‏הצגת רשומות עם תוויות general application trends. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות general application trends. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 19 באוקטובר 2010

Back to the Future ... Back to the box!

Oracle's recent announcement of its "Cloud Box" package, as well as IBM's announcement of NETEZZA acquisition and other announcements, are all related to the trend that surely will be one of the most important events in the near future of information technology: the inclusion of various technological elements under a single "umbrella" (or, in other words, back to the Main-Frame era). Many enterprises' CIOs we have talked to recently report that they engage with over 200 (!) IT vendors annually. And this number is only growing year-by-year.
For example, a typical ERP project in an enterprise organization- the organization should get in touch with about 20 different vendors (if not more) to get "One ERP solution" that includes infrastructure support, databases, operating systems, different application providers for each category. Keeping this in mind, the option of receiving an "ERP solution" within one packaged box while working with a single supplier seems very appealing for CIOs who are looking for simplicity and a single "partner" to work with.

So how did we end up getting back to the same architecture we had "ran away" from just recently? Are we not going to encounter the same problems that pushed us to decide to decentralize our computing, and consequently work with different suppliers in each category? A decision that is reflected in the separation we have made between the layers of hardware, storage, operating systems, Data, applications, management, connectivity? Why do we, all of a sudden, want to get the whole stack in one single box, even if this box is now very nicely packaged and wrapped in nice words like "internal cloud" or "Industry in a box"?
Is it really possible to return to a model in which we have one provider that provides us all the services under its responsibility?

The real reason behind this trend is that CIOs are fed up with the high complexity of managing IT and the search for simplicity (even if that means less choice and less open standards). Business have simply become too complex to manage. CIOs are tired of constantly dealing with optimization issues, the endless worry that the new package will not work properly (for one thousand and one reasons), dreading thoese "middle of the night" phone calls that the servers have crashed again /, the site is not in the air / the organization's main application is not functioning, and the engagement with so many different suppliers.

But before we announce the death of the era of decentralization and the return of the
centralized era, is it also well worth exploring the pitfalls and potential risks of this model:
  • Creating a dependency on the IT vendor. Just ask your procurement manager how they feel about working with a single vendor instead of an "open market" with many different options of vendors to chose in each category. The "industry in a box" model means that the organization will work with one major supplier or at least one major supplier for each category. For the procurement manager this trend is a real negotiation problem, since the power now moves to the vendor.
  • Connectivity and Integration issues. Most organizations have a heterogeneous application environment with 3-4 major applications vendors. The "boxed" model means that each technological environment will now be more closed off, more proprietary in nature, and less open. This means – connectivity issues. Each environment will be optimized and adapted for the application's main purpose, regardless of other applications' need to connect with it. The supplier will want to give the organization with a box that works flawlessly, with all the different parts "talking" to each other in harmony and are controlled best by a single management tool. What will happen when you try to add a new element into that box? Connectivity problems will appear both on the level of business processes and the Data level.
  • Difficulty in achieving an overall monitoring and management view. This will also be a challenge because the "box" providers will include complete solutions with a monitoring tool tailored to the application's specific need. Each solution will include, among other things, a security solution, backup solution, a DRP solution and so forth. This means that receiving information about the organization's overall threat situation will be much harder than before, since there will be a need to synchronize with different information security solutions in order to get to this situation.
  • Risk of harming the organization's level of flexibility. If there is a need which has not been addressed in advance by the manufacturer of the packaged solution, the organization can't answer this need (it will require greater efforts to address it). In today's reality, there are many cases in which there are non-standard needs that off the shelf packages do not include. In these cases, organizations can and are doing things that are considered non-standard (adding to the system's components, programming in a way that is not 100% recommended by the vendor etc.). This is almost impossible in the "Industry in a box" model. Boxes manufacturers will not allow to perform actions that do not receive prior approval or "certification" which takes a long time. This means that the level of IT's flexibility in tailoring for the organization's needs will be reduced.
  • Significant changes in the status of the IT department as we know it today. The traditional structure of IT organizations' infrastructure department currently includes three separate sections – Network, Storage and Servers. The technological change which we have described (inclusion of all these elements under one box) will require a different structure of the IT Infrastructure unit – from 3 different departments to a unified one. This change will also apply to application teams, and their relationship with Infrastructure teams. If the organization acquires a "CRM box", that also includes infrastructure components, who in the organization will be responsible for the operation and maintenance of the entire box? This is not necessarily a disadvantage, but this is a significant change, and any major change is difficult to cope with.

Vendor's perspective:
IT providers will also experience quite a few changes, some are positive but some are very disruptive and will require a change in the overall vendor's business model.

  • Change in the vendor's sales processes. The 'cost of selling' for suppliers in various categories (hardware, software etc.) is a fixed cost. If the supplier will now sell the customer "one solution" which includes the same components inside, rather than selling them individually, the relative cost of selling per each component will fall significantly. The expected cost of selling for suppliers will drop (an advantage that we hope will lead to increased profitability as well as reduced pricing for enterprises).
  • Should we expect a decrease in revenues for service providers? It remains unclear whether service providers will experience a decrease in revenues from the sale of services as a result of this trend. If we take as an example the SAAS (software as a service) model, then in this field we can clearly see that services revenue for Integrators have indeed decreased significantly compared with the "classic" model in which an organization actually buys the software and customized according to its needs. A SAAS solution implementation project typically takes between several weeks to two months, almost never includes customizationsm and focuses mainly on training and assimilation. As mentioned above, it is still unclear how this field will affect the overall revenue structure of suppliers.

Who are these providers "Industry in a box"?
NCR have provided a boxed solution long before we called it "Computing in a box" with Teraedta. Among other prominent major manufacturers already offer solutions for Industry in a box we can mention IBM, HP, Oracle, EMC, CISCO, Apple and more. SAP made a major step toward this model recently by acquiring SYBASE.
Take Apple for example. The iphone / ipad industry are actually industries in a box - a box that contains applications, operating system, and hardware. All these parts belong to and are in full control of Apple, which enables it to provide a machine that provides an excellent user experience, optimal performance for applications running on it. But there's no choice, and no openness. The equilibrium exists as long as the box remains closed. Try to open the box and put in elements from the outside - and the balance will be violated.
This example can illustrate pretty well what is expected to happen - as long as consume technology "in the box", we can provide good value. As soon as we try to go out, for example to replace the infrastructure and applications in the box, problems will begin.
This example illustrates one of our essential questions in this area have not yet received an answer: Will manufacturers prefer boxes proprietary technologies, or will they try to adapt to open and common standards?


Recommendations:

  • Due to the expected lock-in effect, make an effort to preserve procurement conditions for future deals as well as current deals.
  • Organizations should deploy general and flexible monitoring and management consuls that will enable the future connection of "industry in a box" solutions.
  • Organizations should start to prepare for the expected organizational changes. For example, measurement of the degree of cooperation between teams and not measurement of each team's performance separately (DBA performance evaluation will be based not by a specific DBMS availability, but according to the overall ERP system availability and performance).

בחזרה לעתיד... חוזרים לקופסה!

מאמר שכתבנו - צוות האנליסטים של STKI - על מגמת ה"חזרה לקופסה" (עידן ה-MF?) פורסם בדמרקר:

"הכרזתה של אורקל לאחרונה על חבילת "ענן בקופסה", כמו גם הכרזת IBM על רכישת NETEZZA, קשורות למגמה חשובה בעתיד הטכנולוגי: החזרה לעידן ה-"Main Frame"; מחשוב כולל. ארגוני אנטרפרייז נדרשים לנהל תקשורת עם 200 ספקי מחשוב בשנה, מספר שרק הולך ועולה. כדי להפעיל מערכת ERP אחת– צריך הארגון להתקשר עם כ-20 ספקים שונים כדי לקבל תשתיות תומכות, בסיסי נתונים ומערכות הפעלה. מנמ"רים מחפשים היום פשטות. ספק יחיד שיציע להם את כל שירותים הללו באריזה אחת שפשוט תעבוד. אך לפני שאנחנו מכריזים על מות עידן הביזוריות וחזרה לעידן הריכוזיות, כדאי לבחון טוב גם את החסרונות והסיכונים של מודל זה:

  • יצירת תלות בספק. אם עד כה, ה-ERP של החברה הורכב מספקים נפרדים לאפליקציה, מערכת הפעלה, בסיס נתונים, תקשורת וחומרה, עם אפשרות לבחירה והחלפה, הרי שבקרוב נקבל מאותו הספק קופסה אחת שלמה, שמכילה אפליקציה המותאמת לחומרה ולבסיס הנתונים שעובדים באופטימיזציה מלאה. התוצאה: ביצועים טובים בהרבה ופחות כאב ראש בהעלאת הפרויקט. אך החיסרון טמון בגזרת מנהלי הרכש, שיהיו כבולים מול ספק יחיד בעל כוח עצום. שיקול זה עלול לגרום לגפי רכש לעכב קבלת טכנולוגיות חדשות משיקולים פוליטיים פנימיים.
  • צרות של קישוריות. מרבית הארגונים מנהלים את היישומים שלהם בשיטה של ריבוי ספקי אפליקציות תוך קישור מתמיד ביניהם. על פי חזון ה"קופסאות" אליו אנחנו צועדים, שיטה זו תהיה קשה הרבה יותר ליישום. כל סביבה תותאם לצורך העיקרי של כל אפליקציה, ללא התחשבות באפליקציות האחרות שנדרשות להתחבר אליה. הספק מעוניין ליצור קופסה שפועלת בהרמוניה ונשלטת בצורה מיטבית על ידי גוף ניהול יחיד. כשננסה להכניס לקופסה מרכיב שלא שייך אליה, נסיט את רוב מאמצי המנמ"רים להתעסקות בקישוריות בין הקופסאות השונות וניסיון ליצור מכנה משותף ל-DATA.
  • פגיעה ביכולת הניטור והניהול הכולל של מערכות המידע. כיוון שיצרני ה"קופסאות" יגישו פתרונות מלאים וכוללים, כל פתרון יכלול פתרון אבטחת מידע, פתרון גיבוי, ופתרון DRP משלו. קופסה A תכיל פתרון אבטחת מידע שונה מזה של קופסה B. המשמעות היא קושי לקבל מידע על מצב האיומים הכולל בארגון, בשל הצורך להסתנכרן מול כמה פתרונות אבטחת מידע שונים.
  • פגיעה בגמישות של ארגון המערכות. במצב בו מתעורר צורך שלא הוגדר מראש על ידי יצרן ה"קופסה", הארגון ייאלץ להשקיע מאמצים רבים יותר כדי לספקו. בקופסאות המוכנות מראש, הארגון לא מורשה לבצע פעולות שלא קיבלו אישור מראש"certificiation” . תהליך אישור זה אורך זמן רב, מה שעלול לפגוע בגמישות ארגון מערכות המידע ובמענה לצרכי הארגון.
  • שינוי משמעותי במבנה ומעמד מחלקת מערכות המידע כפי שאנו מכירים אותה כיום. מבנה מסורתי של גוף תשתיות בארגונים גדולים כולל כיום שלושה מדורים נפרדים לתקשורת, אחסון ושרתים. שינוי התפיסה הטכנולוגית יחייב גם שינוי במבנה הארגוני. כמו כן, אם "קופסת CRM" אחת כוללת בתוכה גם את הרכיבים התשתיתיים, מי בארגון יהא אחראי על תפעולה ותחזוקתה? הקו בין המחלקות האפליקטיביות לתשתיתיות יילך וייטשטש. זהו לא בהכרח חיסרון, אבל מדובר בשינוי משמעותי שיחייב התמודדות שונה לחלוטין.

גם ספקי ה-IT יחוו לא מעט שינויים, חלקם מבורכים אך חלקם יגרמו שיבושים ויחייבו שינוי כולל של המודל העסקי.

  • שינוי במבנה ובתהליכי המכירות. אם הספק ימכור ללקוח "פתרון כולל אחד" שכולל בתוכו את אותם הרכיבים שפעם נמכרו בנפרד, עלות המכירה של כל רכיב תרד משמעותית. מדובר ביתרון, שיוביל, בתקווה, להגדלת רווחיות ולהורדת מחירים ממנה ייהנו ארגוני האנטרפרייז.
  • האם צפויה ירידה בהיקף ההכנסות של ספקי השירותים? עדיין לא ברור אם ספקי השירותים יחושו פגיעה בהכנסותיהם כתוצאה ממגמה זו. לדוגמה בתחום ה-SAAS (תוכנה כשירות), יירדו משמעותית הכנסות ספקי השירותים מפרויקטים, בהשוואה לפרויקטים "קלאסיים" בהם ארגון קונה תוכנה ומתאים אותה לצרכיו. פרויקט הטמעת פתרון SAAS לרוב ייקח בין כמה שבועות לחודשיים, כמעט ולא יכלול פיתוחים, ויתרכז בעיקר בנושא ההטמעה.

מיהם אותם ספקי "Industry in a box"?
על היצרנים שכבר מציעים פתרונות Industry in a box ניתן למצוא את הספקית הוותיקה NCR/ טרהדטה (שכבר הייתה שם מזמן, עוד לפני שתיארנו את התחום בבאזוורדים יפים), IBM, HP, אורקל, EMC, CISCO, Apple ו-SAP שעשתה צעד משמעותי בכיוון כאשר רכשה את SYBASE.

אם ניקח את Apple כדוגמה, ה iphone / ipad הנם למעשה industry in a box – קופסה שמכילה אפליקציות, מערכת הפעלה וחומרה. כל החלקים האלה מצויים בשליטה מלאה של אפל, מה שמאפשר לה לספק ביצועים אופטימליים. אולם שיווי המשקל מתקיים כל עוד הקופסה נשארת סגורה. נסה לפתוח את הקופסה ולהכניס פנימה רכיבים מבחוץ – ושיווי המשקל יופר. דוגמא זו יכולה להמחיש מה צפוי לנו במקרים אחרים של ספקי-על שיציעו תעשייה בקופסה. כל עוד נצרוך טכנולוגיה "בתחומי הקופסה", נקבל תמורה מספקת וטובה. כשננסה להחליף את האפליקציה מעל התשתית הקופסתית, ניתקל בבעיה
.
האם יצרני קופסאות יעדיפו עבודה בטכנולוגיות קנייניות או שישמרו על סטנדרטים משותפים?

מצד אחד, העולם שהתרגלנו אליו (כולל היצרנים בעצמם) צועד כבר שנים לכיוון סטנדרטיזציה. מצד שני, ליצרנים יהיה קשה מאוד להצדיק השקעות גדולות כל כך בטכנולוגיה שניתן יהיה להחליף בקלות. לכן יכילו הקופסאות פיסות טכנולוגיה ייחודיות (proprietary), מה שאכן מאוד מזכיר חזרה לעידן ה"Main-Frame".

המלצות לארגונים:
1. כל כניסה לטכנולוגיית מחשוב מבוסס-קופסה מחייבת התייחסות משמעותית לסוגיית הרכש, ודגש על קיבוע אחוזי הנחה ממחיר רכש לקניות עתידיות ולפריטים שייווצרו בעתיד. כלומר, לנסות להפחית את רמת ה lock-in לספק עד כמה שניתן מראש.
2. ארגונים צריכים להטמיע כבר כעת קונסולות כלליות וגמישות של ניטור וניהול, כדי שיוכלו לחבר בעתיד קופסאות “industry in a box” שונות.
3. ארגונים צריכים להתכונן כבר כעת לתמורות הצפויות בארגון; התייחסות ומדידה של מידת שיתוף הפעולה בין הצוותים ולהנהיג תגמול DBA לא לפי זמינות DBMS ספציפי, אלא לפי זמינות וביצועי כלל מערכת ה- ERP."

יום שבת, 4 בספטמבר 2010

Vanilla - with chocolate chips - an article from Oren Teich

Here is an interesting analysis written not by myself - but by Oren Teich, AVP Application Manager in Comverse, about the "Vanilla versus Tailored" dilemma. I have written and talked about this issue for several times. In this analysis, Oren adressed this dilema and offered an intermediate approach - Vanilla with chocolate chips (but chocolate chips should be used wisely, only when needed and not extensively):

"For years, IT organizations have operated under the assumption that they should develop information systems based only on the requests given by internal customers and believed that this approach will best serve the organization's needs. Companies whose business processes and work-practices are based on non-standard approaches and the whims of managers quickly find themselves developing non-standard enterprise information systems. This approach has led IT organizations into managing Application Portfolios comprising dozens of proprietary systems that contain millions of lines of proprietary code that is based on the wide use of proprietary interfaces.
Many challenges and difficulties have brought IT professionals to look for new strategies that will serve today’s dynamic, global organization in ways that are more extensible, cheaper and less dependent on a specific manager and that will produce higher quality solutions in less time and with less effort. Among those challenges are the high development costs followed by growing support costs of proprietary solutions. Moreover, it takes a long time for organizations to implement changes (Time to Market) in today's dynamic business environment. IT is unable in this complex situation to easily interface to external systems. More and more this situation forces IT to be dependent on specific knowledge and unique resources.
One strategy that addresses these problems is the Vanilla approach. This approach is based on the view that dedicated companies in their respective areas of expertise represent the best practice of their industry and what's good for the entire industry is a good match for any other organization. The Vanilla approach is executed by implementing platforms and systems that provide the organization with a very high percentage of the company’s requirements. This is done without the need to heavily customize the software or engage in massive R&D projects.
These platforms and applications are implemented by field experts that help the IT organization to align with industry standards. Vendors, each in his respective area of expertise, continue to evolve their solutions and their underlying infrastructure while adapting to ever changing technologies. Therefore they reduce the organization's dependence on constantly “running” after issues that are not the organization’s core activity. Implementing these standard solutions significantly reduces the time it takes the IT organization to provide solutions to the business. It reduces support costs, allows flexibility with resources and provides long-term support and up-to-date solutions in each business process area.

The research company “Computer Economics” published a study in 2008 showing that the ratio of support staff for ERP systems versus business customers is 1:28 for environments categorized as “Many/Extensive Customization”. The ratio significantly grows to 1:36 in “None/Low Customized (Vanilla)” ERP implementations. It can be concluded from this study that there is a positive impact on other areas such as infrastructure, quality and availability, and therefore ROI improves respectively. Thereby we can see a significant reduction in the solution’s total cost of ownership (TCO).
The most difficult challenges to implementing enterprise systems based on this Vanilla approach are customer “buy-in” and the acceptance of this approach when the “off-the-shelf” solution does not exactly meet all of the customer's wishes. Moreover, organizations are challenged to overtake new business processes and adopt them as they come with the platform. In order to minimize the risks inherent in these strategic challenges strong support is needed from the organization's management. This should be done by emphasizing the many benefits of this approach vis a vis the approach based on developing and supporting proprietary solutions.
Given all the above, there are some exceptions ("The Chocolate Chips") to the Vanilla approach. The organization should not give up on customization in the areas where such customization provides a significant competitive advantage. “Chocolate Chips” may be added to the Vanilla approach in small and significant areas. “Chocolate Chips” should be used only when they provide significant added-value, are relatively inexpensive to “acquire” and they will not incur disproportional costs as the business processes evolve.
Another "flavor" of the Vanilla approach is the combination of SAAS (“Software As A Service”) solutions and Cloud solutions. These solutions are managed outside the organization by sharing software and hardware resources with many other customers around the world. This makes it difficult (and in some cases impossible) to add. “Chocolate Chips,” i.e., implement enhancements in the application to meet unique requirements.
To conclude, the “Vanilla with Chocolate Chips” approach is an administrative guideline supporting IT’s strategic decision-making process in managing an IT organizations’ application portfolio. This approach counters the "we do things differently here…" and provides solutions with a lower TCO and higher ROI than the current proprietary approach deploying applications. Organizations are learning to live with “out-of-the-box” solutions and on the other hand they are profiting from the many advantages that come with this “Vanilla with Chocolate Chips” approach. "

יום רביעי, 7 באפריל 2010

מה כדאי לבדוק לפני שנכנסים ל – SaaS?

מאמר שכתבתי על רשימת הדברים שכדאי לבחון לפני שנכנסים ל- SaaS פורסם בדמרקר:

ארגונים מאמצים אפליקציות במודל SaaS (Software as a Service) בקצב הולך וגובר. התחומים הבשלים יותר בתחום ה-SaaS: CRM – ניהול המכירות, אימיילים, ERP, אפליקציות web conferencing, תחום השכר – במיוחד בישראל, ותהליכים סובבי-HR (תמריצים, הדרכה, גיוס, מבחנים וכד').
אולם האימוץ של SAAS בארגונים הנו "בשוליים" ולא בליבה. בסה"כ אחוז השימוש באפליקציות SaaS בארגונים כיום הנו נמוך (2.5% מתוך כלל התהליכים המנוהלים בארגון – מנוהלים ע"י אפליקציות SaaS, על פי מחקר של גולדמן סאקס) אך קצב הגידול הוא הנתון המעניין יותר (יגיע ל8.5% תוך 3 שנים). העובדה היא שארגונים יותר ויותר מכניסים SAAS לארגון (או יותר נכון – מוציאים ל SAAS). מאפיין בולט, בו נתקלתי גם בישראל: ארגונים לרוב מרוצים מאוד מהמודל. ארגון שנכנס ל-SAAS בדרך כלל ירצה להמשיך הלאה ולאמץ SAAS גם לתחומים אחרים, ויספר על יתרונות גדולים בהם נתקל לאחר הכניסה ל-SAAS שכוללים הרבה מעבר לנושא מבנה העלויות.


סממן נוסף להבשלת השוק בישראל (שהגיעה כשנתיים מאוחר יותר לאחר האימוץ המסיבי בארה"ב ובאירופה) הנו השאלות הפרקטיות שאנו מתחילים לקבל מארגונים, שתיים מהן לדוגמה – מתי כדאי לבחון גם את אופציית SAAS לצד האופציות הרגילות, וכמו כן, מהם השאלות שיש לבחון מול ספק ה-SAAS החיצוני? ובכן, איגדנו כאן מספר נקודות לבדיקה: נקודות לבדיקה פנימית (האם SAAS מתאים?), ונקודות לבדיקה חיצונית – מול ספק ה SAAS.

Checklist פנימי – האם התהליך המדובר מתאים ל SAAS או לא?
  • האם התהליך אותו רוצים לנהל הנו תהליך "כללי", אשר אינו ייחודי לעומת חברות אחרות? לדוגמה, תהליך גיוס בדר"כ דומה במהותו בין חברה לחברה, תהליכי מכירה פשוטים (ליד -> יצירת קשר ראשוני -> שליחת חומרים -> פגישת מכירה -> הצעת מחיר), תהליך הערכת עובדים. אם התשובה היא כן, התהליך יותר יתאים ל-SAAS שכן אפליקציית SaaS משרתת משתמשים רבים מארגונים שונים ואינה בנויה ספציפית לצרכי ארגון מסוים (מודל ה multi tenant). אין זה אומר שלא ניתן לבצע כל שינוי אבל השינויים לא יהיו שינויים מהותיים ברמת קידוד, אלא יותר בצורת התאמות שהספק בנה מראש.
  • האם האפליקציה יחסית "נישתית" ומופרדת מאפליקציות/ תהליכים אחרים? אם התשובה היא כן, התהליך יותר יתאים ל SAAS. בדר"כ אפליקציות SAAS הנפוצות הן אלה אשר לא מצריכות קישורים אדוקים עם הרבה אפליקציות אחרות בארגון, למרות שתמיד יהיה קשר כלשהוא (שכר – קשר ל HR, CRM – קשר ל ERP ולDW וכד').
  • האם יש צורך לגשת לאפליקציה ממיקומים גיאוגרפיים שונים? אין זו דרישה מחייבת, אך אם החברה הנה גלובלית ומבוזרת בהחלט יש יתרון לשימוש ב-SAAS – מודל המותאם מראש לצורך זה. שוחחנו עם מנמ"רים של ארגונים גלובליים שבהחלט ראו את הערך בהורדת "כאב הראש" והצורך לדאוג לביצועים טובים בצורה שווה במשרדי החברה השונים ברחבי העולם.
  • האם מדובר בתהליך חדש אשר לא נוהל קודם לכן בארגון? רוב האפליקציות החדשות נבנות מראש במודל SaaS. פשוט כי יש יותר דרישה בשוק, הסטארטאפים אוהבים את המודל שמאפשר להם להגיע ליותר שווקים שיתר קלות (לעתים גם בלי לעבור דרך המנמ"ר בכלל אלא ישירות מול המשתמש העסקי), והמשקיעים מרימים גבה כשהמוצר אינו במודל SaaS. כך שבאופן טבעי כל התהליכים החדשניים יותר יסופקו באמצעות SaaS, בין אם נרצה זאת או לא. כך, לדוגמה, כלים בתחום Web 2.0 וניתוח מדיה חברתית מסופקים כמעט לחלוטין במודל SaaS.

Checklist חיצוני – מהן השאלות שיש לשאול את ספק ה-SaaS?

  • האם הספק תואם את התקנה החשבונאית SAS70? חשוב במיוחד לחברות הכפופות לרגולציית SOX. למידע נוסף על הבעייתיות ב SAS70 - ראו את הפוסט הבא בבלוג מצוין של דני שומרון על SaaS.
  • חשוב לבדוק מהי רמת ה-SLA שהספק מתחייב אליה, ולבצע התאמות אם צריך (מהו אחוז הזמינות? מה קורה כשהספק חורג מרמה זו?)
  • מהו מיקום מרכזי המחשוב של ספק ה-SAAS? עדיפות לכמה מרכזי מחשוב. יש חברות עבורן הרגולציה מחייבת שמיקום ה- data center לא יהיה מחוץ לגבולות אותה המדינה.
  • תמיכה מקומית. אין מה לעשות, ארגונים בישראל לא אוהבים לדבר עם נציג מכירות של Amazon בחו"ל, ומעדיפים Point of contact מקומי. מיהו הנציג המקומי / החברה שתומכת בתהליך היישום וההטמעה של המוצר בישראל? ובתוך כך, גם נושא העברית – עד כה, נושא בעייתי ביותר. רוב ספקי ה-SAAS הבינלאומיים לא מספקים כיום עברית.
  • תאימות עם רגולציות מקומיות. האם באזל II בישראל מאפשר שימוש ב-SAAS? תחת אילו תנאים?
  • הגדרה דקדקנית של התהליך במקרה והלקוח מעוניין להפסיק את השירות – כיצד הלקוח מקבל את המידע? מה קורה כשלקוח לא משלם? סעיף זה נועד להפחית את רמת ה Lock-in שקיימת באופן טבעי, שכן המידע "יושב" אצל הספק.
  • עריכת תכנית "גיבויים" פרטית של הלקוח. מעבר לגיבוי שהספק מתחייב אליו, אנו ממליצים לשכפל את המידע לתוך הארגון. יש לבדוק מראש האם וכיצד ניתן לבצע זאת.
  • מתי הספק מבצע השבתות שרתים לצורך תחזוקה (רוב הסיכויים שזה ייצא באמצע יום עבודה, שכן הספק משרת מדינות רבות). ולכמה זמן? כמה זמן התראה מראש הלקוח מקבל על השבתות אלה?
  • אילו שירותי BI / דשבורד מובנים מקבלים (אם בכלל) בחבילה. כמו כן, אם הארגון מעוניין לבצע ניתוחים משולבים על נתוני ה SAAS בצירוף עם נתוני הארגון – מהן אפשרויות שכפול ה data לארגון – ל DW? באיזו תצורה ניתן לגשת למידע?
  • בבחינת נושא העלויות – עלות פר משתמש פר חודש תרד ככל שהארגון מתחייב ליותר זמן. קיים כאן כשל שוק מסוים, שכן חלק מהיתרון הגדול של השימוש ב-SAAS הנו הגמישות שהורדת / הוספת משתמשים חדשים ולא להיכבל מראש למספר משתמשים מוחלט.

לתחום ה-SAAS יתרונות רבים וברורים. אולם יש לזכור שבעולם ה-SAAS לא הכל ורוד, ישנן תקלות, ישנן השבתות ארוכות מהמתוכנן, ויש גם חברות ש"נעלמות" (דוגמת LucidEra). לכן, חשוב שארגונים ינהלו תהליך זה בצורה מפוכחת תוך חשיבה ותכנון מראש של החוזה מול הספק, קביעת רמת הזמינות והשירות הרצויה, מדיניות גיבוי, ובחינת רמת התמיכה המקומית.

יום חמישי, 18 במרץ 2010

Presenation from STKI Summit 2010

Thanks for everyone who came to our summit. It was a great event!

And a big thank you to STKI clients and everyone who assisted us in conducting our annual research (answering surveys, brainstorming with us...)

I've uploaded my presentation to slideshare, you can take a look at it here:

יום שלישי, 16 בפברואר 2010

רשמים משולחן עגול - כלי ניהול למידה והטמעה

שוק הכלים הטכנולוגיים ללמידה והטמעה כולל הרבה תתי-תחומים (אשר אליהם מתווספות קטגוריות חדשות כל הזמן). אימוץ כלים אלה בארגונים הנו לרוב מוגבל וחלקי. שוק הספקים כבכל שוק שבשל, כולל ספקי best of breed וכן ספקי סוויטות אפליקציות ארגוניות (HR, ERP) שהתרחבו גם לתחומים אלה, וכן כלי קצה מאוד ממוקדים (הרבה סטארטאפים).
התחומים הנכללים בשוק כלי ניהול למידה והטמעה (רשימה חלקית):
  • כלים לניהול האדמיניסטרציה של הלמידה – LMS - learning management systems
  • כלים לחילול לומדות וחומרי הדרכה
  • מבחני ידע, בדיקת אפקטיביות
  • ניהול תכני למידה – LCMS
  • כלים להעברת קורסים מתוקשבים (e-Learning)
  • ניהול Skills / Talent
  • "מעטפת" ל- delivery של שירותי הלמידה – פורטל הדרכה לדוגמה
  • כלים המאפשרים למידה "אד-הוקית" תוך כדי העבודה התפעולית (לדוגמה, EPSS) - קטגוריה יחסית חדשה
  • ממש לאחרונה אנו רואים גם כלי מדידת הטמעה, הדוגמים ברמת תחנת העבודה של המשתמשים תוך כדי עבודתם את צורת העבודה כך שניתן לראות היכן צריך לחזק הטמעה (מעט מאוד יישומים בפועל בישראל

ארגונים כעת שואלים אותנו יותר על מפת הספקים, אשר בעבר הייתה מצומצמת הרבה יותר בישראל. כמו כן, שנת 2009 (שהייתה לוחצת מבחינה תקציבית) הביאה עמה יותר עניין בכלים התומכים בלמידה תוך הפחתת עלויות הטמעה (לדוגמה, כלי EPSS המשולבים במערכות התפעוליות, כלי חילול תכני למידה באופן אוטומטי ועוד). במקביל, מתחילות להופיע אופציות מבוססות קוד-פתוח (דוגמה בולטת – Moodle לתחום LMS).

לצורך כך קיימתי שולחן עגול בו ארגונים המשתמשים או בוחנים טכנולוגיות אלה שוחחו על שאלות אלה ואחרות, העלו סוגיות ושיתפו טיפים ולקחים מניסיונם. מובאים כאן חלקם מהמסקנות שהועלו במפגש.

Blended Learning – כ Best practice
במפגש הייתה הסכמה כללית (הרווחת כבר שנים) כי הקורסים המקוונים והלמידה העצמאית אינם מחליפים לחלוטין את הלמידה הפרונטאלית. ההמלצה השחוקה כמעט לשלב צורות למידה שונות אכן מוכיחה את עצמה. ה – Blended learning (שילוב מספר שיטות למידה) כשילוב הממקסם את הערך מהלמידה אכן עלה כ- Best practice אצל כל המשתתפים. כמו כן, האווירה שעלתה מהדיון באופן כללי היא שכאשר מדובר במיומנויות רכות – ישנה העדפה ברורה להשתמש בקורסים פרונטאליים.
חלק מהמשתתפים הדגישו כי המעבר מלמידה פרונטלית לעצמאית/מתוקשבת הנו מעבר שקשה לארגון לעכל ושבחלק מהמקרים אין תחליף מספיק אפקטיבי והם יישארו עם למידה פרונטאלית (מיומנויות רכות, הנהלה בכירה, משתמשים לא טכנולוגיים).

הבעיה המרכזית – תרבות ארגונית
באופן לא מפתיע, וכמו ברוב פרויקטי ניהול ידע (תחום משיק ולעתים חופף עם תחום הלמידה), אחת הבעיות המרכזיות הנה התנגדות מבפנים – אם מהעובדים, או מההנהלה עצמה. בארגונים טכנולוגיים מתחום ההיי-טק הבעיה פחות חמורה.
יחד עם ההכרה כי בארגון קיימים פלחים שונים של משתמשים, אשר חלקם הרבה יותר מוכווני-טכנולוגיה (Generation Y / "הילידים הטכנולוגיים"), חלקם "מהגרים טכנולוגיים" אשר מאמצים לאט-לאט חלק מהרגלי ה Gen Y, וחלקם מתנגדים בצורה משמעותית לאימוץ דיגיטלי, בעיה שהועלתה בדיון: כיצד להתייחס למשתמשים שונים אלה, ולהתאים לצרכיהם השונים?
משתתפים בדיון טענו כי משתמשים מבוגרים יותר וגם אנשי מטה / הנהלה בכירה – מתנגדים ללמידה העצמאית ויותר רוצים ש'יאכילו אותם'. אנשי ההנהלה לרוב יקבלו הנהלה פרטית.
אחד הארגונים אף ציין על בעיה תרבותית בה נתקל במחלקת ההדרכה עצמה – אשר קשה לה לעבור ממצב של קורסים פרונטאליים בלבד לשימוש בכלים ממוכנים.
  • יוזמות למידה שונות בארגון ללא תיאום. בחלק מהארגונים קיימים כלים טכנולוגיים נפרדים - הלקוחות החיצוניים משתמשים בכלי אחד, והעובדים - בכלי אחר, והתכנים המיוצרים לקהלי יעד אלה שונים. אחד הארגונים ציין כי גם התפיסות שגובשו שונות – לעובדים פנימיים יותר למידה פרונטאלית, ולחיצוניים – למידה מתוקשבת יותר (שילוב של לומדות + כלי EPSS).
  • ארגון מתחום הטכנולוגיה ציין כי צריך לקבל את העובדה שכיום קיים טשטוש בין עבודה -> למידה -> חיים. הלמידה צריכה להשתלב בעבודה היום יומית, וזהו אתגר משמעותי. איך מביאים את הלמידה לתוך סביבת העבודה (שאלה שעולה לרוב ביוזמות ניהול ידע כיום)? רוצים לייצר learning services. גם שיטות הגישה לנתונים משתנות והן כיום מגוונות, לא רק מחשב במשרד אלא גם עובדים שניגשים דרך smartphone (אייפון/בלקברי).
  • טשטוש בין עולם הלמידה - לעולם ניהול ידע - לעולם הקולבורציה. למידה לא מתרחשת רק בקורסים רשמיים אלא היא מתרחשת כל הזמן בתהליכי ניהול ידע ושיתוף ידע בין העובדים. ולכן השאלה - איך נראית כיום תכנית למידה? הנה שאלה לגיטימית. האם זו סביבה חדשה שמשלבת תהליכים, למידה וקהילה?
  • נושא Social Learning – למידה באמצעות מודלים חדשים מעולם המדיה החברתית שמציב אתגרים רבים לעומת המודלים המסורתיים המוכרים – על כך פירוט בהמשך.
  • צוינו אתגרים טכנולוגיים סביב יישום גלובלי בו העובדים צריכים להתחבר למערכת ממקומות גיאוגרפים שונים – איך לאפשר התחברות רציפה ובאותה רמה לכל העובדים (כאן פתרון במודל SaaS חיצוני יכול לסייע).
  • אחד הארגונים ציין הצגת סרטוני Flash על גבי Citrix קשה/עובד בצורה איטית.
  • חסרה כיום אינטגרציה המאפשרת קישור אמיתי בין מערכות: LMS + משובים + משאבים, לרוב תחומים אלה נבנים כ"איים" עם כלים שונים.
  • רוב הלומדות המוצעות "מהמדף" הנן באנגלית.

מודל פנימי (in-house) או חיצוני (Hosted או SaaS)
אחת מהשאלות שעלו במפגש – האם ליישם כלי במודל חיצוני, אשר יושב אצל הספק, או ליישם את הכלי פנימית בתוך הארגון.
יש לכך מספר שיקולים:
· אם צרכי החברה הנם דומים למדי לצרכי ארגונים אחרים, ההעדפה להשתמש בכלי חיצוני גדלה. [הערת STKI: היתרון הבולט בתחום ה-SaaS כפי שעולה משיחותינו עם לקוחות שיישמו הוא היכולת להתרכז בתהליכים העסקיים במקום להתעסק בטכנולוגיה – איזון עומסים, גיבוי, אבטחה וכד'. עם זאת, תחום ה-SaaS רלוונטי ביותר כאשר מדובר בצרכים כלליים ולא ייחודיים, שכן ה"אפליקציה" במודל SaaS מתוחזקת פעם אחת עבור כל המשתמשים בה (multi-tenant), כל שדרוג בחבילה יתבצע לכולם ביחד. לכן, אם נדרשים שינויים מהותיים באפליקציה מודל זה פחות מתאים].
· אם הארגון הנו גלובלי, קיים יתרון בהליכה לפיתרון SaaS שכן השירות הניתן למשתמשים אמור להיות זהה ללא תלות במיקום הגיאוגרפי. ארגונים גלובליים נתקלים בבעיות ביצועים במיקומים שונים – בהודו זמני התגובה יהיו יותר נמוכים מאשר ארה"ב. מודל ה-SaaS אמור להקל על "כאב ראש" זה. חלק מהארגונים הגלובליים מתמודדים בבעיית הביצועים על ידי אפשרת הורדת קורסים וביצועם באופליין.

תועלות ו-ROI

  1. הקטנת תלות במוקד התמיכה (הרבה מהפניות הנפתחות – בגלל חוסר היכרות עם התהליכים ופחות בעיות טכנולוגיות אמיתיות).
  2. שימוש בכלי EPSS – הטמעה בזמן אמת – יכולים לחסוך הן בזמן המדריכים והן בהורדה משמעותית בצורך לפתח סביבות הדרכה על ידי ה-IT
  3. כלי המאפשר לארגון לקצץ בעלויות (תקציב נסיעות לדוגמה בארגון גלובלי)

למידה במודל Social לעומת המודל המסורתי
למידה באמצעות מודלים חדשים מעולם המדיה החברתית מציבה אתגרים רבים לעומת המודלים המסורתיים המוכרים, החל מהשינוי התהליכי, לא רק בקרב עובדי ומנהלי הארגון אלא גם ברמת עובדי ההדרכה עצמם, ודרך השתלבות יוזמות "למידה חברתית" ארגוניות (לדוגמה, רשת חברתית ארגונית ייעודית) ברשתות חברתיות חיצוניות אחרות. לדוגמה, אם לחברה יש רשת חברתית מקצועית פנים ארגונית בה העובדים פעילים, האם עליה לנסות ולשלב רשת זו ברשתות חברתיות כדוגמת Linkedin, או לשמור על הפרדה מלאה?

בשולחן עגול אחר שערכנו בנושא Web 2.0 לשימושי ניהול ידע פנים ארגוניים, דובר על אחת הבעיות הכאובות בהכנסת כלי ווב2 לארגון – היעדר היכולת למדוד ולהראות ROI שניתן להציג להנהלה בכירה. הגישה שגם עלתה בדיון זה בהקשר של ROI בלמידה באמצעות תפיסות web 2.0 - להראות ניצחונות קטנים.

האתגר העיקרי בלמידה חברתית הוא לבוא עם סט שאלות ותשובות שמתאים לעולם העסקי. חשוב לעשות זאת, למרות הקושי הרב, שכן השאלות הנן שונות משמעותית מהשאלות של עולם הלמידה המסורתי.
אחת מהדוגמאות שניתנה ליישום בו למידה חברתית יותר מתאימה – בגוף פיתוח דרך ההדרכה למתודולוגיית פיתוח חדשה מיושמת באמצעות מינוף ידע שנצבר אצל המפתחים עצמם. לצורך זה יושם WIKI המעודכן על ידי המפתחים לנושא זה.

אתגר נוסף - מיהם האנשים שמנהלים בלוגים וקהילות? עד היום יוזמו ונוהלו על ידי אנשי IT. התוצר – הרבה כלים ותשתיות בלי הצד של הניהול.

טיפים והמלצות שהעלו המשתתפים במפגש

  • כדאי להשתמש באותו כלי הדרכה ללמידה עצמית גם בהדרכות הפרונטאליות. כך המשתמשים ייחשפו לאותו הכלי בו הם ישתמשו אח"כ בעצמם, כך שזה לא יהיה להם זר. המדריך מראה להם איך זה עובד, אח"כ מנתק והם מנסים בעצמם.
  • E-learning לא בהכרח אומר שהמשתמש לומד בעצמו. ניתן ליצור קהילות ואינטראקציה בין משתמשים שתחזק את הלמידה.
  • לקשר בין יוזמות הדרכה חיצוניות ללקוחות ופנימיות לעובדים
  • לחזק את הקשר / שיתוף בין יוזמות ניהול ידע, פורטלים ושיתופיות, ותחום הלמידה וההטמעה.

במפגש גם עלו דוגמאות לפרויקטים שיושמו, שימוש בכלים טכנולוגיים שונים ועוד.

יום ראשון, 31 בינואר 2010

האם שוק ה-MDM בישראל סוף סוף מתחיל להפשיר?

אנו ב-STKI עוקבים אחר שוק ה-MDM בדריכות כבר כ-3 שנים, מאז החל ה"באז" בשוק העולמי. עד השנה האחרונה, שוק ה-MDM בישראל היה די רדום, מעט מאוד ניסיון והתעניינות מאוד זהירה של ארגונים (על הפער הגדול בין השוק המקומי לבינלאומי דיברתי בפוסט קודם).
אז עדיין לא מדובר על פריצה משמעותית, אבל ניתן להגיד בצורה זהירה שהשוק בהחלט מתחיל להפשיר ושב-2010 צפויים מספר פרויקטים בתחום. חשוב לציין כי עדיין מדובר על פרויקטים אחדים (ולא עשרות) המתוכננים לשנה הקרובה, אך אנו בהחלט רואים מגמת עלייה ברמת ההתעניינות והשאלות שאנו מקבלים על התחום. בחלק מהמקרים ההתעניינות שמתחילה כעת לא תסתיים ברכישת מוצר מדף "MDM" אלא בפרויקט המערב תפיסה MDMית (התסכלות מרכזית על נושא הנתונים, עם מעורבות מסוימת של המחלקות העסקיות).
ארגונים כבר מדברים יותר ב"שפה" ה MDMית. התוצאה הרצויה אצל רוב הארגונים - יצירת בסיס משותף לנתונים תפעוליים שישרתו את המחלקות והמערכות התפעוליות בכל הארגון, מעין גישת "SOA" לנתונים. חלק מהארגונים מתכננים לממש פיתרון טכנולוגי שישמש את מחלקת ה-IT בלבד, וחלקם אף מעיזים לדבר על רצון לממש פיתרון עסקי - טכנולוגי שיכלול אחריות עסקית על נתונים בארגון ("קפיצה" משמעותית, שלא פשוט כלל לבצע בארגון).
במקביל, גם הספקים בישראל מתחילים להראות יותר נוכחות ויותר מאמצים שיווקיים, מה שמאוד יסייע ב"התחממות השוק". ישנם לא מעט מוצרי MDM המשווקים בישראל וגם מוצרים בינלאומיים נוספים שאינם מיוצגים (אך אם רמת ההתעניינות תעלה - בהחלט ייתכן ונראה שחקנים נוספים כאן).
בשוק העולמי יש כמה התפתחויות שמצביעות על המשך תהליך ההבשלה של השוק, לאחרונה התבשרנו על רכישה מעניינת בתחום - חברת אינטגרציית הנתונים - אינפורמטיקה - רוכשת את חברת Siperian - ספקית בתחום MDM. כמו כן, מיקרוסופט אשר רכשה לפני כשנתיים את חברת Stratature מתחילה לשווק את הפיתרון תחת ה-SQL.

לא ניתן להגיד שתחום ה-MDM נכנס ל-mainstream. זהו תחום שנחשב עדיין יחסית חדש, לארגונים לא פשוט "לעכל" את השינויים הנדרשים על מנת להיכנס לתפיסה ה MDMית, וייקח זמן עד שהשוק יבשיל והידע ייצבר. אולם אין ספק שהצורך בניהול הרבה יותר טוב של נתונים נדרש, חברות נתקלות כל הזמן בבעיות שמקורן בניהול נתונים בגישת "איים" ולא בגישת "שירותים". האתגרים כאן הם בעיקר פוליטיים, מבנים של מחלקות ארגוניות נפרדות, איי מערכות תפעוליות שכל אחד מהם רוצה לשמור את הנתונים אצלו, ואף אתגרים טכנולוגיים באפליקציות עצמן - שאינן בנויות באופן טבעי לעבוד מול Hub חיצוני של נתונים.
לסיכום, אנו ב-STKI ממליצים להתחיל להתכונן למצב בו הארגון יכניס "פיתרון בתפיסה MDMית" - כלומר, HUB מרכזי של נתונים שינוהלו ממקום אחד. לדוגמה, אחת ההמלצות הנה בעת הכנסת אפליקציה חדשה לארגון, מראש "להכין" את האפליקציה למצב בו היא צריכה לקבל נתוני אב (על לקוח/מוצר) ממקור חיצוני. צעד זה יעזור גם בהחלת הלך רוח ארגוני של אנשי האפליקציות / DATA וכד' שלא כל אחד שומר את הנתון בסביבתו התפעולית מטעמי נוחות. כמו בכל תחום בשנים האחרונות, גישת הפרויקטים הממוקדים/מדורגים מומלצת כאן על מנת להוריד את הסיכון, תוך ביצוע מינימום שינויים בכלים הטכנולוגיים (שמתפתחים בקצב מהיר מאוד).

יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

סיכום העשור

סיכום העשור של STKI - ממש על קצה המזלג - בתחומי תשתיות, אבטחת מידע ואפליקציות ארגוניות - פורסם בדיילי-מיילי, בלינק הבא.

להלן סיכום עיקרי המגמות שאיפיינו, לדעתנו, את העשור האחרון:

סיכום עשור מבחינת תשתיות מחשוב
העשור שהתחיל ב- 2000 התאפיין בעיקר בשינויים טכנולוגיים מהירים. קצב הכניסה והשימוש של טכנולוגיות חדשות היה מסחרר וישנם מקרים שבהם עד שהטכנולוגיה נקלטה כבר נמצאו לה מחליפים לדוגמה טכנולוגיית ה- infiniband שמוחלפת במידה מסוימת על ידי טכנולוגיית ה- IP הסטנדרטית או דוגמה אחרת טכנולוגיית VISTA אשר מוחלפת ב- Windows7.
מאפיין נוסף ודרמטי הוא השימוש ב- Open Source. ממצב שבו Open Source היה נחשב לנחלתם של "תמהוניים" ו-"מבזבזי זמן" עד למצב שבו פתרונות Open Source מהווים נדבך חשוב תעשייה המהווה מקור הכנסה ותעסוקה למגזרים רבים.
מאפיינים נוספים בתחום התשתיות הנם הגידול המדהים באחסון, השימוש הנרחב בשרתים רבים וכעת בשרתים וירטואליים, מעבר מתפיסת client server לתפיסה של WEB כאשר לקח גם זמן להבין את המגבלות של טכנולוגיה זו.
מבחינת תחנות קצה, מחשבי ה- PC והמחשבים הניידים שבתחילת העשור היו בשימוש רק בקרב מתי מעט וכעת מהווים כמעט רוב, היה שיפור גדול בחוזק מבחינת חישוביות אולם במובנים רבים התפיסה של PC (או נייד) נשארה די זהה לכל אורך העשור. יש להניח שבעשור הבא התפיסה תשתנה גם עקב הכניסה של מחשוב מבוסס ענן וגם עקב הכניסה החזקה של מחשבים מתחום ה- smart phones אשר יתפסו נפח יותר ויותר הן בקרב ארגוני ה- IT והן בקרב המשתמשים הסופיים.

איך שגלגל מסתובב
מבחינה מסוימת אנחנו צופים שהעשור הבא יעמוד בסימן של "בחזרה לעתיד" כלומר חזרה לקונספט שהיה בעבר ונזנח. דוגמה אחת היא המעבר למחשוב מבוסס ענן אשר נמצא בשימוש נכון להיום בישראל בעיקר בחברות גלובליות אך בעתיד יחדור גם לארגונים מסורתיים. מדובר בתמצות בחזרה ל"לשכת שירות" – קונספט שרווח בעולם בשנות ה- 80 – מדובר על לשכה אשר מספקת שירות למספר רב של לקוחות תוך שיתוף המשאבים בין הלקוחות. בדיוק המודל של "מחשוב ענן".
תחום נוסף שבו אנו צופים שתהיה "חזרה לעתיד" הוא תחום ה- appliances או industry in a box. עם בעשור האחרון תפסו הטכנולוגיות והפלטפורמות הסטנדרטיות מקום מהותי יותר יותר הרי שכעת מדברים על כך שיצרנים יארזו מספר טכנולוגיות (אומנם סטנדרטיות ברובן) יחדיו. לדוגמה VBLOCK של EMC\VMWARE\CISCO או EXADATA של ORACLE. העובדה שלקוח מקבל פתרון עובד מזכירה גם היא את שנות ה-80 שבה הלקוח קיבל פתרון ייחודי מ- DIGITAL או IBM.


ייחודיות ישראל
לישראל ייחודיות ביישום ובשימוש של טכנולוגיות IT. מצד אחד הארגונים בישראל אינם גדולים כמו הארגונים בעולם עם זאת במימדים רבים ארגונים ישראלים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ובתהליכים מובנים ומרכזיים כמו ארגונים הרבה יותר גדולים מהם בעולם. כלומר מערכות המידע בבנק בישראל מורכבות כמו בנק בעולם שגדול ממנו עשרות מונים.
ייחודיות נוספת היא הכניסה של טכנולוגיות חדשות באופן כללי וטכנולוגיות מיקרוסופט באופן ספציפי. מעמדה של מיקרוסופט בישראל הוא חזק מהותית ממעמדה של מיקרוסופט בעולם ואכן ישנם יתרונות רבים לשימוש בטכנולוגיה זו מבחינת מהירות היישום והידע הרב שנמצא בישראל.
ייחודיות נוספת שקיימת בישראל בגלל המימדים הפיזיים הקטנים של המדינה היא התקשורת הזולה והטובה. עלות קו תקשורת בישראל זול אין מונים מעלות קו תקשורת בחו"ל ולכן השימוש בטכנולוגיות מתקדמות המתבססות על תקשורת מתקדמת הנו מהיר יחסית.


2000-2010 באבטחת מידע
עשור שהחל בארועי 9.11.2001 העלה מהר מאוד את נושא ביטחון הפנים ואבטחת המידע לראש סדר העדיפויות בארה"ב ובמדינות רבות בעולם. התעשייה הישראלית שמאז ומעולם הצטיינה בתחום פתרונות ההגנה והאבטחה קיבלה גושפנקא חשובה גם בשל כך.
תחום אבטחת המידע פורח בישראל באמצעות עשרות חברות צעירות הנשענות על תכונות כל כך ישראליות כמו יזמות, חוצפה וכישרון אינסופי. צה"ל על חילותיו הטכנולוגיים השונים, ממשיך להוות חממת ענק לתעשיית הידע בכלל ולאבטחת מידע בפרט. בעשור האחרון נוסדו כחמישים חברות הזנק רק בתחום אבטחת המידע לבדו. מקור הרעיונות לרוב החברות הוא הכרות של חברים מהצבא או "אזרוח" של טכנולוגיות צבאיות. בעשור הבא צפוייה מגמה זו להמשך ואף להתחזק. הרבה מדברים על בניינה הכלכלי של מדינת ישראל, מתברר שאחד הגורמים החשובים ביותר בבניין זה הוא הכור שלנו... לא הכור ההוא, אלא "כור ההיתוך" האמיתי: צה"ל. מדינת ישראל צפוייה לראות פירות כלכליים רבים נוספים שמקורם במפעל חשוב זה. אולי חלק מתקציב המדען הראשי צריך להגיע ישירות לממר"ם?

2000-2010 באפליקציות ארגוניות לארגון ולמחלקת הIT
אפליקציות ארגוניות בתחילת העשור נבנו בראייה מאוד "מונוליטית" בהתאם למחלקות הארגון השונות – כספים, משאבי אנוש, ייצור וכד'. ארגונים עסקו בפרויקטי ERP (המשך המגמה מהעשור הקודם), פרויקטי CRM (ברובם תפעוליים), פרויקטי BI, ניהול ידע, כאשר לרוב השאיפה הייתה לעבוד עם כמה שפחות ספקים (גישת הERP הקלאסית).
כיום ארגונים מתמודדים עם מספר גדול של ספקי אפליקציות, וכבר ברור שמספר ספקי האפליקציות בארגון כנראה ימשיך רק לגדול, ככל שהסביבות הופכות להיות יותר ממוקדות תהליכים/אירועים.
בכל הקשור לאפליקציות המיועדות לניהול מחלקת הIT עצמה, בעבר ארגונים התרכזו יותר בתפעול ומתן תמיכה. אפליקציות בתחום Office of the CIO - המסייעות למחלקת הIT להתנהל כגוף עסקי עם מטרות, יעדים, סיכונים, סדרי עדיפויות וכד', החלו לצוץ רק בשנים האחרונות והם ימשיכו להעסיק ארגוני IT גם בשנים הקרובות.
בתחום ה CRM ראינו התרחבות מתמדת של ערוצים שונים באמצעותם הלקוח מדבר עם הארגון, אתרי אינטרנט זכו להרבה תשומת לב בעשור זה ונראה שהערוץ הבא יהיה המכשיר הסלולרי. להערכתנו, ארגונים יעסקו בחשיבה על מודלים עסקיים חדשים באמצעות Mobile Internet/Apps ומחלקת הIT תצטרך להיערך מבחינת הארכיטקטורה והכנסת כלים מתאימים לפיתוח ולתחזוקה של ערוץ זה.
בתחום ה-DW רמת העדכניות כל פעם נבחנת מחדש, כאשר מתהליכים Batch של שבוע עברנו לתהליכים יומיים וכיום נושא ה Real Time / Near Real Time הנה דרישה אמיתית עמה מתמודדים מנהלי DW/BI לחיות. ובצד הBI – נושאים כדוגמת BI אקטיבי (לעומת פסיבי) ואנליטיקה מתקדמת יותר נכנסים כשלבים מתקדמים יותר המעורבים קשר אדוק יותר לתהליכים התפעוליים.
השפעות Web 2.0 בהחלט הורגשו בארגונים, במיוחד בכל הקשור ליוזמות ניהול ידע. כעת ה HYPE מעט התפזר וארגונים עדיין מתמודדים עם הצורך לנהל "קשרים" בתוך הארגון ברמות שונות, כמו גם קשרים מחוץ לארגון, נושא לחלוטין לא פתור ומאוד מאתגר.

יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

באילו מוצרי קוד פתוח ארגונים עושים שימוש כיום? חלק ב'

בסיעור מוחות שערכנו בנושא אימוץ קוד פתוח בישראל עלו דוגמאות של שימושים שונים במוצרי קוד פתוח בישראל (חשוב לציין כי זוהי רשימה מאוד חלקית של שימושים...)
בקרב ארגוני Enterprises (לא מדובר על בתי תוכנה המשלבים פתרונות אלה בתוך מוצריהם אלא ארגוני משתמשים), דוגמאות לתחומים בהם ארגונים עושים שימוש כיום בקוד פתוח – כפי שעלה מהמפגש:
  • שרתי לינוקס – כבר ממש ב Mainstream
  • APACHE על לינוקסים (APACHE צוין כתחום ה-OS המצליח ביותר)
  • צוין שימוש בשו"ב מבוסס OS של חברה ישראלית (CENTERITY). צוין כי המחיר נמוך והמוצרים טובים. הגמישות המאפיינת מוצרי OS הנה חשובה מאוד במיוחד בנושא שליטה ובקרה.
  • שימוש ב OPEN OFFICE: בקרב אחד הארגונים הגדולים בין 20-30% מהמשתמשים עובדים על-OPEN OFFICE. מובן שהכנסה של Open Office לארגון מחייבת הערכות – תאימות אפליקציות, הפצת תוכנה והכשרת גורמי ה- Service Desk.
  • ProgressSQL - דטהבייס OS ה"כבד" יותר (כלומר, שאפליקציות כבדות יחסית יושבות עליו).
  • mySQL – דטהבייס OS שנחשב יותר "לייט"/אינטרנטי. כיום חלק מהליך הרכש של אורקל את SUN.
  • צוין שימוש מעניין במוצר מבוסס קוד פתוח לניהול עבודות והדפסות – ארגון אשר לקח מוצר (CAPS), גייר אותו והוסיף עברית.
  • שימוש ב Jasper soft (מוצר BI מבוסס OS) לנושא דוחות (למוצר זה קיימת גרסה חינמית וגרסה מסחרית - בתשלום, ארגון זה עושה שימוש בגרסה החינמית).
  • שרתי APP SERVER – JBOSS מבית REDHAT.
  • מנוע BPM המבוסס על פרויקט OS – JCAPS Sun, מבוסס על OpenESB.
  • שימוש ב-BIRT (מיזם OS BI) לנושא דוחות BI
  • בעולם ה ALM כלי בקרת תצורה – המוצרים הרבה יותר זולים ויש הרבה יותר שימוש ב OS. נזכיר כמה: Bugzila, Subversion , Hibernate , Maven Jmeter, Junit וכד'.
  • Thunderbird – מוצר דואר אלקטרוני (תחליף לoutlook), מצריך plugin לעברית. אם מתקינים על WIN הם לוקחים את העברית של ה WIN.

דוגמאות נוספות (שלא עלו במפגש אך רלוונטיות למוצרי קוד פתוח קיימים):

  • שימוש בנושאי Web 2.0 שונים, כאשר הבולט ביניהם – ה MediaWiki לבניית Wikis, וכן Wordpress לבלוגים
  • שימוש במוצרי WCM (Web content management) – ג'ומלה - Joomla, דרופל - Drupal, דוט נט ניוק – Dot Net Nuke ועוד
  • מוצר לניהול למידה LMS – Moodle
  • מוצר לתחום e-Learning מבוסס SPS – Sharepoint Learning Kit - SLK
  • מוצר OS יחסית בולט בעולם בתחום CRM – SugarCRM
  • מוצר BI נוסף (בנוסף לJaspersoft ולBIRT אשר עלו במפגש) – Pentaho
  • מחולל יישומים קוד פתוח פרי פיתוח ישראלי שנקרא Buildagate של חברת AAI
  • מוצר למסרים מיידיים - Spark
  • טכנולוגיית חיפוש בולטת בעולם - Lucene
  • חישובים סטטסטיים ב- http://www.r-project.org/
  • Quant lib – למתמטיקה פיננסית
  • ESPER בתחום של CEP - Complex Event Processing
  • פתרונות TRADE
  • מוצרי Open source ניתן למצוא כמעט בכל תחום, ודווקא ככל שהתחום יותר חדשני / איזוטרי/ נישתי, כך הסיכוי למצוא חלופת קוד פתוח גדלה (לדוגמה, קיימת גרסת Open Source של 2nd life – בשם OpenSim).

נשמח לשמוע על פתרונות נוספים מעניינים שאינם מוזכרים...

מה ארגונים בישראל חושבים על קוד פתוח? חלק א'

לאחרונה קיימנו (פיני כהן ואנוכי) מפגש סיעור מוחות בנושא הקוד הפתוח בישראל.
במפגש זה השתתפו CTOs, ארכיטקטים, יועצים, מובילי דעה, מנהלים טכנולוגיים בתחומים שונים בארגוני משתמשים בישראל.
מטרת המפגש הייתה לבחון מידת ישימות של הקוד הפתוח בארגונים בכלל ובארגונים ישראליים בפרט, להעלות סוגיות המהוות חסם בפני תחום זה, הגורמים המניעים אותו, תועלות, חסרונות וכד'. כמו כן, במפגש ניסינו לעמוד על רמת הבשלות של פתרונות מבוססי קוד פתוח בתחום התשתיתי לעומת התחום האפקליטיבי.
התמונה שעלתה במפגש היא שתחום הקוד הפתוח כבר די נפוץ באזורים מסוימים (כדוגמת תחום מערכות הפעלה לשרתים ותחומים תשתיתיים נוספים אותם נפרט בהמשך), לעומת תחומי אפליקציות ארגוניות (ERP, CRM, BI, WCM וכד') בהם עדיין נדיר למצוא כלי קוד פתוח מיושמים בארגוני Enterprises.
מסר חשוב שעלה מהמפגש הוא שלא ניתן ולא כדאי להתעלם מאופציית השימוש בקוד פתוח בהרבה מתחומי העשייה ב-IT (בהמשך הסיכום נתייחס לתחומים בהם ארגונים ציינו כי לא ישתמשו בקוד פתוח והסיבות לכך). מוצרי קוד פתוח בתחומים מסוימים מתחילים להיבחן על אותה סקאלה של בחינת כל מוצר אחר, עם דגשים אופייניים לתחום זה – לדוגמה, סוגיות משפטיות.

עם זאת ברצוננו לציין שרובם המכריע של ארגוני ה- enterprise מתייחסים למוצרים מתחום הקוד הפתוח כמו שהם מתייחסים למוצרים אחרים שאינם מתחום הקוד הפתוח. הארגונים בוחנים את בשלות המוצרים, את מידת התמיכה, מידת ה- certifications השונים , כלי צד שלישי שתומכים במוצר וכד'.
ברוב רובם של הארגונים אין התייחסות למימד ה"פתוח" של מוצרים הן בהקשר של "תמיכה פתוחה" – תמיכה שמסתמכת על הקהילה והן בהקשר של "קוד פתוח" – אפשרות לפתח את המוצר על ידי הוספת קוד המשפר את המוצר ה"פתוח" שהתקבל מהקהילה. פיתוח שבסופו של דבר עשוי לחזור לקהילה. על פי התנהלות המפגש, הגורמים היחידים שמוכנים לשקול את הצד "הפתוח" במוצרים הם ארגונים שהם יצרני תוכנה בעצמם.

המצב הכלכלי דחף ארגונים לשקול מודלים חדשים של מחשוב אשר מבטיחים עלויות השקעה נמוכות ובתוך כך גם מודל הקוד הפתוח. אולם ארגוני Enterprises עדיין די מבולבלים באשר למוצרי קוד פתוח ושאלות רבות מתעוררות.
להערכתנו, על מנת שהמודל יאומץ בישראל על ידי ארגונים, יצטרכו להתקיים כמה תנאים חשובים וביניהם: SLA ותמיכה מארגונים גדולים בעלי חוסן פיננסי, מודעות ובהירות גדולה יותר באשר לסוגיות המשפטיות, ידע באשר לאופציות הכלים הקיימים.נקודה רלוונטית נוספת היא שבארגוני פיתוח ישנם מקרים שבהם המתכנתים מעתיקים קטעי קוד פתוח בעצמם – קוד פתוח המבצע משימות סטנדרטיות (הכפלות מטריצות, מיונים וכד'). נכון להיום נקודה זו נבדקת (סריקת קוד לאיתור קוד שכזה) על ידי ארגונים מעטים בלבד.

יתרונות מוצרי קוד פתוח (כפי שעלו מהדיון):
להלן מספר יתרונות כפי שעלו בדיון. מדובר על יתרונות אפשריים בתחום – לא על יתרונות שקיימים בכל המקרים.
  • חדשנות, גמישות
  • סקלביליות ומחיר – בניגוד למוצרים מסחריים, הגידול בשימוש אינו מחייב גידול במחיר. במידה וארגון משתמש בפתרון קוד פתוח שהותאם לארגון מבחינה פונקציונלית ומבחינת תמיכה, גם אם יהיה שימוש נרחב יותר לא תידרש תוספת תשלום.
  • פשטות
  • נושא השליטה – בעקרון, אין חברה אחת ששולטת בקוד אלה הקהילה. כאשר רוכשים "חברת קוד פתוח" (דבר מאוד פופולארי לאחרונה) רוכשים למעשה את גוף התמיכה. כאשר במקביל יכולים לצוץ גופי תמיכה אחרים, גם אם לא זהים לגמרי. למשל, CENTOS בתחום לינוקס ו- mariaDB בתחום מסדי נתונים. כאשר הקוד ממשיך להיות מפותח לפי ה- open process המקובל.
  • הסכנה שמוצר OS מצליח ייעלם קטנה. הקוד עצמו שנכתב "נתרם" על ידי אנשים, וזה מעוגן משפטית. אבולוציה – "המוצר החזק שורד". בOS צריך "להמר" על איזה מוצר חזק מספיק כדי לשרוד, איזה מוצרים מקבלים יותר תשומת לב לעומת מוצר ש"נזנחים". אחת מהשיטות המעניינות שצוינו לצורך כך - להתחבר ל mailing list כדי לראות מה פעיל ומה לא פעיל (מה שגם מראה שחשוב להיות מעורבים ו"חלק מהקהילה").
  • נטען כי כשהפוקוס של ארגון הוא שירות ולא רישוי (כפי שאכן קורה בארגוני קוד פתוח), השירות הנו הרבה יותר טוב. חברות שמוכרות מוצר קנייני - לכאורה פחות אכפת להן לתת שירות טוב.
  • במוצרי קוד פתוח קיימות בדר"כ 2 גרסאות – גרסת Community שהיא חינמית, וגרסת Commercial שהנה בתשלום. העובדה שלמוצר OS מסחרי קיימת גם גרסת Community מאפשרת תמיד לראות מה יתפתח הלאה בגרסאות הבאות. כמו כן, מאוד קל לבחון את המוצר בפועל, ניתן לעבוד עם המוצר הקהילתי שנה-שנתיים, ואם רוצים - לקנות אח"כ את הגרסה המסחרית.
  • INNOVATION BY INTEGRATION – לחברה שמפתחת מוצר אין יתרון תחרותי לפתח הכל בעצמה. היא לוקחת רכיבים שונים ומחברת, וזה היתרון / החדשנות שהיא מציעה. כל חברה מתרכזת במה שהיא עושה הכי טוב. (זוהי אחת הסיבות שקוד פתוח הרבה פעמים מוזכר באותה נשימה עם תחום ה Cloud/SaaS שגם כן מאפשרים לחברות להתרכז בmain business שלהן). לדוגמה, צ'קפוינט כוללת הרבה רכיבי OS במוצר, BING של מיקרוסופט מבוסס על תשתית STORAGE OS וכד'.
  • העובדה כי במודל ה-OS קיימת ליבה וסביבה כל אחד (היצרנים עצמם) מפתחים הרבה דברים משלימים. משמעותה שהמוצר המתקבל הרבה יותר קרוב לצרכים של צרכני הקצה

מהם החסמים שעוצרים את שוק הקוד הפתוח בישראל?

  • כשל שוק: השוק הישראלי מאוד מושפע מספקי ה-IT, ובמיוחד הספקים הגדולים. ארגונים ישראלים אינם חשופים לפתרונות קוד פתוח במידה רבה משום שאותם ספקים\אינטגרטורים אינם חושפים אותם לפתרונות אלה בתשובות על מכרזים וכד'. הועלתה התלבטות באשר למחויבות של ממשלת ישראל לנושא, והאם עליה לדרוש בחינה של לפחות מוצר קוד פתוח אחד בבחינת כלל מוצרים לתחום מסוים. באופן כללי, האינטגרטורים לא מספיק מכירים את מוצרי קוד פתוח, וכך קורה שאם הארגון לא רואה את הפוטנציאל בעצמו ודוחף זאת אקטיבית, הוא בדר"כ כלל לא חשוף לאופציה – וזו בעיה שעוצרת את השוק מלהתפתח. בעיה נוספת שמקשה ומרתיעה אינטגרטורים היא שבקוד פתוח האינטגרטורים יותר חשופים כי הלקוחות יכולים לבצע code review אמיתי.
  • מחסור בכ"א – בחלק מעולמות התוכן אין הרבה אנשי קוד פתוח בישראל – לדוגמה, PHP בישראל, וכל מערכי ההכשרה לתחום זה פחות נפוצים.
  • אחת החששות של ארגוני ENTERPRISE – השקט הנפשי. ארגונים רוצים לדעת שגם אם עוד 7 שנים אני אחפש תמיכה לא תהיה בעיה למצוא אותה. להערכת אותם ארגונים האפשרות לקבל תמיכה בטווח הארוך גדולה יותר במוצרים מסחריים מאשר במוצרי קוד פתוח.
  • הנושא החוקתי משפטי- מה מותר ומה אסור? איך מעגנים חוזית בצורה הכי בטוחה מבלי לחשוף את עצמם לעניין תביעות? יש חברות שכבר יישמו מדיניות קוד פתוח. במוצרים פנימיים ארגונים ציינו שאין סוגיות בעייתיות, וישנן דוגמאות לחברות שלוקחות אחריות על נושא זה – לדוגמה, RED HAT נותנת לארגון שרוכש לשימוש פנים ארגוני LEGAL ASSURANCE, ואף נותנים ללקוח קוד חליפי אם יש תביעה. אם יש תביעה מגלגלת את האחריות אליה. יש הרבה כסף בצד שמיועד למקרי תביעות. לעומת זאת, במוצרים חיצוניים (המכוונים כלפי לקוחות הארגון) - כדאי להתייעץ עם יועץ משפטי. מסוכן להיכנס לקוד פתוח בלי להתייעץ עם ה LEGAL בייחוד ליצרני תוכנה כי יש חברות שפשוט מעתיקות קוד ומהצד השני יש חברות (בעיקר משפטנים) אשר מחפשים שימוש לא חוקי בקוד פתוח ומבצעות תביעות.
  • שאלה נוספת שעלתה - איך מנהלים נכסי קוד פתוח שאין להם ערך כספי – בספרים? והאם בכלל מנהלים?

בפוסטים הבאים נדבר על פתרונות קוד פתוח שעלו במפגש (אשר בהם משתמשים ארגונים בישראל).

יום שני, 14 בדצמבר 2009

What's next for SAAS after CRM? HR related functions

The Israeli market was slow to adopt SaaS solutions. Slowly but surely, there are several hundred organizations now using SaaS solutions in areas such as CRM, Web 2.0 (Wikis, blogs), and ERP.
So what's the next solution organizations will be willing to consider in SaaS delivery model? I think HR-related processes are a good candidate. The (slow) adoption process taking place in Israel is actually quite similar to the U.S market just a couple of years ago.
Looking at the worldwide market, SaaS or on-demand HR solutions were typically implemented in Small-medium sized organizations (in the past these were more of an ASP model) but are also starting to make an impact in large organizations.
HR functions are often "outsourced" functions, sometimes even used in a BPO model. This is one of the reasons the SaaS delivery model for HR software is appealing even for larger organizations.
At the moment it seems that certain HR functions in particular are being used in the SaaS model (for example, e-recruitement, payroll, employees performance management, e-Learning) as opposed to outsourcing the full set of HR functions.

Traditional HCM vendors are moving more and more into the on-demand space and offering a choice between on and off premise models.
Cutter Consortium's recent SaaS survey clearly shows that organizations of all sizes are taking advantage of a wide array of horizontal (i.e., functional) and vertical (i.e., industry-specific) SaaS applications. The growing interest and adoption of SaaS by corporate users is encouraging SaaS alternatives to traditional packaged applications to emerge in virtually every software category. In this survey, most organizations that were asked what type of horizontal apps they're considering using or already using in the SaaS delivery model, HR functions were quite common (right after CRM, Content Management & collaboration).

Here are some examples of several prominent worldwide SaaS HR vendors (or vendors that most of their income comes from the saas model):

Workday - a relatively new provider of ERP-like on demand solutions, centered around HR, payroll and financials. It's founder was Peoplesoft's leader so this created a "buzz" in the HR space...
Kenexa - e-recruitement and employee performance management
Ultimate Software - is doing well in the large organizations' space, offers both on and off premise models.
Salary.com - for talent management, compensation, payroll
Cornerstone - on demand HCM and Talent management, compliance is considered a strong point in this solution.
Learn.com - mainly SaaS. Learning management and HCM.
Nuview - Not a pure Saas solution but now about half the revenues come from the saas model, mainly aimed at midsized companies
Skillroad - recruitement and skills management, mainlly targeted at midsized organizations
Successfacors - employee performance management in SaaS, have some presence in Israel.
Taleo - erecruitement and talent management, have some presence in Israel.
Authoria - erecruitement, assessment and performance management.
How will these solutions be accepted in Israel? What will be the adoption level? my guess is that the same type of clients that adopted CRM Saas solutions - technological/ global companies and also SMBs will be the more natural candidates. Most companies have "some sort of HR system" in place but the implementation is usually very basic, and doesn't include things like recruitement, incentives management, performance, skills and talent management. So there is a lot of potential for this type of solutions in Israel. Many other factors will affect the Israeli's CIO decision: Hebrew support, localization, price, local support (viable integrators that can support the product for the long run) are just a few of these factors.

יום רביעי, 30 בספטמבר 2009

To ERP or not to ERP?

בכמה שיחות עם ארגונים שעדיין לא נכנסו לERP ושוקלים את צעדיהם בתחום עלתה השאלה – האם כיוון הERP הוא כיוון שכדאי לקחת היום, לאור הניסיון הרב הנצבר, או שכדאי להשקיע בתחומים אחרים שיניבו ערך עסקי גבוה יותר?
במקביל, בשנה האחרונה שוחחתי עם שני ארגונים שכבר יישמו ומפעילים מערכות ERP, ושוקלים האם בדיעבד הכניסה של הארגון לתחום ה ERP הייתה כדאית (שאלה שמחלקת הIT קיבלה מההנהלה הבכירה)? מהן התועלות שהתקבלו?

אני מחלקת את פרויקטי ה ERP לשני סוגים (חלוקה הכרחית כדי לענות על שאלות אלה):
ERP 1: זהו הERP הקלאסי שכולל את התחום הפיננסי, הלוגיסטי ומשאבי אנוש. בתחום זה ארגונים מעוניינים להיות "סטנדרטים" ולעבוד בצורה דומה לזו שארגונים אחרים עובדים. עוד לא פגשתי ארגון שראה תועלת בפיתוח של מערכת הנהלת חשבונות ייעודית לצרכיו הספציפיים. להערכתי, כאן אין שאלה וברור שיישום ERP הנו הצעד הנכון – תחום ה ERP מספק את ה best practices / התהליכים הארוזים הג'נריים, שדומים וצריכים להיות דומים לאלו שמנוהלים בחברות אחרות. קטלוג סוג התועלת העסקית המתקבלת ממערכות ERP תחת קטגוריה זו, לדעתי, אינה צריכה להיות "חיסכון בעלויות פיתוח המערכות", או חיסכון בעלות הממשקים בין מערכות שונות, וגם לא בכיוון של התייעלות הארגון וחיסכון בעלויות, אלא לדעתי צריך להסתכל על מערכות ה ERP כמערכות תשתית לכל דבר – תשתית אפליקטיבית הכרחית. לאחר יש פה גם את האלמנט של "יישור קו" עם התעשייה. לדעתי, הערך העסקי עליו ארגונים דיברו בכניסה לפרויקטי ה ERP מגיע אח"כ, בשלבי ה ERP הבאים... אבל כדי להגיע אליהם צריך ליישם את אותה תשתית אפליקטיבית – ה ERP 1 – זהו הבסיס ממנו ניתן לצמוח הלאה.וכאן אני רוצה להדגיש את ההמלצה שכבר הפכה להיות שחוקה, אבל היא כ"כ נכונה, במיוחד לאור זאת שמדובר על תשתית אפליקטיבית שאמורה להיות די דומה מארגון לארגון – להיצמד עד כמה שניתן לחבילה. בישראל אנו נוטים לבצע שינויים רבים בחבילות מדף, ובתוכן גם חבילות ERP (עפ"י נתון באדיבות NessPro– המתבסס על מוצר בשם Intellicorp אותו היא מייצגת בישראל, ארגונים משתמשי SAP מפתחים כ-30% קוד מקוסטם לעומת סטנדרטי! זהו נתון מדהים כשלוקחים בחשבון שההמלצה היא לשקול פיתוח אם מדובר על שינוי של מעבר ל10-15% בחבילת המדף). מבדיקות שעשיתי לאחרונה על יחסי כוח אדם במחלקות ERP ראיתי קשר ברור בין רמת הקיסטום של הERP לגודל מחלקת הERP שתומכת בו לאורך זמן. אין ספק שארגונים שנצמדו לסטנדרט הרבה יותר יעילים ביחסי כ"א שלהם לעומת ארגונים שפיתחו דברים ייחודיים, וגם הרבה יותר גמישים "לשחק" עם נושא ה sourcing (להשתמש בחלקי משרות חיצוניות במקום להחזיק אדם פנימי במשרה מלאה לנושא מסוים פשוט כי הוא "מכיר את הייחודיות של הארגון שלנו").

ERP 2: השלב בו רוב הארגונים הגדולים בישראל נמצאים כיום, לאחר הכנסת ERP 1. כאן מדובר על הכנסת מודולים שכבר יותר מתקרבים לעיסוקו הייחודי של הארגון, והשמים הם הגבול מבחינת הערך העסקי האפשרי. בזכות אותה תשתית אפליקטיבית שיושמה בשלב ה ERP1, הארגון יכול להתרחב לתחומים שונים ולהכניס מודולים חדשים, בהנחה שהספק בדר"כ יקדים את צרכי הארגון (לדוגמה, כאשר נכנסת רגולציה חדשה בשוק וספק ה ERP כבר פיתח/רכש יכולות אלה, כך שהארגון יכול להתמודד עם דרישות אלה ע"י הכנסת אותו מודול, מה שהיה מצריך ממנו מאמץ גדול הרבה יותר בפיתוח היכולות בעצמו). כלומר, ההתקדמות הזו עם צרכי השוק והארגון זהו בעצם הערך האמיתי שמתקבל בסוף הדרך. ההתרחבות כאן היא גם לתחומים ורטיקליים/תחומי ליבה, וגם לתחומים הוריזונטליים (לדוגמה, הכנסת מודול ניהול סיכונים, תכנון תקציב, פורטל משולב, BI משולב וכד'). משלב זה, ה ERP 2, בהחלט ניתן ורצוי לצפות לתועלות עסקיות, שהתקבלו בזכות אותה תשתית אפליקטיבית – ה ERP 1.הבעיה מתחילה כשההנהלה מחליטה לבדוק בסופו של שלב ה ERP 1 (לאחר מאמץ לא מבוטל, בדר"כ, של כל הארגון), מה בעצם קיבלנו מהמאמץ האדיר הזה?

לסיכום, כדי להתחיל להתמודד עם השאלה – To ERP or not to ERP – הארגון צריך לענות על השאלה עד כמה הוא מעוניין לעבוד "סטנדרטי" כמו ששאר התעשייה עובדת? באילו תהליכים כן ובאילו לא?בכל מקרה, בחירה בכיוון ה ERP צריכה לגרור אחריה תהליך תיאום ציפיות עיקש בנוגע לסוג הערך שאמור להתקבל מפרויקט זה. תיאום ציפיות זה עשוי לעזור באותה שאלת הערך והתועלת העסקית, וגם לסייע במיזעור הלחץ מהגורמים העסקיים להתאים את החבילה לצרכיהם הייחודיים. יש להבהיר כי כניסה לעולם הERP משמעותה התיישרות לפי תהליכים עסקיים סטנדרטיים ולשאוף עד כמה שניתן (תחת האילוצים הרבים הקיימים, שבחלקם פוליטיים) לבצע שינויים הכרחיים בשלב השני של הפרויקט, בו המשתמש יותר יודע מה הוא צריך. הארגון גם צריך להבין שהכנסת ERP משמעותה הכנסת תשתית אפליקטיבית שמרגע הכנסתה תהווה מעין "ברירת מחדל" לתחומים אפליקטיביים שונים שהארגון ירצה להיכנס אליהם, והשאלה הראשונה שישאל – "למה שלא ניישם את המודול של ספק הERP שלנו – שהפך להיות ספק האפליקציות שלנו?" ותשובה שלילית לשאלה זו תצטרך להיות מנומקת. כלומר, הארגון בוחר שותף אפליקטיבי שילווה אותו בצרכיו האפליקטיביים העתידיים השונים.

יום ראשון, 28 ביוני 2009

על מה שואלים אותנו לקוחותינו כיום?

בפרסום הזה שהתפרסם בדיילימיילי בסוף השבוע האחרון הראנו מהם התחומים עליהם אנו מקבלים כיום שאלות מלקוחותינו. לדעתנו, זהו מדד מעניין להתנהגות השוק ובמהלך החודשים הקרובים נבחן את השינויים בהתפלגות התשובות לאורך זמן.

אז מהם התחומים שעניינו את לקוחותינו בחודש האחרון?

בתחום חבילות האפליקציות אותו אני מכסה התחומים הבולטים בשאלות שקיבלתי מלקוחות היו בתחומי BI (לא מפתיע), ניהול ידע (מעט יותר מפתיע, בהתחשב בתקופה) ונושאים שונים הקשורים ל-ERP:

בתחום חבילות האפליקציות ראינו עלייה בולטת החודש לעומת חודש שעבר בכמות השאלות על תחום כלי ניהול ידע, ובתוך כך מנועי חיפוש ארגוניים ונושא web 2.0 פנים ארגוני. תחום ה-BI עליו לקוחות שואלים הרבה באופן כללי לאחרונה ממשיך לעניין גם החודש, ארגונים שואלים על כלי BI שונים, דשבורדים, וארכיטקטורת DW. החודש הייתה עליה קלה בשאלות הקשורות ל-ERP כאשר ברובן לא מדובר על בחינת חבילות ERP כוללות אלא על תחומים משיקים – בחינת מודולים מסוימים, כלי צד שלישי הקשורים למערכות ומשפרים תהליכים מסוימים בהן וכד'.

ומה קורה בתחומים נוספים? מהן השאלות המתקבלות בתחומי התשתיות, ניהול IT, שירותי תשתיות ואבטחת מידע?

תשתיות חומרה ותוכנה: נושא שממשיך להיות דומיננטי בחודשים האחרונים הוא נושאי הרכש. לקוחות מבקשים לקבל מידע על מחירים של פתרונות שונים כמו על מידע עזר למשא ומתן כגון מוצרים תחליפים וכד'. כל זאת עקב המשבר הכלכלי שאותו כולנו מרגישים. עם זאת, ישנם סימנים ראשונים להתאוששות כאשר נושא שעליו שאלו לקוחות בצורה רבה יותר מחודש שעבר הוא נושא האחסון. לקוחות התעניינו במידע של פתרונות אחסון, עלויות וטכנולוגיות מתקדמות כל זאת במקרים רבים בתור הכנה לפרויקטים בתחום. היו גם שאלות שאינן קשורות לפרויקטים כמו שאלות של יחסי כ"א בתחום האחסון.
שאלות רבות התקבלו בנושאי תשתיות כלליים - שימוש בוירטואליזציה, בשלות VDI, העברת וידיאו בפרויקטי VDI או Terminal Services ועוד. בתחום הפיתוח ממשיכה התעניינות בהתייעלות הפיתוח באופן כללי וב-Agile Software Development באופן ספציפי.

תחום שירותי תשתיות: הפעם דגש על אבטחת מידעכנראה בהשפעת המפגש שנערך אצלנו על מערכות לניהול ארועי אבטחת מידע בתחילת יוני, החודש הורגשה עליה בהתעניינות הלקוחות בתחום ובחלופות הקיימות בשוק. אחד הכיוונים המעניינים הוא בחינה של פתרונות לניהול אירועי אבטחת מידע המוצעים כשירות על ידי ספק חיצוני. אופציה זו שנדחתה עד עכשיו בצורה קטגורית על ידי מנהלי אבטחה בארגונים רבים עולה מחדש על הפרק לאור המצב הכלכלי.גם החודש המשיכה המגמה הרווחת לאחרונה בשאלות הקשורות בפתרונות לערבול נתונים. גם הידע שלנו לגבי מספר האופציות הקיימות בשוק גדל בעקבות מידע שמגיע מספקים בשוק לגבי יכולות אשר קיימות בפתרונות שלהם. בהמשך לנושא זה החודש ובחודשים הבאים יעלה הביקוש לפתרונות לניהול הרשאות גישה הן ברמת האפליקציה והן ברמת הרשאות הגישה למערכות ארגוניות כחלק מציות לרגולציות בנושאי אבטחת מידע. הצרכים הרגולטיבים מושכים לעולם אבטחת המידע שחקנים מעולמות תוכן "שכנים" כמו חברות פיתוח או ספקיות של פתרונות לסביבת ה-DC, DB ומערכות הליבה.

התפלגות השאלות בתחום ניהול IT: נושא שממשיך להיות דומיננטי בחודש האחרון הנו תחום Office of the CIO, כולל שאלות בנושאי הקמת הגופים לניהול ובקרה תקציבים ומדדים של פרויקטי IT, בניית מערך מדדים ל-IT, dashboard למנמ"ר, וכלים לניהול משרדו של מנמ"ר. לקוחות מבקשים לקבל best practices לכתיבת מפות אסטרטגיות ל-IT, ומתודולוגיות מקובלות להכנת מערך בקרה ל- IT (דוגמת ITIL), ומכן הצורך במדדים ו-dashboards ל-IT על מנת להבין היכן הארגון נמצא היום ולאן הוא שואף להגיע בשנה הקרובה. תחום נוסף, אשר ממשיך לבלוט בהתעניינות הנו תחום הניהול מרכזי השירות בארגוני IT, ארגונים מחפשים לייעל תהליכים הפנימיים ומחפשים להחליף כלים מישונים בתחום זה. שאלות בנושא מיקור החוץ פחתו במידת מה בחודש האחרון, כמו כן בנושא Web 2.0. שני תחומים שממשיכים להיות יציבים ולעניין את לקוחותינו הנם תחום המובייל ותחום של ניהול הסיכונים, במיוחד עבור הארגונים המחויבים בבקרות רגולטוריות שונות.

יום רביעי, 6 במאי 2009

צו האופנה: פרויקטים המביאים לחיסכון בהוצאות

בזמן האחרון ארגונים עמם אנו נפגשים בפגישות או שולחנות עגולים מספרים לנו על פרויקטים מתוכננים שעיקר ייעודם הנו לחסוך כסף בארגון, או אף במחלקת הIT עצמה. הנה כמה דוגמאות לפרויקטים אלה:
  • שירות עצמי – מאוד מאוד חם כרגע, ולא רק בסקטורים ה"ברורים מאליהם" (כדוגמת SELF SERVICE. בבנקאות – העברת פעילויות לכספומטים ו back office בכדי לקיים סניף רזה). גם ארגונים תעשייתיים, הייטקיים, ארגוני שירות וממשלתיים, מחפשים דרכים להוריד עלויות מוקד השירות, ועל הדרך - גם לשפר את רמת השירות הניתנת ללקוח (רוב הלקוחות מעדיפים שתהיה להם האופציה לבצע חלק מהפעולות בשירות עצמי). סוגים שונים של שירות עצמי בחלק מהסקטורים כבר הופכים להיות מרכיב בלתי נפרד במוצר (כמו לדוגמה בתחום הבנקאות, הבנקים כל הזמן מחפשים דרכים חדשות לספק יותר ויותר פעילויות בשירות עצמי באתר האינטרנט/בעמדות השירות ובטלפונים הניידים בצורה שגם תספק להם איזשהוא יתרון תחרותי). מגמת השירות העצמי תימשך, אתר האינטרנט ימשיך להיות הערוץ העיקרי המעניין, אך גם ערוץ המובייל יתחיל לתפוס תאוצה (תחת מגבלה של חוסר בסטנדרטיזציה מבחינת מכשירים/מערכות הפעלה שמאוד מגבילה כעת את השוק), וגם הקיוסקים ועמדות שירות עצמי.
  • IT ירוק - איך שלא נסובב את זה, כרגע המניע הוא חיסכון בהוצאות. תחום מאוד פופולרי לאחרונה הוא הניסיון להפחית משמעותית את כמות דואר הנייר הפיזי שחברות שולחות ללקוחותיהם ולהעבירם למדיה דיגיטלית שלא רק חוסכת בכמות הנייר אלא מאפשרת מתן שירותי ערך מוסף (על כך תוכלו לקרוא בהרחבה בפוסט מעניין בבלוג של שחר על שימוש בטפסים אינטראקטיביים).
  • פעילויות במחלקת ה-IT לצמצום ההוצאות השוטפות, לדוגמה: עריכת AUDIT לרשיונות (בתחומי ERP, BI ועוד) וניסיון למצמם מספר רשיונות של משתמשים שאינם עושים שימוש או עושים שימוש מאוד נמוך בכלים. לדוגמה, אחד הארגונים סיפר על בדיקה של מספר הכניסות למערכת BI וביטול הרישיון למשתמשים שאינם עושים שימוש גבוה בכלים אלה. משתמש שיבקש בכל זאת להשתמש יצטרך לממן את רכישת הרישיון מכיסה של המחלקה העסקית אליה הוא משתייך, העברת מידע לפורטל (שוב – כדי להפחית בעלויות רישוי יקר למשתמש "כבד"), פתיחה של חוזים קיימים, מו"מ על תנאי תחזוקה, שקילה מחדש האם כדאי להישאר בחוזה תחזוקה עם ספק מסוים (לעומת העלות המשוערת של פתיחת תקלות מולו), ומשחקי פחת (מה עוד ניתן להגדיר כהשקעה?!)
  • פרויקטים נוספים הם כאלה שלא מביאים ישירות לחיסכון בעלויות אלא מגדילים פרודוקטיביות ועקב כך עשוים להביא לחיסכון בעלויות בצורה עקיפה. לדוגמה, כלי EPSS אשר מתלבשים על מסך העבודה של העובד/נציג השירות ומנחים אותו לגבי התהליכים אותם הוא מבצע. פרויקט כזה יכול לקצר זמן שיחה (=חיסכון בעלויות), לשפר את ההטמעה של הכלי (=פחות פניות לHD = חיסכון בעלויות, קיצור זמן ההדרכה של נציג שירות חדש = חיסכון בעלויות)

ומה עם פרויקטים טכנולוגיים שאמורים לשנות את הארגון? אפשר שינוי במודל עסקי? שירות חדש? בשבוע האחרון יצא לי להיתקל בשני ארגונים שבהם פרויקטים טכנולוגיים מתוכננים אמורים לבצע מהפכה של ממש בארגון. למרבה הפלא, אין אלה ארגונים הייטקיסטים או מוטי טכנולוגיה במיוחד, אלא ארגונים ממשלתיים למדי, בהם הארגון סיפק עד כה מוצרים מאוד מוגדרים. הפרויקטים המדוברים אמורים לבצע מהפכה של ממש בהגדרת השוק, המוצרים והמתחרים של ארגונים אלה.

יום חמישי, 19 במרץ 2009

שוק התכנה בישראל -תוצאות מחקר שנתי 2009

על פי תוצאות מחקרנו השנתי בקרב ארגוני IT מובילים בשוק הישראלי, שוק המחשוב צפוי להתכווץ משמעותית בשנת 2009 לעומת 2008 בסדר גודל של 13% ויעמוד על כ-4 מיליארד $ לעומת 4.7 מיליארד $ ב-2008.

שוק התוכנה צפוי לרדת ב12% ב 2009 לעומת 2008. אחת מהבעיות הגדולות בתחום זה הנה עודף רישיונות שקיים כיום בקרב ארגונים, עליהם ארגונים משלמים אחוזי תחזוקה גבוהים, ולעתים גם לתוכנות בהן אינם משתמשים / עושים שימוש מוגבל ביותר. מגמה נוספת מעניינת בתחום הנה הסתכלות גם על תוכנות קוד פתוח (דבר עדיין די נדיר בארגוני enterprises בישראל), אך בשוק הישראלי הסתכלות זו תהיה מוגבלת בתחילה לתחומים ספציפיים.
תחום התוכנות הארגוניות (הכולל ERP, CRM, ניהול ידע) צפוי לרדת בכ-20% ברמות שונות (לדוגמה, דווקא שוק ה-CRM צפוי לשמור על יציבות), הפרויקטים "המועדפים" אליהם ארגונים ייכנסו הנם קטנים, ממוקדים, קצרים (עד שנה) בעלי סיכון נמוך והחזר השקעה מהיר (כמה חודשים).

כמו כן, ארגונים מציינים כי חיזוק יכולות SELF SERVICE וריבוי ערוצים (WEB, MOBILE, קיוסקים וכד') הנם פרויקטים אסטרטגיים אשר מונעים הן מרצון לחיסכון עלויות במוקדי המכירה והשירות (עלות שיחה עם מוקדן: 5$ בממוצע, עלות אינטראקציה ב-IVR: 1$, ואילו עלות אינטראקציה בשירות עצמי באתר האינטרנט: כ-20 סנט), והן מרצון למקסם ערך השירות ללקוח (מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי שילוב אפקטיבי של יכולת שירות עצמי מעלים את רמת שביעות הרצון של הלקוח).

לעומת זאת, ישנם תחומים שצפויים לצמוח משמעותית כתוצאה ממשבר זה: תחום ניהול הסיכונים, אליו רוב החברות התייחסו עד כה כ"פרויקט חובה" על מנת לעמוד בדרישות הרגולטור, וכפרויקט חד-פעמי שאינו אסטרטגי לארגון. כיום, לאור המשבר העמוק, אפליקציות המאפשרות ניהול סיכונים כלל-ארגוניים הופך להיות שירות מרכזי אותו ה-IT יידרש לספק לארגון במהלך 2009-2010. לפיכך, שוק פרויקטי ניהול סיכונים בישראל במהלך 2009 צפוי לזנק ב-43% לעומת 2009.

לכתבה בנושא זה שהתפרסמה בדה-מרקר.

כתבה נוספת מורחבת יותר בדה-מרקר.

יום שלישי, 10 במרץ 2009

תחום האפליקציות תחת המשבר: מעונן, סיכוי לגשם

בשבועות האחרונים אנחנו שוברים את הראש ב STKI כדי לנסות ולהבין 2 דברים - "מה קורה כאן"? וחשוב יותר - "מה צפוי לקרות ב-2009"?
כל אנליסט בתחומי קרא אינסוף מחקרים, ישב עם עשרות רבות של ארגוני משתמשים, ספקים, יועצים כדי להיערך לקראת הצגת המגמות השנתית בכנס השנתי שלנו. STKI (ובגלגולה הקודם – מטה גרופ ישראל) ערכה כנס זה כבר... הפסקתי לספור... אולי 15 פעם? אז למה הפעם זה כ"כ קשה?
קודם כל, הכל נבחן כעת מחדש. פרדיגמות ישנות פחות מכתיבות את הצורה שבה ארגונים יתנהלו. הכל פתוח, כמעט הכל אפשרי. הקושי הנוסף (והמבורך) הוא רמת הציפיות הגבוהה של הנרשמים לכנס להבין באמת מהם השינויים בשוק, כיצד הם משפיעים על פרויקטי IT, מהם הנושאים החשובים לשנה הקרובה, ולקבל מידע שיעזור להם להיערך לשנה המעט מאיימת הזו.
לאחר שבועות של הכנות, לימוד, קריאה, אינטראקציות, ניתוחים וגיבוש תובנות, יש לנו מסרים חשובים בעולמות התשתיות, ניהול התשתיות, אבטחת מידע, תקשורת, אפליקציות, אופרציית ניהול ה IT, תקציבי IT, רכש, וגם לא פחות חשוב – מודלים ותפיסות חדשות שכדאי להכיר רגע לפני שהן נוחתות כאן.

בעולם האפליקציות ישנן כמה מגמות בסיסיות, שישפיעו על הצורה בה ארגונים ייזמו וינהלו פרויקטי אפליקציות במהלך 2009:
  • תשכחו מ ROI ארוך טווח, תחשבו על PAYBACK מהיר. מנמ"רים רבים עמם שוחחנו כבר פועלים על פי הקו המנחה – נכנסים רק לפרויקטים בהם ניתן להראות החזר השקעה מהיר מאוד (בין חצי שנה לשנה). התוצאה היא – פרויקטים גדולים "מתפרקים" לפרויקטים קטנים (לדוגמה, כבר כמעט שאין יוזמות CRM גדולות, הפרויקטים מנוהלים בצורה של מספר פרויקטים קטנים וממוקדים, כאשר כל פרויקט אורך פחות משנה).
  • TCO – בתוך העלות הכוללת של הפיתרון ארגונים יבחנו הרבה יותר מאשר בעבר את מאמץ התחזוקה המתמשך שנדרש עבור אפליקציה מסוימת. מנמ"רים כיום מנסים לקצץ עלויות תחזוקה גבוהות ביותר של אפליקציות שרצות ועובדות בארגון, לגביהן אין שום ברירה אלא להמשיך ולתחזקן (אלה הוצאות Non-discretionary, שאינן נתונות לשיקול דעת). לכן, בבואם לבחור אפליקציות חדשות הם ישימו לב הרבה יותר למרכיב התחזוקה השוטפת – האם יש לנו "בבית" את היכולות הנדרשות כדי לתחזק את המערכת? באיזו מידע קיים לרשותנו כ"א חיצוני זמין לתחזוקת המערכת? האם סביבת הפיתוח של המערכת הנה קשיחה או גמישה?
  • קלות שימוש – מגמה זו החלה כבר לפני כשנה. קלות שימוש/ אינטואיטיביות / ידידותיות הן תכונות מבוקשות באפליקציות וגם לכך יש הצדקה כלכלית: הורדת עלויות ההדרכה. חלק ממגמה זו מיתרגמת לדרישות התחברות לאופיס וגם לאפליקציות אחרות שיהוו ממשק עבודה טבעי במקום ממשק קנייני של המערכת. לדוגמה, אחת מהדרישות החשובות ביותר עבור ארגונים כיום ממערכות מעקב אחר משימות היא ממשק חזק לאאוטלוק בצורה שתאפשר להתנהל מול המערכת ישירות מתוך האאוטלוק.
  • בחינה של מודל SaaS וקוד פתוח – בעוד שבעבר ארגונים הטילו וטו מוחלט, כיום ישנה סובלנות גבוהה הרבה יותר למודלים אלה בתוך בחינת פרויקטי אפליקציות. המודלים אינם חדשים לגמרי, אבל אם עד היום ארגונים ביטלו אותם ללא כל הסבר, הרי שכיום יש הרבה יותר סיבות להסתכל עליהם, בין השאר בגלל המודל הכלכלי, וצריך להתאמץ קצת יותר כדי לענות על השאלה "למה לא". המודל הכלכלי של SaaS בתקופת המשבר יכול לעשות לפעמים את ההבדל בין "לעשות" ל"לא לעשות". הדבר בולט במיוחד בארגונים קטנים בהם משאבי ה IT קטנים מאוד. אך גם בארגונים גדולים היתרון לגודל חשוב. מחלקת IT גדולה ככל שתהיה לא תוכל להגיע למחירי תוכנות/חומרה, וכן לעלויות שוליות של תחזוקה של חברות כמו אמאזון, גוגל, יבמ, מיקרוסופט, Salesforce.
  • יש גם שינוי בקטגוריות האפליקציות שיהיו יותר פופולאריות בתקופת המשבר. ארגונים מחפשים כיום כלים שמגדילים יעילות בתהליכי העבודה שלהם ועושים זאת בצורה מאוד ממוקדת.
    o לדוגמה, ארגונים שמפעילים אופרציית ERP גדולה מחפשים אפליקציות שיעזרו בעבודה יותר קלה מול המערכת כדי להוריד עלויות תמיכה והדרכה שוטפת, וכן יש עניין רב בכלים שיכולים להוריד עלויות של ביצוע שינויים ושדרוג גרסאות בסביבת ה-ERP.
    o דוגמה נוספת מעולם ה-CRM היא אפליקציות שמורידות את העומס ממוקד השירות (שנחשב למרכז עלות מאוד גבוהה עבור הארגון). אפליקציות שמאפשרות שירות עצמי דרך האתר/טל' סלולרי/קיוסקים וכד', ימשיכו להוות מוקד משיכה בשנים הקרובות.
    נראה שהאפליקציות הפופולאריות יותר יהיו אלה המסייעות בהקטנת ההוצאות, ומה בקשר לאפליקציות המסייעות בהגדלת ההכנסות? נראה שארגונים ישקיעו פחות בכיוון זה בשל המורכבות הגבוהה יותר של הפרויקטים, חוסר הבשלות, וחוסר המשאבים הפנויים. אך חלק מהארגונים מתכוונים לנסות ולהכין את הקרקע לזמן בו יתאפשר להיכנס לפרויקטים אלה (לדוגמה, ארגון שמתעתד להיכנס לפרויקט BPM שאמור לעזור לארגון להגדיר בצורה מהירה יותר מוצרים אותו הוא מוכר ללקוחות מתכוון להיערך מבחינה תשתיתית למהלך כזה, להיערך מבחינה ארגונית בתוך מחלקת הIT ולהתחיל מהלך חשיבתי, כל זאת במהלך השנה הקרובה).

לאחר גיבוש המגמות בעולמות ה-CRM, ERP, ניהול ידע, BPM, MDM, BI, פורטלים ואתרי אינטרנט, הגעתי למסקנה שבאמת הכל פתוח, ושכדי לבצע פרויקטי אפליקציות במהלך 2009 צריך יצירתיות גמישות ופתיחות. גם מציאת האיזון הנכון בין פרויקטי האפליקציות השונים לא יהיה פשוט. כרגע נראה שרוב הפוקוס עובר לקיצוץ בעלויות, ארגונים יצטרכו לאזן בין צרכים שונים ומנוגדים (לדוגמה, בתחום ה-BI יש צורך מתמיד לקונסולידציה וצמצום מספר כלי הBI שנמצאים בארגון, מצד שני השנה יותר משנים אחרות ארגונים רוצים להפיץ את ה BI ליותר משתמשים בארגון, ולמשתמשים שונים מתאימים כלים שונים כך שמספר הכלים עשוי עוד לגדול).

למידע והרשמה לכנס - לחצו כאן.