‏הצגת רשומות עם תוויות ניהול מסמכים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ניהול מסמכים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 23 בינואר 2009

מצגת - מגמות ניהול ידע

בפוסט קודם דיברתי על הבעייתיות הגדולה שקיימת כיום בארגונים במציאת המידע הדרוש לעובדים כדי לבצע את עבודתם, רוב המחקרים מדברים על כיום עבודה בשבוע שפשוט מתבזבז על חיפושים (שחציים אינם מוצלחים).

במצגת אשר העברתי לאחרונה על תחום ניהול הידע דיברתי על בעיות אלה, על הדרכים בהן ניתן כיום לקיים יוזמות ניהול ידע בדרך יותר פרגמטית מאשר בעבר, על נושאים אשר עולים לאחרונה לתודעה כגון שימוש בתפיסות ובכלי Web 2.0 במסגרת פרויקטי ניהול ידע פנים ארגוניים, וחיפוש ארגוני.

במצגת ניתן לצפות כאן.

יום שלישי, 23 בדצמבר 2008

כמה זמן העובדים שלכם (ואתם) מבזבזים על חיפוש מידע? יותר מדי!

כולנו יודעים שאיתור המידע שאנו צריכים לצורך ביצוע עבודתנו השוטפת הוא בעיה, אבל לראות את משמעויות בעיה זו במספרים - זה כבר משהו אחר. יצא לי לבדוק כמה תוצאות מחקרים לאחרונה, והנתונים - מדהימים:
לפי תוצאות של מחקר Butler Group (במסגרת דוח על מנועי חיפוש ארגוניים), עובד ידע טיפוסי מבזבז כרבע מיום העבודה על חיפוש מידע הדרוש להשלמת תפקידיו השונים. הנתון המתסכל עוד יותר הוא שרוב המידע נמצא בארגון. מישהו כבר כתב אותו, התעסק איתו, השתמש בו. אבל להביא את המידע הזה למי שצריך אותו, וברגע הנכון - זה כבר אתגר גדול.
אחרי כל החישובים של כמה עובדי ידע יש בארגון וכמה זמן הולך לאיבוד, התוצאה העגומה היא ששווי של 10% ממשכורת של עובד הולך לאיבוד, וזה המס שאנו משלמים על חוסר יכולתנו להתמודד עם עודף (ולא חוסר) המידע.
מחקרים נוספים מראים תמונה בעייתית גם כן, על פי סקר שנערך על ידי חברת Delphi בקרב 300 ארגונים, כ30% מבזבזים מעל 8 שעות בשבוע על חיפושים של מידע אלקטרוני – יום עבודה בשבוע!
סקר של BusinessWeek גורס שאיסוף מידע (וזו כבר הגדרה יותר רחבה) גוזלת מאיתנו 12 בשבוע:
הבעיה היא שאין פיתרון קסם. אין טכנולוגיה אחת שיכולה לפתור את הבעיה, החלק הגדול יותר של הבעיה היא תרבות ארגונית (שמתבטאת בין השאר בשליחת מייל על כל פיפס לא רלוונטי ולרשימות תפוצה לא רלוונטיות גם כן, ובחוסר מוטיבציה לשיתוף מידע, תהליכים ארגוניים לא מתאימים ועוד המון סיבות שטכנולוגיה לא יכולה לפתור).

יום חמישי, 31 ביולי 2008

מגמות בתחום ניהול המסמכים

בתחום ניהול המסמכים (שכיום מהווה רכיב מכלל תחום ניהול תוכן) יש מספר מגמות עיקריות בשוק הבינלאומי:
  • חבילות ה-ECM הפכו לפלטפורמות רחבות (סוויטות) שמטפלות בכלל מחזור החיים של פריט תוכן החל מיצירתו דרך אחסונו ושינועו וניהולו, וכלה בארכוב הפריט לאורך זמן. אך המצב הקיים ברוב הארגונים הוא שהיישומים עצמם מבוצעים פר תהליך/ מחלקה, ובדר"כ לא כתהליך כלל ארגוני (אופייני הן לפרויקטים בישראל והן לפרויקטים גלובליים). כתוצאה מכך בארגונים רבים כיום חיים איים של מערכות שונות המאכלסות מסמכים. שאיפתם המוצהרת של רוב הארגונים בעולם הנה לאמץ גישה רוחבית כלל ארגונית לנושא ניהול התכנים, אך רובם עדיין אינם עושים זאת.
  • שילוב אלמנטים תהליכיים במסמכים (שילוב יכולות WF/BPM ביישומים)
  • רגולציות המחייבות יישומי ניהול רשומות וארכיונים לשמירת המידע המשפטי
  • רצון להשתלב בסביבת העבודה הטבעית של המשתמש (אאוטלוק/ מערכת אפליקטיבית)
  • בתהליכים מסוימים – שיתוף סביב תכנים (יצירת סביבות עבודה צוותיות סביב מסמכים)
  • בישראל רוב הארגונים בשנים האחרונות ניהלו רק את המסמכים שיש צורך דחוף לנהלם – בעיקר מסמכים "תפעוליים", וגם יוזמות אלו נוהלו בצורה מבוזרת. ברוב הארגונים בישראל קיימים "איים" של נתונים המקושרים למערכות התפעוליות. בשולחן עגול אותו קיימנו לאחרונה בנושא עלו כמה בעיות עם תצורה זו, כאשר העיקרית הנה ביסוס של ארכיטקטורת מסמכים מבוזרת שאינה מאפשרת שיתוף מסמכים בין עולמות תפעוליים שונים (הזמנות מעודכנות במערכת X, חשבוניות במערכת Y). בנוסף, רוב הארגונים בישראל אינם מנהלים בצורה שיטתית את המסמכים ה"רכים" בארגון, וכתוצאה מכך ידע רב אינו מנוצל ותהליכים רבים מומצאים מחדש. אנו רואים כרגע כל מיני יוזמות נקודתיות לשיתוף וניהול ידע שכוללות גם ניהול מסמכים (לדוגמה, ניהול מסמכי אפיון, ניהול דרישות וניהול פרויקטי פיתוח ב-IT).

גישות יישום - פיתרון אחד גדול אל מול פתרונות ממוקדים
אנו נתקלים לרוב בהתלבטות בין שתי גישות שונות לניהול מסמכים:
גישה ראשונה - פיתרון גדול ומקיף, תשתית ניהול מסמכים אליה ייגשו כל המערכות
גישה שנייה – פתרונות שונים לצרכים שונים (כל מחלקה עם פיתרון מתאים לה)
רוב הארגונים עמם אנו בקשר (חלקם מתוך בחירה וחלקם פשוט מצאו עצמם במצב זה) נמצאים במצב של ריבוי מערכות ניהול מסמכים לצרכים שונים. ארגונים השואפים לתשתית אחת רוחבית לכלל צרכי ניהול התכנים בארגונם ייטו יותר לכיוון ספקי High End (דוקומנטום, פיילנט, וכן לעתים גם Open Text). ארגונים שבוחרים יותר בגישה הנקודתית של מערכת לצורך ספציפי יבחרו מערכת המתאימה יותר לצורך זה תוך התחשבות בתשתית הקיימת בארגון. יחד עם זאת, יש לקיים הבחנה בין צרכי ניהול מסמכים תפעוליים לרכים. לדוגמה, MOSS לרוב נבחר לצרכי ניהול מסמכים רכים ושיתופיים (עבודה צוותית, פרויקט). לעומת זאת, בתחום המסמכים התפעוליים, בארגונים כבר בהם פועלת מערכת FileNet לצורך ממוקד, הארגון ייטה להשתמש בתשתית זו גם לצורך נקודתי תפעולי אחר.
אנו גם רואים לעתים שימוש ב-2 מערכות שונות לצרכים שונים. לדוגמה, ישנם ארגונים שבחרו בכיוון MOSS/SPS לצורך מסמכים רכים, ולצורך מסמכים תפעוליים, במיוחד במקרים בהם נדרשו יכולות פונקציונליות חסרות או יכולת ייחודית (כגון ארכיב) בחרו בפתרונות High End לצרכים ממוקדים אלה. ארגונים מבוססי SAP התלבטו בעיקר בין IXOS שמאוד בולטת בתחום זה גם בעולם לבין דוקומנטום.
לסיכום, להערכתנו, רוב הארגונים ימשיכו להפריד בין צרכי ניהול המסמכים הרכים לתפעוליים (מה שגם אומר שבמקרים רבים יהיו מערכות שונות). בתחום ניהול המסמכים התפעוליים אנו רואים רצון לנסות לנהל את כלל המסמכים התפעוליים במקום אחד כדי לטפל יותר טוב בנושא ההרשאות וגישת המערכות למסמכים (בניגוד לגישת ה"איים" הקיימת כיום).

יום שני, 23 ביוני 2008

מה קורה בשוק ניהול המסמכים בישראל? רשמים משולחן עגול

בשולחן עגול שערכתי בנושא ניהול מסמכים עסקנו בסוגיית ניהול מסמכים תפעוליים לעומת ניהול מסמכים "רכים":

ניהול מסמכים תפעוליים קשורים לתהליכים תפעוליים בארגון ובד"כ מקושרים למערכות ERP/ CRM/ מע' תפעוליות אחרות (מסמכים כגון חשבוניות, הזמנות וכד').
ניהול מסמכים רכים מתייחסים לניהול מסמכים משרדיים שאינם קשורים למערכות תפעוליות, והצורך לנהל אותם נובע מהרצון "לעשות סדר", למנוע מצב של יצירת אותו פריט תוכן פעמיים, לנהל ולארגן את המידע הארגוני, ולעיתים רק מהצורך לחסוך בשטח אחסון.




כמעט כל המשתתפים סיפרו על יישומי ניהול מסמכים שכבר פועלים בארגוניהם לצורך מסמכים המוגדרים כתפעוליים וכאלה שנמצאים וחיים במערכות התפעוליות (מסמכי רכש, חשבוניות, חוזים וכד'). ניהול מסמכים תפעוליים הנו צורך מאוד ברור, ובד"כ אין כל ויכוח על נחיצות היכולת לתייק מסמכים מסוג זה ולאחזר כשצריך. מערכות לניהול מסמכים תפעוליים הפכו להיות די קריטיות.


באשר לניהול מסמכים "רכים", רובו הגדול של המשתתפים בדיון אינם עושים שימוש במערכת ניהול מסמכים או בשיטות מוסדרות לתיוק מסמכים "רכים" (כלומר, מסמכים שאינם קשורים לתהליכי עבודה ספציפיים ו/או אינם מקושרים לאפליקציות הארגוניות). מסמכים אלה לרוב מיועדים יותר לצרכי ניהול ושיתוף ידע. העובדים שומרים מסמכים אלה בשרתי הקבצים, לעתים בספריות משותפות ולעתים בספריות לוקאליות. מסמכים רכים יכולים לכלול פריטי דואר בלשכות, מסמכים פנימיים של מחלקת ה-IT: מסמכי אפיון, דרישה וכד'. לרוב אין נהלים ברורים לשיטות התיוק והאחזור, והנושא די לא מטופל. בנוגע לצורך, נראה שהוא אכן קיים אך לא מוגדר כצורך "בוער" וכנראה שארגונים "למדו לחיות עם המצב".




פיתרון אחד גדול או מספר פתרונות ממוקדים?
אצל רוב משתתפי הדיון עלתה ההתלבטות בשלב כלשהוא לגבי שתי גישות ניהול מסמכים:




  • גישה ראשונה - פיתרון גדול ומקיף, תשתית ניהול מסמכים אליה ייגשו כל המערכות
    החסרונות שצוינו לגישה זו: מורכבות גבוהה ביישום פיתרון מסוג זה, עלויות גבוהות, משמעות של מכרז גדול בארגונים המחויבים במכרז, וצוות גדול שנדרש לתחזק את המערכת.
    היתרונות שצוינו לגישה זו: כל המסמכים מנוהלים במקום אחד, נדרש צוות מקצועי שמכיר סביבה אחת בלבד ולא כמה סביבות שונות.


  • גישה שנייה – פתרונות שונים לצרכים שונים (כל מחלקה עם פיתרון מתאים לה)
    החסרונות שצוינו לגישה זו: מספר צוותים למספר סביבות, יצירת איים שקשה לחבר ביניהם אחר כך באם הצורך מתעורר.
    היתרונות שצוינו לגישה זו: פתרונות מהירים וזולים, מפשט יציאה לפרויקט, מביא לניצחונות קטנים יותר מהר מבלי לעכב מחלקות שונות לאורך זמן.

אחד מהארגונים סיפר על בחירה בגישה השנייה (כל מחלקה עם הצרכים שלה ובהתאם לכך בוחרים פיתרון מתאים). יחד עם זאת, אותו ארגון סיפר על כמה קווי מדיניות משותפים לכלל הפתרונות ואף צוות מרכזי שמטפל בנושאים משותפים אלה: דרך אחידה להגדרת משתמש והרשאות, מדיניות אחידה לטיפול בגיבויים, גיבוש UI – ממשק המשתמש, מדיניות אחידה להעברה לארכיון טווח-ארוך, בניית עץ ארגוני שישרת את כולם (מעבר לכך, כל יישום בונה לעצמו עץ). בארגון זה יש צוות מרכזי שיטפל בכל אותם "שירותים רוחביים".

רבים ממשתתפי הדיון סיפרו על מצב בו ישנן מערכות שונות לצרכים שונים – מערכת לניהול מסמכי ההדרכה, מערכת לניהול תיקי לקוחות, מערכת לניהול תיק עובד וכד'.
ארגון אשר עושה שימוש בשתי מערכות שונות סיפר כי עד שלב מסוים במחזור החיים של המסמך הוא מנוהל במערכת אחת, וכאשר המסמך עובר לשלב יותר "מוגמר" הוא עובד למערכת השנייה.

לסיכום:
מערכות ניהול מסמכים בראש ובראשונה משרתות את הארגון, ופעמים רבות המשתמש הבודד פחות נהנה מהתוצרים ואף נאלץ לשנות הרגלי עבודה על מנת לשרת את אותה מערכת ארגונית, מכאן אתגר ההטמעה הקשה של מערכות ניהול תוכן.

רמת הקריטיות של מערכות ניהול מסמכים עולה כשמדובר במסמכים תפעוליים עמם הארגון עובד בצורה יום יומית. רגולציות ודרישות משפטיות הולכות וגוברות מחייבות שמירת המסמכים לאורך זמן. במפגש השתתפו רק מעט ארגונים שהצליחו להעביר חלק ניכר מהמסמכים הפיזיים לדיגיטליים (כולל החתמת הלקוחות בצורה דיגיטלית).

נושא ניהול המסמכים הרכים עדיין בחיתוליו. רוב הארגונים עדיין לא מטפלים בנושא זה בצורה מערכתית למרות שהצורך קיים, בין השאר בשל הרגשה של "אי דחיפות". לעומת זאת, נושא ניהול מסמכים תפעוליים נחשב כיום לכמעט קריטי לצורך התפעול השוטף של הארגון, קיים צורך לגיבוש ארכיטקטורה חדשה בתחום זה על מנת לאפשר גישה למסמכים ללא תלות במקום/בסביבה התפעולית בה הם שמורים, דבר בעייתי לביצוע כיום בשל גישת ה"איים" הקיימת ברוב הארגונים.