‏הצגת רשומות עם תוויות MDM. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות MDM. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 8 במאי 2010

עד כמה הארגון שלכם בשל ל-MDM?

שוק ה-MDM התקשה מאוד "לתפוס" בשוק הישראלי ב-3 השנים האחרונות. בפוסט קודם דיברתי על כך שאנו מעריכים שהמגמה מתחילה להשתנות. במהלך 2009 התקיימו מספר פרויקטי MDM בפיתוח עצמי (כלומר, לא נרכשו כלי MDM ייעודיים אלא פותחו פתרונות בתפיסת ה-MDM), הייתה רכישה אחת של כלי, ו2 מכרזים יצאו לדרך. לא נשמע כמו המון פעילות, אבל יחסית לכלום בשנה שעברה, לא רע.
המצב כיום הוא שארגונים מעוניינים ביישום MDM, מביעים רצון להיכנס לתחום בשנה הקרובה, אך נראה שכולם מחכים ש"מישהו אחר כבר יתחיל".
מה התנאים שצריכים להתקיים על מנת ששוק ה-MDM יפרוץ בישראל באותה מידה כמו בשוק הבינלאומי?
  • מספר פרויקטים מוצלחים, שגם יביאו לצבירת ניסיון על ידי מיישמים בשוק המקומי
  • נוכחות ספקים גבוהה יותר. ישנם ספקים ש"הרימו ידיים" כי ראו שארגונים אינם סוגרים עסקאות. צריך לזכור שזהו שוק חדש, תפיסה חדשה שקצת קשה לעיכול, אבל הצורך העסקי קיים, הוא פשוט מטופל בדרכים אחרות במקרה הטוב
  • ספקים צריכים להציע לא רק שירותי יישום טכנולוגיים אלא שירותי ייעוץ אסטרטגי-עסקי מתוך הבנה עמוקה של הסביבה העסקית הורטיקאלית בה הארגון חי, הדרישות הרגולטוריות שחלות עליו, תנאי הסביבה העסקית, ומגמת השוק העסקי. פרויקט MDM אינו רק פרויקט תשתית. זוהי ארכיטקטורת נתונים – אחד הנכסים העסקיים החשובים של הארגון. לא רק שתחום ה-MDM חדש לארגונים, גם כל ההיערכות הארגונית שנדרשת ממנו, המשמעויות העסקיות והרגולטוריות שיש לפרויקט כזה, נושאים אלה גם כן צריכים להיות חלק מהנושאים אותם ה service provider צריך להכיר לעומק [בנקודה זו לספקים בעלי נוכחות בינלאומית יש יתרון – ידע ורטיקלי מחו"ל שניתן למנף לפרויקטים הראשונים].

מה אפשר לעשות כדי להקל על הכניסה לתחום ה-MDM?

  1. גישה מדורגת (כאשר כל שלב לוקח 6-8 חודשים)
  2. להתחיל בקטן – ליישם בשלב ראשון מילון נתונים עסקי בארגון, כדי להכניס את כולם ל"שפה" משותפת, אפילו אם בצורה מעט מלאכותית. שכולם לפחות יתכוונו לאותו הפירוש כשהם משתמשים במונח מסוים.
  3. כיצד "לדבר ROI" עם ההנהלה? בעייתי. פרויקטי MDM הנם פרויקטי תשתית, להנהלה קשה לראות בעיניים איזשהוא ערך מוחשי ולהבין למה בכלל צריך פרויקט כזה שלא קל להסבירו. ולכן הצדקת תועלות של פרויקטים כאלה ניתן להצמיד לפרויקטים אחרים – לדוגמה, פרויקט CRM חדש. אם ארגון נכנס כיום ל-CRM ובארגון זה קשה לקבל תמונת לקוח אחידה, תשתית MDM/CDI תומכת ליוזמת ה-CRM עשויה להאיץ במידה רבה את הערך שיתקבל מפרויקט זה. כלומר, MDM יכול להוות מאיץ ROI עבור פרויקטים ויוזמות אחרות.
  4. אני מאוד ממליצה לעשות שימוש במודל בשלות כלשהוא. לא חסרות דוגמאות ל MDM Maturity models, נראה שלכל חברת מחקר יש איזו וריאציה משלה על מודל שכזה. הרעיון הוא לדרג רמת בשלות של ארגון בתחום ה MDM, החל מרמה 0 (אין כלל שום שיטה לסינכרון נתונים בארגון) ועד הרמה הגבוהה ביותר: קיימת תפיסה מושרשת של MDM בארגון כאשר הבעלות על הנתונים הנה עסקית ומתקיימים תהליכי Data Governance עם מבנה ארגוני תומך. רוב הארגונים נמצאים בשלבים 1-4, כאשר בישראל להערכתנו ארגונים נמצאים בין רמה 1-2 (הקפיצה מ 1 ל 2 אינה טריוויאלית). הסיכוי שארגון שנמצא ברמה 1 יקפוץ לרמה 5 הנו אפסי. יש לגבש תכנית של קפיצות קטנות, בשלבים. קפיצה משלב 1 (בו ישנן שיטות, אדהוקיות למדי, בהן מסנכרנים נתונים בין המערכות התפעוליות השונות) לשלב 2 (בו המערכות התפעוליות כבר מוכנות למודל עבודה בו הנתונים מתקבלים ממקור חיצוני, ולא יושבים פיזית במערכות אלה) – הנה קפיצה שאינה טריוויאלית אך היא בהחלט אפשרית. כבר הקפיצה הזו יכולה לשפר משמעותית את רמת הסינכרון. אך עדיין אין נגיעה באחריות עסקית על נתונים – מה שמגיע בשלבים הבאים.מודל בשלות זה ממחיש את העובדה שאין כזה דבר "יש לנו כבר MDM" או "אין לנו כלל MDM", רוב הארגונים נמצאים איפשהוא באמצע. שימוש במודל כזה יכול לעזור לארגון לזהות היכן הוא נמצא ולאיזה שלב הוא רוצה להתקדם.

יום ראשון, 31 בינואר 2010

האם שוק ה-MDM בישראל סוף סוף מתחיל להפשיר?

אנו ב-STKI עוקבים אחר שוק ה-MDM בדריכות כבר כ-3 שנים, מאז החל ה"באז" בשוק העולמי. עד השנה האחרונה, שוק ה-MDM בישראל היה די רדום, מעט מאוד ניסיון והתעניינות מאוד זהירה של ארגונים (על הפער הגדול בין השוק המקומי לבינלאומי דיברתי בפוסט קודם).
אז עדיין לא מדובר על פריצה משמעותית, אבל ניתן להגיד בצורה זהירה שהשוק בהחלט מתחיל להפשיר ושב-2010 צפויים מספר פרויקטים בתחום. חשוב לציין כי עדיין מדובר על פרויקטים אחדים (ולא עשרות) המתוכננים לשנה הקרובה, אך אנו בהחלט רואים מגמת עלייה ברמת ההתעניינות והשאלות שאנו מקבלים על התחום. בחלק מהמקרים ההתעניינות שמתחילה כעת לא תסתיים ברכישת מוצר מדף "MDM" אלא בפרויקט המערב תפיסה MDMית (התסכלות מרכזית על נושא הנתונים, עם מעורבות מסוימת של המחלקות העסקיות).
ארגונים כבר מדברים יותר ב"שפה" ה MDMית. התוצאה הרצויה אצל רוב הארגונים - יצירת בסיס משותף לנתונים תפעוליים שישרתו את המחלקות והמערכות התפעוליות בכל הארגון, מעין גישת "SOA" לנתונים. חלק מהארגונים מתכננים לממש פיתרון טכנולוגי שישמש את מחלקת ה-IT בלבד, וחלקם אף מעיזים לדבר על רצון לממש פיתרון עסקי - טכנולוגי שיכלול אחריות עסקית על נתונים בארגון ("קפיצה" משמעותית, שלא פשוט כלל לבצע בארגון).
במקביל, גם הספקים בישראל מתחילים להראות יותר נוכחות ויותר מאמצים שיווקיים, מה שמאוד יסייע ב"התחממות השוק". ישנם לא מעט מוצרי MDM המשווקים בישראל וגם מוצרים בינלאומיים נוספים שאינם מיוצגים (אך אם רמת ההתעניינות תעלה - בהחלט ייתכן ונראה שחקנים נוספים כאן).
בשוק העולמי יש כמה התפתחויות שמצביעות על המשך תהליך ההבשלה של השוק, לאחרונה התבשרנו על רכישה מעניינת בתחום - חברת אינטגרציית הנתונים - אינפורמטיקה - רוכשת את חברת Siperian - ספקית בתחום MDM. כמו כן, מיקרוסופט אשר רכשה לפני כשנתיים את חברת Stratature מתחילה לשווק את הפיתרון תחת ה-SQL.

לא ניתן להגיד שתחום ה-MDM נכנס ל-mainstream. זהו תחום שנחשב עדיין יחסית חדש, לארגונים לא פשוט "לעכל" את השינויים הנדרשים על מנת להיכנס לתפיסה ה MDMית, וייקח זמן עד שהשוק יבשיל והידע ייצבר. אולם אין ספק שהצורך בניהול הרבה יותר טוב של נתונים נדרש, חברות נתקלות כל הזמן בבעיות שמקורן בניהול נתונים בגישת "איים" ולא בגישת "שירותים". האתגרים כאן הם בעיקר פוליטיים, מבנים של מחלקות ארגוניות נפרדות, איי מערכות תפעוליות שכל אחד מהם רוצה לשמור את הנתונים אצלו, ואף אתגרים טכנולוגיים באפליקציות עצמן - שאינן בנויות באופן טבעי לעבוד מול Hub חיצוני של נתונים.
לסיכום, אנו ב-STKI ממליצים להתחיל להתכונן למצב בו הארגון יכניס "פיתרון בתפיסה MDMית" - כלומר, HUB מרכזי של נתונים שינוהלו ממקום אחד. לדוגמה, אחת ההמלצות הנה בעת הכנסת אפליקציה חדשה לארגון, מראש "להכין" את האפליקציה למצב בו היא צריכה לקבל נתוני אב (על לקוח/מוצר) ממקור חיצוני. צעד זה יעזור גם בהחלת הלך רוח ארגוני של אנשי האפליקציות / DATA וכד' שלא כל אחד שומר את הנתון בסביבתו התפעולית מטעמי נוחות. כמו בכל תחום בשנים האחרונות, גישת הפרויקטים הממוקדים/מדורגים מומלצת כאן על מנת להוריד את הסיכון, תוך ביצוע מינימום שינויים בכלים הטכנולוגיים (שמתפתחים בקצב מהיר מאוד).

יום שני, 19 באוקטובר 2009

שוק ה-MDM: ההבטחות, הסיכונים, התועלות

מאמר שכתבתי התפרסם לאחרונה ב DailyMaily:

כל מי שעוסק בתחום ניהול נתונים / MDM / איכות נתונים נתקל במונח מאוד "אמריקאי" שנקרא Data Governance: התהליך השלם של טיפול במחזור החיים של ניהול נתוני אב לאורך כל הארגון. נתוני האב מתייחסים לישות מסוימת (לקוח/מוצר/ספק/עובד/אחר), והמטרה היא לגרום לכל הארגון להסתכל להתייחס ולטפל בנתוני האב (שם, כתובת, סטטוס וכד') של אותה ישות בצורה מרכזית, אחידה ומנוהלת. לכל "נתון אב" שכזה (לדוגמה, כתובת למשלוח דואר) יש מישהו שאחראי על זמינות אחידות ועקביות אותו נתון לאורך כל הארגון.
בהרצאה מצוינת אותה העביר Aaron Zornes, מומחה מוערך וידוע בתחום, מייסד ומנהל ארגון ה-MDM Institue, עלו כמה מגמות חשובות לשנים הקרובות בתחום MDM ,Data Governance והקשר שביניהם:
  • בשל המצב הכלכלי בשנה האחרונה 20% מפרויקטי ה-MDM הגדולים בעולם קפאו ונמצאים במצב on hold, אך עדיין מוציאים כסף על data governance כי אין ברירה. ההערכה היא שהתחום יגדל בשנים הקרובות, משום שעכשיו זה זמן טוב לטפל ב-MDM בשל צירוף של הכלכלה המתאוששת עם הרגולציה המתחזקת (במיוחד בתחום השירותים הפיננסים). ארגונים ינסו לשפר את מצב בשלות ה-DG שלהם, רובם יעסקו בנושא הלקוח כנושא עיקרי (תחת ההנחה שרווחת בהרבה ארגונים כי נתוני המוצרים שלהם תחת שליטה).
  • כיום עדיין קיימת הרבה מאוד בנייה של פתרונות (לעומת אימוץ כלים) על ידי יועצים ובתי תוכנה שונים. אין סטנדרטים. כל אחד עושה את זה שונה. אין ספק שהשוק יבשיל אך זה ייקח זמן עד שהתחום יהפוך להיות Mainstream.
  • הבנה כי DG (אחריות ניהולית על נתונים) הנה חלק בלתי נפרד מפרויקט MDM ולא משהו שנזכרים בו אחרי שמתחילים. (הדבר קצת מזכיר מה שקרה בישראל בתחום ה-balanced scorecard, כאשר ארגונים מיהרו ליישם טכנולוגיה ונזכרו בתהליך העסקי של הגדרה מסודרת של מטרות הארגון, יעדים וגזירת מדדים כמחשבה שלאחר מעשה). המסר העיקרי הוא שלא ניתן להפריד את נושא ה-Data Governance מנושא ה-MDM.•
  • MDM טומן בחובו תהליך פוליטי בארגון, במהלכו יש להחליט מהם מקורות הנתונים האמינים עליהם הארגון צריך להישען. יחידות בעלות כוח בארגון בדר"כ לא ירצו לעבוד בשיתוף עם המחלקות האחרות, אין ממש תמריץ לעבוד ביחד. התוצאה היא שמחלקות מסוימות חושבות שהן ה"בעלים" של נתונים, וחלק מהמאמץ בפרויקט MDM הוא לעשות מעבר תפיסתי מגישת ה ownership על נתונים לגישת ה-sterwardship: אף אחד לא ה"בעלים" של המידע ולא משנה כמה כוח יש לו.

בהרצאתו, זיהה זורנס שני סוגים של פתרונות:

  • פתרונות ניהול נתונים פסיביים (Passive Data Governance): מגיבים לדברים שקרו לא טוב באיכות נתונים, ובונים חוקים בשביל לטפל בזה. רוב השוק נמצא כאן והפתרונות הטכנולוגיים ברובם משתייכים לקטגוריה זו.
  • פתרונות ניהול נתונים אקטיביים (Active Data Governance): גישה פרואקטיבית - מפעילים חוקים עסקיים שהוגדרו מראש לניהול של מידע עסקי.
  • מבחינת הספקים, רובם, על פי הגדרתו של זורנס, הנם Passive-Aggressive (אומרים שהם ACTIVE כאשר למעשה הם PASSIVE).אנו אכן רואים שרוב הספקים הולכים לכיוון האקטיבי, אך הלקוחות עדיין לא ממש שם מבחינת הצרכים שהם מביעים. אין ספק שהתועלת העיקרית העסקית האמיתית טמונה בפתרונות אקטיביים עם מעורבות עסקית גבוהה בהגדרת החוקים העסקיים סביב הטיפול בנתונים.

זורנס גם ציטט תוצאות של מחקר של יבמ לפיו:

  1. DG יהפוך לדרישה רגולטורית. קורה כבר באירופה עם תקן ISO 8000-9000 יש שם חלק שמדבר על תהליכי טיפול בנתוני לקוחות, תקן זה מתחיל לחלחל לארה"ב.
  2. בדוחות מאזנים איכות נתונים יהפוך להיות ערך מדיד (הערכה אותה שמענו כבר כמה שנים ובינתיים כלום לא קרה).
  3. חישוב סיכון הקשור לנתונים - משהו שהIT יצטרך לעשות ולדווח לארגון (לדוגמה, ניהול קשרים של לקוחות עם אנשים אחרים לאורך זמן רב, ניהול היררכיות וכד'.)

DG זה לא תהליך BATCHY אלא משהו שצריך לקרות בזמן אמיתי - מי ניגש לנתון? מה הוא עושה איתו? זה לא "הכל או כלום", יש נקודות כניסה שונות.כמעט בכל חברת ייעוץ בתחום MDM תמצאו שקף דומה שמדבר על מצב הבשלות של Data Governance בארגונים: האם קיימת "אנרכיה" (מושכים נתונים כשצריך, ברמת האפליקציה), האם "פדוליזם" (ה IT הנה הגוף שמניע את הנושא), "מונרכיה" (מצב יותר טוב - אנשי הביזנס מניעים את הנושא), "פדרליזם" – הגישה המנצחת, גישת ה SOA. מהניסיון שלנו בשיחות עם ארגונים, לרוב לא ממש קיימת אנרכיה אלא פדוליזם – יש איזו שהיא מדיניות בIT לסינכרון נתונים תפעוליים בשיטות שונות, אך אין שילוב של ראייה עסקית.

בהרצאה, זורנס עקץ את ספקי כלי ה-MDM באומרו כי רובם נבנו בראייה שניהול נתונים הנו מאמץ פרויקטלי שמתבצע בצורה Batchית (כלומר תהליך פסיבי), וכי המתודולוגיות וההתנהלות בתחום הנה פרויקטלית, במקום לגבש ראייה ממוקדת נכסים (נתונים = נכס) שיש לנהל לאורך זמן, לקבוע חוקים עסקיים לטיפול בנתונים בצורה פרואקטיבית ולא לאחר מעשה.ביקורת נוספת היא שאין התייחסות לקהילה הארגונית כאלמנט חשוב בניהול נתונים (לדוגמה, ויקי לבניית מילון ארגוני בארגון גלובלי) אלא תחת ההנחה שמישהו אחד מחליט בעצמו על הנתון.הוא העריך כי נותני השירותים הגדולים - הSIs הגדולים - יתמקדו באספקת מסגרת ל MDM בשנה הקרובה, וכי ספקי החבילות הטכנולוגיות יספקו פתרונות ACTIVE DG אמיתיים ב-2011-12.

בעיית כ"א:

על כל 1$ שארגון מוציא על תוכנה של MDM, הוא יוציא 3-4$ נוספים על מרכיב השירותים בפרויקט (לספק שירותים – SI). כיום קיים מחסור גדול באנשים בעלי ניסיון ממש של ניהול פרויקט MDM מוצלח (קשה למצוא אחד כזה, בלתי אפשרי למצוא שניים). יש הרבה אנשים שהוכשרו אך אין הרבה עם ניסיון ובטח שלא ניסיון בפרויקט מוצלח.

מהו הROI של MDM?

במצגת בנושא MDM ROI, הוצג מודל של אורקל לבחינת ROI של MDM, וגם הוצג Case Study של לקוח. ארגונים נוטים לחשוב ש-MDM ו-ROI לא הולכים ביחד. אולם דווקא בגלל ש-MDM זו טכנולוגיה תומכת, יותר תשתיתית מאשר אפליקטיבית, חוסר היכולת "להראות" למנהלים העסקיים משהו מוחשי רק מדגישים את הצורך לבצע business case ולהציג הצדקות עסקיות.

במצגת, אורקל הציגה תוצאות של בחינת ROI שהיא עשתה בקרב לקוחותיה, שמתרכז בתחומי צמיחה, הגברת אפקטיביות, ושיפור הAgility של מחלקת ה-IT. הנה כמה דוגמאות לתועלות שנמצאו:

  • הורדת זמן הזמנות ב-2% כתוצאה מיישום MDM לנתוני מוצרים (PIM)
  • שיפור אחוז ההיענות לקמפיינים ב-15%
  • הורדת עלות סיכון אשראי ב-2%
  • הורדת עלויות שנתיות לטיפול בתאימות לרגולציה ב-75%
  • באופן כללי, החזר השקעה תוך פחות מ-12 חודשים.בנוסף,
  • הודגש כי MDM לניהול נתוני לקוחות משפר את הROI ממערכות CRM (לדוגמה, שיפור פרודוקטיביות במוקד השירות כתוצאה מיישום CRM בסביבות 13%, שיפור כתוצאה מיישום CRM + MDM: 18%).

בכנס הוצג Case study של חברת Zebra העולמית, שיישמה פיתרון MDM של אורקל (UCM מבית סיבל). בחברה זו לפני הכנסת MDM עבדו 140 (!) מערכות תפעוליות שונות שטיפלו בנתוני לקוחות. כ 90% מתקציב הIT הופנה למאמצי תחזוקה של מערכות legacy, כתוצאה מכך גוף הIT נתפס כגוף טכני בלבד ללא השפעה אמיתית על הביזנס.מצד אחד, במצגת הודגש ההבדל הגדול בין חברות גדולות בינלאומית לחברות ישראליות (בחברה זו בעבר נתוני לקוחות הוכנסו ב 140 מערכות תפעוליות שונות!) ומצד שני תוארו כמה אתגרים עיקריים וניתנו טיפים ליישום שבהחלט ניתן ללמוד מהם:

בהתאם להמלצה שלנו ושל אנליסטים נוספים בתחום, הארגון המליץ על גישה מדורגת. כל שלב צריך לקחת בין 3-6 חודשים וכל שלב בפני עצמו צריך להציג תועלת עסקית (הCase Study בחברת Zebra שהוצג בכנס אכן דיבר על שלב ראשון של הכנסת התשתית תוך חודשיים באמצעות 2 אנשים, אולם מבחינת התועלת העסקית לא נראה כי היא הושגה בשלב זה שהוגדר כ"הנחת התשתית" לפרויקט).

מאמץ עיקרי היה להעביר מנהלי אפליקציות/תחומים עסקיים מהלך רוח של data ownership (בעלות על נתונים) ל data stewardship (נותני שירות - מספקי נתונים לשאר הארגון).

מבנה ארגוני – מצד אחד פונקציה מרכזית גלובלית "Data Governance", מצד שני "Data Stewards" שמשויכים לאזור מסוים ולתחום אפליקטיבי/עסקי מסוים. ה Data Stewards חוטפים על הראש מהDG במקרה שמשהו לא עובד כמו שצריך.בין התועלות שהושגו כתוצאה מיישום MDM (שעדיין ממשיך) בחברה זו כלל גם הפחתה של 60% בעלויות הIT (אשר, כזכור, משקיעה מאמצים רבים – כ90% מכלל המאמצים – בתחזוקת המערכות השונות והאינטגרציה ביניהן).

פרשנות STKI

בתכנון פרויקט MDM צריך לקחת בחשבון מקדמי סיכון ולא להיות מופתעים יותר מדי כשמתעוררים משברים בפרויקט מאתגר זה (במקרה זה תמיכת הנהלה בכירה מאוד תעזור). הסיכונים הכרוכים בפרויקטי MDM: מציאת כ"א (כולל מנהלי פרויקט, יועצים וכד') מנוסה באמת שיכול לחלוק מידע ולדעת ממה להיזהר. השינוי הארגוני שכרוך באימוץ MDM הוא משמעותי, החל מנציג השירות אשר עבורו תהליך פתיחת לקוח/שינוי פרטים ישתנה, דרך מנהלי תחומים שיידרשו להתיישר לפי סטנדרטים של master data כלל ארגוניים, דרך שינויים שצריך להכניס באפליקציות הלגסי שיעבדו מול אותו HUB מרכזי (ולא מול ה-master data שנמצא בבסיס הנתונים של המערכת עצמה). מציאת יועצים ומומחים בתחום שידעו להזהיר מהמכשולים הצפויים או להימנע מהם מראש תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית.בנוסף, יש מבנה ארגוני שלם תומך שיש לגבש: אותה ועדת Data Governance אליה ידווחו Data Stewards. סביר להניח שבארגונים ישראליים, בשל העובדה שאין ארגוני ענק בישראל, data stewards יהיו אנשים שיעשו זאת רק כחלק מעבודתם השוטפת. לא ברור האם תהיה ועדת Data Governance ותחת מי היא תשב. כרגע רוב יוזמות ה-MDM שעולות מגיעות ממחלקת הIT ואנו לא רואים עדיין מעורבות עסקית מספקת בתהליך זה. הנחתנו היא שבישראל הגוף העיקרי שיניע פרויקטים כאלה יהיה גוף ה-IT, זה לא אומר שהפרויקט בהכרח נדון לכישלון, אך במצב כזה צריך לעשות מאמצים לגייס כמה שיותר שותפים בכירים בהנהלת הארגון ובמחלקות העסקיות השונות. ואם גופי IT בישראל ירצו לערב יותר את הביזנס (מה שאין ספק שצריך לקרות כדי שפרויקטים אלה יתרוממו) הם חייבים להתחיל לדבר במונחי תועלות עסקיות, כדוגמת אלה שתוארו כאן. בשל חוסר ניסיון בישראל בתחום ה-MDM, כדאי לנסות וליצור קשר עם ארגונים (או באופן עצמאי או באמצעות המיישם/ספק החבילה) שיישמו חבילות MDM בחו"ל וללמוד מניסיונם.בכנס אורקל הוכרזו פתרונות אורקל חדשים בתחום ה-MDM לניהול נתוני ספקים, ניהול נתוני רכש לארגון גלובלי). נראה שמגמה זו של אספקת פתרונות שונים ייעודיים לישויות השונות (MDM לנתוני לקוחות הנו מוצר אחד, MDM לנתוני מוצרים – מוצר שונה) מאוד שכיח בקרב הספקים (לכל סוג של פתרון יש מודל נתונים שונה). אולם לאחרונה ארגונים בחו"ל מתחילים לגבש מחדש ארכיטקטורת MDM, בשל איי ה-MDM שמתחילים להיווצר בארגונים – MDM לנתוני לקוחות, MDM לנתוני מוצרים וכד'. נוצר צורך לקשר בין אותם איים, כך שלמרות שבהחלט מומלץ ליישם כלי MDM בגישה מדורגת, ולטפל בעולם נתונים אחד כהתחלה לפני שעוברים לעולם נתונים שני, אך עדיין צריך לחשוב על היישום הכולל ככזה היאפשר לקשר בעתיד בין האיים השונים.

יום שני, 17 באוגוסט 2009

מי פה מנהל את ה-MDM?

אחריות על נתונים - Data Governance ("ממשל נתונים") - הנו תחום מלא בפוליטיקות, רגישויות, חשיבות עסקית גבוהה, אשר אמור להיות מובל / בבעלות מנהלים מהתחום העסקי בארגון, ולמרבה הצער, ברוב המקרים - משהו שכלל לא קיים בארגון.

בשנים האחרונות עולם ניהול הנתונים מקבל זרקור ותשומת לב מחודשת; הן הנושאים הטכנולוגיים הקשורים בניהול נתונים (וכאן נכנסים תחומים כדוגמת ניהול איכות נתונים, טיוב נתונים, ניהול רשומות אב - Master Data Managemetn, ניהול אינטגרציית נתונים וכד'), והן הנושאים העסקיים - Data Governance, Data Stewardship וכד'.

אולם כפי שראינו בשוק הישראלי ובשוק הבינלאומי הבעיה הבסיסית היא שאין "אחריות" עסקית על נתונים. האחריות נופלת על מחלקת ה-IT או שהאחריות כלל אינה מוגדרת. בשוק הבינלאומי המודעות לחשיבות נושא הבעלות על נתונים כנושא שחשוב לארגון ברמה העסקית מתחילה לעלות בהדרגה, בישראל הנושא עדיין בחיתוליו אך ישנם ניצני התעניינות בנושא.

אז מי צריך לנהל מהלך של ניהול נתוני אב (Master Data Management)?
הנה רשימה של בעלי תפקידים שמעוניינים - או צריכים להיות מעוניינים - ב MDM. רשימה זו לקוחה מאתר מצוין, שמהווה מקור מידע עשיר ואיכותי לעוסקים בתחום ה-MDM. האתר שייך ל Aaron Zornes, שהנו אחד מהמומחים הראשונים שהחל לעסוק בתחום הMDM, הקים את ה MDM Institute ומעביר סדנאות בנושא.

מי אמור לנהל פרויקט MDM?
יש כמה תשובות לכך משום שישנם כמה היבטים לפרויקט MDM, כאשר על כל היבט אמון חלק אחר בארגון:
  • היבט הניהול העסקי של הנתונים - לאחרונה מדובר רבות על מינוי Data Stewards (אין ספק שתרגום חופשי של המונח - "דיילי מידע" אינו מוצלח במיוחד). אנשים אלה בדר"כ יהיו נציגים ממחלקות עסקיות אשר אחראים על הגדרת "נתון אב" בתחום מסוים, עליהם לדאוג שנתון זה יהיה זמין איכותי ועקבי לכל אורך הארגוןן, הם אחראים על ניהולו השוטף וכד'). צד זה מנוהל ומובל על ידי מחלקות עסקיות בארגון.
  • היבט ניהול טכנולוגי של הנתונים - הקמת התשתית, חיבורה למערכות השונות, שינוי תהליכי העדכון והעבודה הטכנולוגית פיתוחית. החלק הטכנולוגי יכול להיות מנוהל על ידי אנשים מתחום התשתיות ארכיטקטורה ואינטגרציה (אלה שעוסקים בתחומי תשתיות אפליקטיביות חוצות תחומים), או על ידי אנשים שהתפתחו מתחום הBI/DW. כיום בשוק הבינלאומי מתחיל להסתמן חוסר באנשי MDM. אופציה נוספת לגורם טכני מוביל הנה אנשי אפליקציה תפעולית העיקרית הקשורה לעניין שלשמו מוקם הMDM (לדוגמה, אנשי מערכת ניהול לקוחות אם מדובר בMDM לצורך ניהול נתוני לקוחות).
  • יוזמת MDM בדר"כ מביאה להקמת "ועדת ניהול נתונים" חדשה, שכלל לא הייתה קיימת לפני כן. ועדה זו עוסקת בתחום הרחב של ניהול נתונים - Data Governance ולרוב תכיל בעיקר אנשי ביזנס אך גם אנשי IT. לכל "תחום עסקי" (לקוח/נתון פיננסי/מוצרים/ספקים). ועדה זו תהיה מעין מטריצה של אנשים שונים מתחום טכנולוגי ועסקי, ולעתים רבות תהיה ועדה וירטואלית (שכן אנשים החברים בוועדה יהיו בעלי תפקידים אחרים בארגון, אשר חוץ מביצוע תפקידם השוטף גם יקחו אחריות ובעלות על נתונים שונים).
ישנם כמה ארגונים (מחלקות IT) שמשוחחים עמנו כיום בהיבט היותר טכני על שיטות שונות לסינכרון נתונים תפעוליים (בין אם מדובר על DW תפעוליים שאחראים לעדכן מערכות תפעוליות, בין אם מדובר על ODS - Operational Data Store שממלאים אותה מטרה, ובין אם מדובר על בחינת תחום ה-MDM על היבטיו הטכנולוגיים בעיקר, ומעט על היבטיו העסקיים).

אנו מתכננים לערוך בדיוק בנושא זה שולחן עגול בהמשך, כדי להציף את השאלות, ההתלבטויות (וגם את הפתרונות והטיפים) בנושא זה בארגונים שונים בישראל. אשמח לקבל רעיונות לגבי נושאים ושאלות שמעניין להעלות בפורום מסוג זה. עדכונים נוספים לגבי השולחן העגול - בהמשך...

יום שבת, 20 ביוני 2009

מצגת בנושא MDM

הנה לינק למצגת שהעברתי בשבוע שעבר בנושא MDM. נושאי המצגת:

  • הגדרת המונח MDM - מהן המטרות העסקיות והטכנולוגיות?

  • תועלות

  • תצורות היישום השונות של MDM HUB

  • מודל 5 רמות בשלות של MDM

  • מציאות הMDM בישראל

  • המלצות

יום ראשון, 1 בפברואר 2009

מצגת - מגמות Business Intelligence

העליתי לרשת מצגת על מגמות בתחום ה BI. וביניהן:
  • BI אקטיבי (המשולב במערכות התפעוליות)
  • MDM וניהול נתונים
  • תמונת מצב - Scorecards ו Dashboards
  • התועלות שארגונים כבר מפיקים כיום מ BI
  • הבעיות כיום ב-BI (מסתבר שיש לא מעט)
  • מגמות לטווח הבינוני - קצר בעולם ה BI
  • מגמות לטווח הארוך יותר
  • כיצד ארגונים תופסים כיום את ה-BI?

את המצגת תוכלו לראות כאן.

יום רביעי, 5 בנובמבר 2008

איך זה שMDM עדיין לא תפס בישראל?

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לפער בין השוק הבינלאומי לשוק הישראלי הוא שוק ה-MDM. בחו"ל - אחד השווקים החמים ביותר כיום, בישראל - בקושי קורה כאן משהו. נתון שעולה מסקר שערכתי בנושא בקרב ארגונים גדולים בישראל - 36% הביעו כוונות להיכנס לפרויקטי MDM בשנים הקרובות, 35% לא מתכננים, ו29% כלל לא מכירים את הנושא שעדיין הנו חדש יחסית. הפער מול המצב בחו"ל בולט, בסקר מקביל שנערך בקרב ארגונים בינלאומיים- 60% מהם כבר החלו ביוזמות MDM כלשהן:

מצד אחד, ברור שיש כאן פוטנציאל. MDM יכול לספק פיתרון מצוין להרבה ארגונים בישראל - ניהול נתוני לקוחות ונתונים פיננסיים בבנקים,ניהול נתוני לקוחות בחברות ביטוח (פוטנציאל עסקי גבוה במיוחד בסקטור זה שיכול לספק יתרון תחרותי של ממש), ניהול נתוני מוצרים בחברות תעשייתיות בעלות מורכבות גבוהה של ניהול נתוני מוצרים ופריטים, ועוד. יחד עם זאת, ארגונים שמתעניינים בתחום מרגישים די מהר הרגשת אי נוחות וחשש להיות בין הראשונים שיוצאים ל"הרפתקה" שכזו. בארץ פשוט אין עדיין ידע ממשי בתחום, ולמרות שישנן חברות רבות שמהוות שחקניות פוטנציאליות טובות בשל מגוון היכולות שהן מציעות סביב נושא אינטגרציית נתונים, יכולות ETL, טיוב נתונים, בניית מודלים של נתונים, וכדומה.

עוד חוליה שחסרה בדרך להפיכת שוק ה-MDM לשוק חי ובועט בארץ: אין בעלות עסקית על נתונים. ברוב החברות אין מישהו מוגדר בארגון שתפקידו להיות האחראי הראשי לנתוני לקוחות/מוצרים/ספקים. חלק גדול ממה שכלי MDM נותנים זה אפשרות לאכיפה של Data Governance ואיך ניתן לעשות זאת לאל ה Governor?

זהו אחד התחומים שבהם ברור שיש צורך עסקי, אולם כל עוד לא יהיה Data Governance בארגון פרויקטי MDM ילבשו נופך טכני ויהיו במקרה הטוב סוג של HUB / מעין ODS שמעביר נתונים ממקום למקום, ולא תהיה אחריות ניהולית על נתונים בארגון.