יום רביעי, 26 באוגוסט 2009

מה ה ROI של BPM?

לא כל תהליך ממוכן מצריך BPM.
הפוסט הבא ב JargonSpy משווה בין BPM ל WIKI – השוואה שעל פניו נראית מאוד משונה – הטענה היא שכשם ש ערך WIKI בנוי מהרבה תתי-ערכים שחלקם מוגדרים וחלקם יוגדרו בהמשך, תהליך ב BPM מסתכל על אוסף של תהליכים אחרים, וחלקי תהליכים שכולם מגדירים תהליך עסקי כולל, כאשר את "אבני הבניין" (=הערכים) ניתן יהיה לבנות אחר כך בהדרגה. אבל יש הסתכלות כוללת על תהליך-על.
לקוח שאל אותי לאחרונה מתי נכון לעשות שימוש בחבילת BPM לעומת שימוש ביכולות הWF שבמערכת תפעולית, לעומת פיתוח סטנדרטי?
להלן כמה תנאים שצריכים להתקיים לדעתי, כדי שההשקעה בנושא ה BPM תשתלם לעומת פיתוח רגיל/שימוש בWF של מערכות תפעוליות:
  • תהליך גמיש אל מול תהליך נוקשה
    ב BPM יש פוטנציאל בשיפור מתמיד של התהליך. אם התהליך הוא די סטטי, אשר לא אמור להשתנות עם הזמן, ואין פוטנציאל לתועלת משמעותית בשיפור התהליך, אזי הרבה פחות מעניין להשתמש בBPM לצורך "מיכון" של אותו תהליך ועדיף לקודד. כאשר מדובר בתהליך שיש לו חשיבות עסקית יחסית גבוהה לארגון, ששיפור שלו יכול לשנות משמעותית (וכמובן גם ליצור אפקט שיווקי מצוין ליוזמת ה BPM באותה ההזדמנות), זהו תהליך מתאים לBPM. לרוע המזל, תהליכים מסוג זה הם גם אלה שהנם בעלי סיכון גבוה יותר, בדר"כ לא ממש מוגדרים והגדרתם אינה עוברת בצורה הכי "חלקה", חוצי מחלקות/תחומים (ואז גם ישנה שאלה מי מנהל אותו), וקשור למספר מערכות שונות. שיפור תהליכים בעלי פוטנציאל ROI גבוה הנו בדר"כ גם יקר יותר למימוש באמצעות BPM וייארך זמן רב.
  • תהליך בעל השפעה עסקית גדולה מול תהליך אדמיניסטרטיבי ששיפורו אינו משמעותי
    כלי BPM עוזרים לקשר בין צרכי המשתמש העסקי לתוצרים הטכנולוגיים, וזה לא רק ברמת הססמה. זה נשמע, כמובן, מצוין ודבר שכל ארגון היה רוצה, אבל לקשר הזה יש מחיר. לדוגמה, אם בעבר לכל שיינוי/תקלה שהייתה מתגלה בתהליך באפליקציה הפיתרון היה ברמה הטכנולוגית, מערכות BPM "מכריחות" לבצע שינוי עסקי לפני השינוי הטכנולוגי. זה יכול בהחלט להציק/להפריע לצד הטכנולוגי של העניין, אך משמר את אותו קשר חשוב בין ביזנס לטכנולוגיה. לדוגמה, BPMN – Business-process-modeling notation - השפה ה"גרפית" לתיאור תהליכים משמשת הן את המשתמש העסקי לצורך תכנון ומידול התהליך והן את המשתמש הטכנולוגי לתרגום אותו תכנון לתהליך ממוכן.
    כלי ה BPM, ובתוכם רכיב הניטור והאנליזה (ה-BAM) מאפשרים למנהל העסקי של התהליך לבחון באופן שוטף את התהליך, לאתר בעיות בזרימתו, לתכנן ולבצע סימולציות כדי לשפרו.

לדעתי, אסור להסתכל על BPM ככלי המוריד עלויות פיתוח, לפחות לא בטווח הקצר - בינוני, זו לא צריכה להיות מסגרת ה ROI לפרויקט BPM. זה לא אומר שפיתוח באמצעות BPM יהיה תמיד יותר יקר או ארוך מפיתוח רגיל, אבל מניסיון שנצבר בארגונים (מידע לגבי כמה זמן לוקח לפתח תהליך באמצעות כלי Workflow ניתן למצוא כאן). לפחות בשנה הראשונה פיתוח באמצעות BPM בדר"כ יהיה יותר מורכב וארוך מאשר פיתוח בשיטות הרגילות אליו הארגון רגיל. גוף תוכנה עמו שוחחתי ציין כי הוא גילה שהכשרת מתכנתים לא מנוסים בBPM הרבה יותר קלה ומוצלחת לעומת הכשרת מתכנתים מנוסים אשר מגיעים עם "שיטות עבודה" אליהן הם רגילים. הכנסת BPM מהווה "רעידת אדמה" במובן תהליכי הפיתוח בארגון. הכל משתנה, החל משלב תכנון ואיפיון התהליך, דרך ניתוח המערכת, דרך הפיתוח עצמו והתחברות לאפליקציות, וכלה בצורה שבה תומכים ומתחזקים את ה"תהליך". בשולחן עגול אשר ערכתי בנושא זה עלה גם נושא התועלות והROI, את מסקנותיו אפשר לראות כאן.

לסיכום, השימוש ב BPM הנו אסטרטגי, לעתים רבות פיתוח רגיל בשיטות אליהן המתכנת רגיל יהיה יותר מהיר ופשוט, אך שימוש ב BPM (וכן לאחרונה גם נושא מנועי חוקה שמתחילים להשתלב יותר טוב עם תחום ה-BPM) יהיה יותר אסטרטגי, שכן התהליך יהיה יותר גלוי ונגיש למשתמש העסקי, ומחלקת הIT תוכל לאפשר גמישות יותר גבוהה בהגדרת תהליכים עסקיים חדשים, דבר אשר יכול להוות יתרון תחרותי של ממש. לכן, בבחינת ROI של פרויקטי BPM יש להתייחס לנושאים איכותיים אלה, ופחות לחיסכון בעלויות ובזמני פיתוח.

יום שני, 17 באוגוסט 2009

מי פה מנהל את ה-MDM?

אחריות על נתונים - Data Governance ("ממשל נתונים") - הנו תחום מלא בפוליטיקות, רגישויות, חשיבות עסקית גבוהה, אשר אמור להיות מובל / בבעלות מנהלים מהתחום העסקי בארגון, ולמרבה הצער, ברוב המקרים - משהו שכלל לא קיים בארגון.

בשנים האחרונות עולם ניהול הנתונים מקבל זרקור ותשומת לב מחודשת; הן הנושאים הטכנולוגיים הקשורים בניהול נתונים (וכאן נכנסים תחומים כדוגמת ניהול איכות נתונים, טיוב נתונים, ניהול רשומות אב - Master Data Managemetn, ניהול אינטגרציית נתונים וכד'), והן הנושאים העסקיים - Data Governance, Data Stewardship וכד'.

אולם כפי שראינו בשוק הישראלי ובשוק הבינלאומי הבעיה הבסיסית היא שאין "אחריות" עסקית על נתונים. האחריות נופלת על מחלקת ה-IT או שהאחריות כלל אינה מוגדרת. בשוק הבינלאומי המודעות לחשיבות נושא הבעלות על נתונים כנושא שחשוב לארגון ברמה העסקית מתחילה לעלות בהדרגה, בישראל הנושא עדיין בחיתוליו אך ישנם ניצני התעניינות בנושא.

אז מי צריך לנהל מהלך של ניהול נתוני אב (Master Data Management)?
הנה רשימה של בעלי תפקידים שמעוניינים - או צריכים להיות מעוניינים - ב MDM. רשימה זו לקוחה מאתר מצוין, שמהווה מקור מידע עשיר ואיכותי לעוסקים בתחום ה-MDM. האתר שייך ל Aaron Zornes, שהנו אחד מהמומחים הראשונים שהחל לעסוק בתחום הMDM, הקים את ה MDM Institute ומעביר סדנאות בנושא.

מי אמור לנהל פרויקט MDM?
יש כמה תשובות לכך משום שישנם כמה היבטים לפרויקט MDM, כאשר על כל היבט אמון חלק אחר בארגון:
  • היבט הניהול העסקי של הנתונים - לאחרונה מדובר רבות על מינוי Data Stewards (אין ספק שתרגום חופשי של המונח - "דיילי מידע" אינו מוצלח במיוחד). אנשים אלה בדר"כ יהיו נציגים ממחלקות עסקיות אשר אחראים על הגדרת "נתון אב" בתחום מסוים, עליהם לדאוג שנתון זה יהיה זמין איכותי ועקבי לכל אורך הארגוןן, הם אחראים על ניהולו השוטף וכד'). צד זה מנוהל ומובל על ידי מחלקות עסקיות בארגון.
  • היבט ניהול טכנולוגי של הנתונים - הקמת התשתית, חיבורה למערכות השונות, שינוי תהליכי העדכון והעבודה הטכנולוגית פיתוחית. החלק הטכנולוגי יכול להיות מנוהל על ידי אנשים מתחום התשתיות ארכיטקטורה ואינטגרציה (אלה שעוסקים בתחומי תשתיות אפליקטיביות חוצות תחומים), או על ידי אנשים שהתפתחו מתחום הBI/DW. כיום בשוק הבינלאומי מתחיל להסתמן חוסר באנשי MDM. אופציה נוספת לגורם טכני מוביל הנה אנשי אפליקציה תפעולית העיקרית הקשורה לעניין שלשמו מוקם הMDM (לדוגמה, אנשי מערכת ניהול לקוחות אם מדובר בMDM לצורך ניהול נתוני לקוחות).
  • יוזמת MDM בדר"כ מביאה להקמת "ועדת ניהול נתונים" חדשה, שכלל לא הייתה קיימת לפני כן. ועדה זו עוסקת בתחום הרחב של ניהול נתונים - Data Governance ולרוב תכיל בעיקר אנשי ביזנס אך גם אנשי IT. לכל "תחום עסקי" (לקוח/נתון פיננסי/מוצרים/ספקים). ועדה זו תהיה מעין מטריצה של אנשים שונים מתחום טכנולוגי ועסקי, ולעתים רבות תהיה ועדה וירטואלית (שכן אנשים החברים בוועדה יהיו בעלי תפקידים אחרים בארגון, אשר חוץ מביצוע תפקידם השוטף גם יקחו אחריות ובעלות על נתונים שונים).
ישנם כמה ארגונים (מחלקות IT) שמשוחחים עמנו כיום בהיבט היותר טכני על שיטות שונות לסינכרון נתונים תפעוליים (בין אם מדובר על DW תפעוליים שאחראים לעדכן מערכות תפעוליות, בין אם מדובר על ODS - Operational Data Store שממלאים אותה מטרה, ובין אם מדובר על בחינת תחום ה-MDM על היבטיו הטכנולוגיים בעיקר, ומעט על היבטיו העסקיים).

אנו מתכננים לערוך בדיוק בנושא זה שולחן עגול בהמשך, כדי להציף את השאלות, ההתלבטויות (וגם את הפתרונות והטיפים) בנושא זה בארגונים שונים בישראל. אשמח לקבל רעיונות לגבי נושאים ושאלות שמעניין להעלות בפורום מסוג זה. עדכונים נוספים לגבי השולחן העגול - בהמשך...

יום חמישי, 13 באוגוסט 2009

אתר האינטרנט כערוץ שיווקי: פער גדול בין העולם וישראל

יש לא מעט תחומים, טכנולוגיים ואחרים, שבהם השוק הבינלאומי מקדים את ישראל, בדר"כ נהוג להגיד שאנו מפגרים אחר ארה"ב בכשנתיים.
הדבר לא ניכר בכל תחום, אולם בתחום האינטרנט והאינטרנט הסלולרי לדעתי הפער ברור. לאחרונה יצא לי לשוחח עם כמה אנשי שיווק, ובעיקר עם מנהלי תחום אינטרנט בחברות גדולות, ונדהמתי לגלות עד כמה "ערוץ האינטרנט מאוד חשוב לנו" הנו עדיין בגדר סיסמה. רובם רואים את ערוץ האינטרנט כעוד ערוץ, שווה בחשיבותו לכל ערוץ אחר, אם לא פחות. אלה שכן מדגישים את חשיבותו לרוב מדברים על פוטנציאל חיסכון בעלויות, ואין ספק שפוטנציאל זה קיים (עלות אינטראקציה במוקד השירות עם לקוח עומדת בממוצע על כ-5$ כולל כל ההוצאות הקשורות לכך מחשמל ועד למשכורת הנציג, לעומת עלות של כ20 סנט לאינטראקציה דומה באתר האינטרנט).
גם רגולציות מסייעות בדחיפת יוזמות כאלה, לדוגמה בתחום הציבורי – נושא השקיפות ללקוחות אומר שלקוחות צריכים להיות מסוגלים לצפות במסמכים הרלוונטיים להם בצורה זמינה (באתר).
כלומר, יוזמות האינטרנט שעולות כיום בישראל עולות בעיקר ממניעי חיסכון בעלויות, וחלקם ממניעי רגולציה (או במילים אחרות – ממש לא בא לנו, אבל מכריחים אותנו).
חלק מהיוזמות מגיעות כמעין "הכרח" של השוק בו החברה פועלת. ישנם סקטורים שבהם ערוץ האינטרנט הפך להיות MUST, משהו שמכתיב "סטנדרט" בתעשיה ומהווה כבר חלק מהמוצר. בתחום הבנקאות, לדוגמה, צפייה במידע וביצוע פעילויות באתר האינטרנט הפך להיות חלק משירות סטנדרטי (בעוד פחות משנתיים אפשר להעריך שהדבר יהיה נכון גם לשירותי בנקאות במובייל).
מה שמפתיע אותי הוא שאת מה שהשוק האמריקאי והאירופאי כבר גילה אנחנו עדיין לא גילינו, וזה שאתר האינטרנט הוא לא רק כלי להורדת עלויות ממוקד השירות או מהסניף, אלא זהו כלי שיווקי חזק ביותר שיכול לאפשר לנו:

  • להכיר את הלקוחות (אז נכון שבישראל מספר הלקוחות הפוטנציאלי מראש יותר קטן, אבל גם אם יש לי "רק" 200,000 לקוחות, האם אני באמת יכול להכיר אותם ולספק לכל אחד שירות מותאם אישית?)
  • להתאים עבורם מוצרים/שירותים דרך האתר (לאתר יש יתרון במידת היכולת להתאים שירותים ללקוח)
  • בין הדברים הכי חשובים אבל גם הכי "מפוספסים" - לספק חוויה. האינטרנט והאינטרנט הסלולרי יכולים לאפשר חווייה שונה לחלוטין שיכולה ממש להגדיר מחדש את השירות/המוצר. אם תחשבו על זה, אם תצליחו ליצור אלמנט של חווייה סביב המוצר שלכם, הערך שלו בעיני הלקוחות שלכם יעלה, וערך משמעותו הגדלת הכנסות. יש כאן פוטנציאל אמיתי ליצירת ערך חדש עבור הלקוחות. כאמור, לא רק חיסכון בעלויות! לא כל לקוח יעריך את האלמנט החווייתי, אבל יהיו כאלה שכן

הפער גדל עוד יותר כשמגיעים לנושא שילוב מדיה חברתית (Social media) באתרי אינטרנט. רוב הארגונים הגדולים בישראל עדיין חיים בהכחשה, לא מקדישים זמן ללימוד התחום, ומקווים שה"טירוף הזה יחלוף" מתישהו. בנושא זה מורגש פער מאוד גדול, כאשר בארה"ב ארגונים רבים כבר הבינו את הכוח במדיה החברתית מבחינה שיווקית (היכולת ללמוד על אנשים, מגמות, וגם על מה אנשים מדברים עם אנשים אחרים, ומה חושבים על המוצרים שלנו).

חוזק נוסף של ערוץ האינטרנט שלחלוטין אינו מנוצל בארץ (ובמידה מעטה עדיין בעולם) הנו נושא החדשנות מונעת-לקוחות Customer Centric Innovation. יש חברות שכבר רכבו על גל ה"שיתופיות" הקיים כיום באינטרנט, פנו לצרכנים וביקשו מהם להביע דעתם ובכך להשפיע על מהלכי החברה. 2 דוגמאות בולטות לכך הנן: רשת סטארבאקס עם יוזמה בשם my Starbucks idea (אתר בו גולשים מעלים רעיונות לשיפור מוצרי הקפה של סטארבקס, גולשים אחרים מדרגים אותם בלחיצת כפתור "חיובי" או "שלילי", והדבר החשוב ביותר – ניתן לראות באתר אילו רעיונות התקבלו). מיזם דומה נעשה על ידי חברת DELL – הנקרא Ideastorm. אין כאן איזה מאמץ טכנולוגי מסובך, במקרה גם שתי חברות אלה בנו את אתרי החדשנות שלהן על תשתית מוכנה (של חברת Salesforce), הדבר המעניין הוא שחברות אלה השכילו לנצל את העובדה שאנשים כיום רוצים ומוכנים להיות מעורבים יותר, ויצרו מנגנון אמיתי להקשבה ול"דיון" עם הלקוחות. מעורבות עם הלקוחות הפכה להיות קריטריון שיווקי חשוב ממדרגה ראשונה. אבל לא רק חברות מסחריות מעודדות מעורבות, כך לדוגמה בתוך האתר של ה UK Parliament מעודדים אזרחים להיות מעורבים, להצטרף לדיונים, להציע הצעות והכל בצורה מאוד ידידותית, נגישה ומזמינה.

נדרש כאן שינוי בחשיבה. כיום המניע העיקרי בכניסה לפרויקטי אינטרנט ומובייל בישראל הנו שיפור פרודוקטיביות/הורדת עלויות. המניע צריך להיות במידה רבה גם שיפור המיתוג של החברה, אספקת חוויה משופרת ללקוח, שיפור השירותיות, שיפור היכולת ללמוד יותר על הלקוח ולהתאים לו את השירות המתאים לו. ודווקא העובדה שרוב הארגונים בישראל עדיין אינם שם תחזק את היתרון התחרותי של הארגונים שישכילו "לקפוץ למים" כבר היום.

יום שלישי, 4 באוגוסט 2009

Characteristics of great websites

Recently more clients have been rethinking their web strategy. Organizations from the financial services, telecom, services, and public sectors are trying to "re-energize" their websites for various reasons, some are just trying to improve the company's image, some are trying to "get involved" in the many conversations taking place now, some are trying to increase self service processes via their website in order to reduce operational costs.
What are the current characteristics of great websites?
  • Up-to-date, informative, useful dynamic content, user generated content is a big plus
  • Usability and ease of use (“clean” interface, consistent navigation, effective search)
  • Collaborative and social tools, web communities (versus mass audience)
  • Interactive, creates user engagement
  • Self Service capabilities
  • Provide an interesting experience, entertaining
  • Educating
  • High ranking in search engines (SEO)
  • Syndication options (RSS, newsletter)

We see the following trends recently in organizations web strategies:

  • Self Service is a # 1 goal
  • From mass to individual communities
  • Mass adoption of collaborative Web 2.0 tools (in Israel it is still quite limited, which means this is the right time for companies to jump in)
  • The web is adding an “experience” element to a company’s product/service
  • Accessibility of websites is improving
  • Need to better analyze web activities and processes

Why is everything becoming so "social"?

That's because the "audience" (clients, citizens, employees, surfers...) is becoming more and more social. The "digital natives" / Generation Y/ Millenials are now such as a substantial part of the population to be ignored. This part of the population is a very HEAVY user of social networks (spends approx. 16 hours a week online, >95% of them are a part of a social network), they communicate, plan, work and learn in a different way, and social tools are very natural for them.

The fact is social network sites are now more popular than other sites and it doesn't look like it's going to change anytime soon.

יום שבת, 25 ביולי 2009

הרצאה שהעברתי בנושא Web 2.0 לניהול ידע ב-SIGTRS

לפני כמה ימים העברתי מצגת בנושא שימוש בתפיסות וכלי Web 2.0 לצורך ניהול ידע ארגוני בפורום של קבוצת עניין מאוד מעניינת בשם SIGTRS אותה הקים ומנהל עופר דרורי. קבוצת העניין עוסקת בנושאי אחזור טקסט וניהול ידע שונים.
אני ממליצה בחום להיכנס לאתר של קבוצת עניין זו. האתר המכיל מאמרים, מצגות וסיכומי מפגשים של הפורום שנפגש באופן תקופתי. באתר קיימים מאמרים מרתקים כמו לדוגמה טמפלייט להשוואת מנועי חיפוש ועוד.

להלן לינק למאמר /תקציר של הרצאתי אשר פורסם באתר של הקבוצה.

יום ראשון, 19 ביולי 2009

ממצא מפתיע לטובה - מבנה מחלקות הBI בישראל הרבה יותר טוב מאשר בחו"ל

בתחום ה-IT אנחנו רגילים להגיד שישראל מפגרת אחרי ארגונים גדולים בארה"ב ובאירופה, העובדה שארגונים כאן בסדרי גודל יותר קטנים משפיעה על אופי היוזמות כמעט בכל תחום IT. אבל יש גם יתרון לעובדה זו, למשל בתחום הBI מבנה המחלקות ואופי יוזמות ה-BI יותר טוב בישראל בהשוואה לארגונים בינלאומיים. הסיבה היא פשוטה, בגלל שארגונים יותר קטנים, לרוב יש מישהו שמסתכל מרכזית על פרויקטי ה-BI, וגם אם קיימים כמה צוותים, הם ברוב המקרים (75% מארגוני enterprises בישראל, ליתר דיוק) יושבים ארגונית תחת מחלקה אחת בתוך אגף מערכות מידע, מחלקת BI. עוד על מאפייני מחלקת ה-BI בישראל תוכלו לקרוא כאן.

לעומת זאת, בחברות בינלאומיות גדולות קיימת בעייה ידועה של "איי BI" המתקיימים במקביל, צוותי BI שונים ללא תיאום משמעותי ביניהם, וחוסר סטנדרטים. התוצאה הנה חוסר שיתוף בידע לגבי פרויקטי BI דומים, המצאת הגלגל מחדש, וקיומם של כלי BI רבים תחת אותה קטגוריה (סביר מאוד למצוא 3-4 כלי Reporting שונים, 2-3 כלי OLAP, 1-2 כלי Data Mining וכד'). בשנים האחרונות אותם ארגונים בינלאומיים שחיים עם "שגרת איי ה-BI" עוסקים בפרויקטי BI Consolidation שמשמעותם לאו דווקא בניית Enterprise Data Warehouse אחד, אלא בניית ארכיטקטורה, התוויית מדיניות, קביעת סטנדרטים של כלים טכנולוגיים (צמצום מסדר גודל של כ-7 כלים שונים ל-3 כלים שונים), וכן – באזוורד חדש עליו מדובר כמעט בכל מחקר הסוקר מגמות BI: ה-BICC.

BICC – Business Intelligence Competence Center
קיימות מספר הגדרות שונות ל-
BICC, אך הרעיון הוא שגוף זה אחראי על הסתכלות מרכזית על תחום ה-BI בארגון, הבנת הדרישות העסקיות, תיעדוף, והעברתם למחלקת הפיתוח של ה-BI שמתקיימת כגוף נפרד. יש הגורסים כי תפקיד ה-BICC ממשיך גם לנושא ההטמעה של יוזמות ה-BI בארגון, וכגוף המרכז את דרישות ה-BI של ההנהלה הבכירה.

בישראל חלק מהארגונים מביעים התעניינות ב-BICC (במיוחד הגדולים יותר, או אלה המקיימים מבנה יותר מבוזר). אולם אנו גם נתקלים לא מעט בארגונים שמרימים גבה לשמע תפקיד מחלקת ה-BICC שזוכה להרבה תשומת לב "באזוורדית" כרגע ולא מבינים על מה ההתלהבות – "הרי זה מה שמחלקת ה-BI שלנו עשתה מאז ומתמיד".

לסיכום, בישראל לפחות ארגונים יש צורך בפונקציית ה-BICC, לרובם קיים סטנדרט מסוים של כלים (לרוב ניתן יהיה למצוא 2-4 כלים שונים בארגון, ולא 7-8), קיים שיתוף ידע בגלל העובדה שצוות/י ה-BI יושב/ים תחת אותה מחלקה, ולרוב מחלקה זו מקיימת קשר הדוק עם המחלקות העסקיות.
כך שבסה"כ ניתן להתנחם בעובדה שלעתים דווקא העובדה שארגונים ישראליים יותר קטנים מאפשרת להם להיות יותר יעילים.

יום שלישי, 7 ביולי 2009

The next big thing in social media: Sentiment Analysis

(This is a translation of the previous post)

As someone's who's been analyzing the Business Intelligence market for years, I'm very interested in exploring ways to leverage the vast amount of valuable data that is accumulated in social networks sites today, in the same way in which organizations can now leverage business information data that is kept (unlike the web - in a fairly orderly manner) inside their organizational applications and databases. Or perhaps this comparison is not a fair one and we should actually try to look at the content of social networks in a completely different way?

Marketing and PR departments are now trying to figure out "what is being said" about the company / product throughout the web, specifically in websites that are based on user generated content. This information can be extremely valuable, you can understand a lot about how your company / products / services are really perceived, what are the current preferences, trends, and characteristics of cultural consumption relevant to the company.
In order to satisfy exactly this need a new breed of data-mining tools aimed specifically at social networks started to emerge in recent years. These tools have some similarities to "traditional" data-mining tools, and especially to non-structured data mining / Text Mining tools.

The domain of generating insights based on social networks' content is referred to as "Sentiment Analysis": trying to understand what is the writer's attitude towards a particular object.
The purpose of these tools is to allow organizations to "listen" to the conversations taking place of social networks and analyzing these conversations in order to identify some emotion towards the company or product.
This listening is only the first part of the initiative, the second is to actually use this insight as an actionable one and respond in a certain way - act to protect the brand, try to correct, leverage positive blogger review etc.

A new breed of software tools have emerged that try to provide an answer to these needs. These tools provide capabilities that enable text analysis, creating clusters of content that contain positive versus negative sentiments, some of them provide an "overall sentiment score" based on a large group of various content sources about a particular product/campaign etc., and an important capability in these tools is the ability to define specific rules by the marketing department of the organization (for example, a specific word can significantly change the score and this word changed from one organization to the other).
An example of such tools: Umbria (focuses on the social websites - for example, blogs), Biz360, and an example of an Israeli company - Buzzilla.

In this link (Blog of 451 research group) there is a pretty long list of tools for sentiment analysis.

What are the problems currently associated with sentiment analysis of social networks?

  • Content is highly unstructured, there's no control over the way people express themselves, frequent use shortcuts and slang, language problems, and use of different media types - text, audio, video
  • Large number of sites to "listen to", the important sites change from industry to industry (On the other hand, this fact only stresses the need to do it in a computerized way rather than manual)
  • Privacy - currently this is not a problem but in the future it may not be possible to listen to conversations on the network so easily as it is today
  • Another potential problem that I'm assuming will arise at a certain point once companies start to use this tools will be the potential abuse of the media and tools. Imagine that every time you complain about a service you get a tweet from a service rep checking how they can help, or tweeting about a product you're looking for and getting a promotional message as a result… this has a potential of being over-used to the point of creating a negative association with the company.

There are several levels of tools usage, starting from only listening at a pretty basic level of sophistication (being able to identify content that directly mentions the product name); Through monitoring with a little more sophistication (eg, creating clustered content, while taking into consideration other content that might be of interest – for example, content about competitors etc.); Another level would be listening to content and acting as a response (creating an automatic response sent people complaining about the service, or distribution of a link of a positive review to other relevant sites etc.); Another level can be to connect these insights to other systems (for example, CRM packages are now starting to include, as part of their systems "sentiment score" that appears alongside the client's information. This topic is somewhat similar to sentiment analysis on other channels - for example, "emotion detection" in the call center by use of tools from the speech recognition space. Tools in this area recognize voice tone (and associates it with emotion), specific words ("word spotting") - for example, lawsuit/ name of competitor, and can lead to action such as escalation of the call.


But we should be careful when trying to analyze social websites content in the same way in which we analyze content other conventional content types that are far more organized. This is an entirely different media. Any attempt to try and compare the different media types with Twitter, for example, will be problematic. As of now, Twitter provides the quickest means information transfer "from the field" than any other media (A good example is the transfer of information now taking place regarding what is happening in the streets of Iran). And so, this media can be very useful in trying to get a quick picture of the impact of a particular campaign on the conversations "from the field" almost in real time.

In my opinion, organizations now starting to take advantage of the powerful content hidden in social networks will not only get a better "feel" their market in order to protect their brand images, but if applied with correct use, these tools can also help organizations take advantage of these conversations for the purpose of promoting customer centric innovation.