לקוחות אלה. על פי מחקר של חברת Celent, כבר כיום אחד הקריטריונים לבחירת בנק בעיני כ50% מאנשים המשתייכים לדור ה-Y הנו היכולת לקבל שירותים מהבנק באמצעות המכשיר הסלולרי (SMSים, גלישה, אפליקציות). כמו כן, על פי Celent, 30% מבתי האב בארה"ב יבצעו פעולות בנקאיות באמצעות הטלפון הנייד עד 2010 (לעומת 10% בלבד ב-2008).