יום ראשון, 31 בינואר 2010

האם שוק ה-MDM בישראל סוף סוף מתחיל להפשיר?

אנו ב-STKI עוקבים אחר שוק ה-MDM בדריכות כבר כ-3 שנים, מאז החל ה"באז" בשוק העולמי. עד השנה האחרונה, שוק ה-MDM בישראל היה די רדום, מעט מאוד ניסיון והתעניינות מאוד זהירה של ארגונים (על הפער הגדול בין השוק המקומי לבינלאומי דיברתי בפוסט קודם).
אז עדיין לא מדובר על פריצה משמעותית, אבל ניתן להגיד בצורה זהירה שהשוק בהחלט מתחיל להפשיר ושב-2010 צפויים מספר פרויקטים בתחום. חשוב לציין כי עדיין מדובר על פרויקטים אחדים (ולא עשרות) המתוכננים לשנה הקרובה, אך אנו בהחלט רואים מגמת עלייה ברמת ההתעניינות והשאלות שאנו מקבלים על התחום. בחלק מהמקרים ההתעניינות שמתחילה כעת לא תסתיים ברכישת מוצר מדף "MDM" אלא בפרויקט המערב תפיסה MDMית (התסכלות מרכזית על נושא הנתונים, עם מעורבות מסוימת של המחלקות העסקיות).
ארגונים כבר מדברים יותר ב"שפה" ה MDMית. התוצאה הרצויה אצל רוב הארגונים - יצירת בסיס משותף לנתונים תפעוליים שישרתו את המחלקות והמערכות התפעוליות בכל הארגון, מעין גישת "SOA" לנתונים. חלק מהארגונים מתכננים לממש פיתרון טכנולוגי שישמש את מחלקת ה-IT בלבד, וחלקם אף מעיזים לדבר על רצון לממש פיתרון עסקי - טכנולוגי שיכלול אחריות עסקית על נתונים בארגון ("קפיצה" משמעותית, שלא פשוט כלל לבצע בארגון).
במקביל, גם הספקים בישראל מתחילים להראות יותר נוכחות ויותר מאמצים שיווקיים, מה שמאוד יסייע ב"התחממות השוק". ישנם לא מעט מוצרי MDM המשווקים בישראל וגם מוצרים בינלאומיים נוספים שאינם מיוצגים (אך אם רמת ההתעניינות תעלה - בהחלט ייתכן ונראה שחקנים נוספים כאן).
בשוק העולמי יש כמה התפתחויות שמצביעות על המשך תהליך ההבשלה של השוק, לאחרונה התבשרנו על רכישה מעניינת בתחום - חברת אינטגרציית הנתונים - אינפורמטיקה - רוכשת את חברת Siperian - ספקית בתחום MDM. כמו כן, מיקרוסופט אשר רכשה לפני כשנתיים את חברת Stratature מתחילה לשווק את הפיתרון תחת ה-SQL.

לא ניתן להגיד שתחום ה-MDM נכנס ל-mainstream. זהו תחום שנחשב עדיין יחסית חדש, לארגונים לא פשוט "לעכל" את השינויים הנדרשים על מנת להיכנס לתפיסה ה MDMית, וייקח זמן עד שהשוק יבשיל והידע ייצבר. אולם אין ספק שהצורך בניהול הרבה יותר טוב של נתונים נדרש, חברות נתקלות כל הזמן בבעיות שמקורן בניהול נתונים בגישת "איים" ולא בגישת "שירותים". האתגרים כאן הם בעיקר פוליטיים, מבנים של מחלקות ארגוניות נפרדות, איי מערכות תפעוליות שכל אחד מהם רוצה לשמור את הנתונים אצלו, ואף אתגרים טכנולוגיים באפליקציות עצמן - שאינן בנויות באופן טבעי לעבוד מול Hub חיצוני של נתונים.
לסיכום, אנו ב-STKI ממליצים להתחיל להתכונן למצב בו הארגון יכניס "פיתרון בתפיסה MDMית" - כלומר, HUB מרכזי של נתונים שינוהלו ממקום אחד. לדוגמה, אחת ההמלצות הנה בעת הכנסת אפליקציה חדשה לארגון, מראש "להכין" את האפליקציה למצב בו היא צריכה לקבל נתוני אב (על לקוח/מוצר) ממקור חיצוני. צעד זה יעזור גם בהחלת הלך רוח ארגוני של אנשי האפליקציות / DATA וכד' שלא כל אחד שומר את הנתון בסביבתו התפעולית מטעמי נוחות. כמו בכל תחום בשנים האחרונות, גישת הפרויקטים הממוקדים/מדורגים מומלצת כאן על מנת להוריד את הסיכון, תוך ביצוע מינימום שינויים בכלים הטכנולוגיים (שמתפתחים בקצב מהיר מאוד).

יום רביעי, 27 בינואר 2010

ניהול ידע במוקד השירות - האתגרים, הפתרונות והטיפים

בשולחן עגול שקיימתי לא מזמן בנושא ניהול ידע למוקד השירות ארגונים העלו אתגרים מרכזיים בנושא זה:
  • ארגונים שעובדים עם מוקדים מבוזרים סיפרו על הבעייתיות שבשיתוף מידע בין המוקדים השונים. האתגר – כיצד ליצור בסיס ידע משותף?
  • שאלה שהעלו ארגונים שכבר עברו את השלב הראשוני של יישום מנהלת ידע פנימית לנציגים - כיצד לפתוח את בסיס המידע שנצבר החוצה ל WEB, על מנת לאפשר שירות עצמי של לקוחות הקצה באמצעות אתר האינטרנט?
  • בעיה מוכרת בשנים האחרונות - סביבת העבודה של נציג השירות הפכה להיות מסורבלת מדי. גם כך נציג השירות צריך להתמודד עם מספר מערכות שונות, והדבר כואב במיוחד כאשר מדובר במוקד שירות חיצוני כלפי הלקוחות החיצוניים. הוספת אלמנט ניהול הידע עלול לעכב עוד יותר את עבודת הנציג. האתגר הוא לחשוף אותו לידע הרלוונטי בצורה המהירה ביותר.
  • במוקד שירות פנימי ל-IT האתגר העיקרי עמו הארגון מעוניין להתמודד הנו ניהול ה"בעיות" (השורש) ולא "קריאות" (התוצאה).
  • התמודדות עם "מידע שמשתנה כל הזמן" – לדוגמה, ארגון מהתחום הפיננסי סיפר על שינויים המגיעים מהרגולטור כל הזמן, מה שגורם למידע שנציגי השירות צריכים להתעדכן לגביו להשתנות ולהתעדכן כל הזמן. התוצאה - גם נציגים ה"ותיקים" (שנה וחצי - נחשב לעובד ותיק) לא מעודכנים. אי ידיעה שכזו עלולה לעלות לארגון ביוקר. לדוגמה, בתחום הביטוח כל טעות יכולה להצטבר לסכומים גדולים בעתיד, ולכן קיימת רגישות גדולה לנושא.
  • אחד המשתתפים בדיון סיפר כי בארגונו קיימת מערכת KM מסודרת לנציגים, ובארגון עצמו – לשאר העובדים - קיימת מערכת ניהול ידע אחרת, ואין חיבור בין המערכות השונות. להערכתו, קשה מאוד להוכיח הצדקה לאינטגרציה כזו של ניהול ידע לכל אורך הארגון, ולא רק ברמת השיחה עם לקוח.
  • איך להציף את המידע הרלוונטי לנציג השירות בצורה המהירה ביותר, וכיצד לאתר את המידע הממוקד והרלוונטי ביותר?
הפתרונות הקיימים בהם ארגונים משתמשים כיום:
הדרך הבולטת ביותר שעלתה בדיון - "שלשות" – פיתרון לסיווג קריאות. רוב הארגונים שנכחו בדיון ניצלו דרך סיווג זו לצורך הצפת פריטי תוכן וקישור בין הKM ל CRM (כ"כיבוי שריפה" שאפשר לחיות איתו בינתיים). 'שלשה' – מושג בתחום השירות שמשמעותו סיווג פניות של לקוחות. בעזרת היררכיה של שלוש רמות (סוג, קטגוריה, ותת-קטגוריה) מגדירים סיווג של תקלה. ניתן להשתמש בנושא השלשות על מנת לקשר תקלה לתחום תוכן רלוונטי ברמת URL (לדוגמה, קישור בין הCRM לתחום הידע הרלוונטי המנוהל במערכת ניהול מסמכים).
בנוסף, ארגונים משתמשים במערכות מדף שונות, כדוגמת מערכות ייעודיות ל- Knowledgebases או כאלה הכלולות במודול השירות של ה-CRM, מערכות שפותחו על גבי פורטל, שימוש במוצרי Rich Client / שולחן עבודה להצפת המידע הרלוונטי, כלי למידה/ "בועיות" שקופצות במערכת.

טיפים שניתנו במפגש לארגונים שנכנסים לתחום:

  • אי אפשר לנהל הכל. כדאי לנסות להבין מה המידע הכי יקר לארגון, ואותו לנסות לנהל. מה הידע שהכי משתמשים בו? אם מצליחים להוריד שם את השיחות ההשפעה תהיה גדולה יותר.
  • בדר"כ אחוז גדול מהפניות הנן פניות "תהליכיות" ולא טכניות (לדוגמה, באחד הארגונים ב 95% מהמקרים התמיכה היא תוכנית תהליכית - המשתמשים לא יודעים מה התהליך), במקרה והרבה תקלות הנן תקלות חוזרות, זמני השיחה במקרה זה ארוכים וזה בסדר כי משתמש שמקבל הסבר מקיף על הבעיה לומד ואז לא יפתח תקלה פעם הבאה. רואים את זה כסוג של הדרכה שיאפשר ירידה בבעיות חוזרות. במקרה זה שיטת המדידה של הנציגים צריכה לשקף זאת.
  • לדעתי האישית, באופן כללי, ארגונים כיום לא מספיק שמים דגש על נושא פתיחת בסיס הידע החוצה ללקוחות חיצוניים - על מנת לאפשר גישה למידע בשיטת Self Service. ארגונים המתכננים לרוב מחפשים פיתרון טאקטי לצרכים פנים ארגוניים ולא מתכננים מראש את הצעד הבא – חשיפת אותו בסיס ידע לערוצים נוספים (האינטרנט הנו רק אחד מהם, בקרוב מאוד גם המובייל יהווה ערוץ חשוב לפחות לחלק ממידע זה). כלומר, בעתיד ייווצרו באותו ארגון "איים" של בסיסי מידע שונים לצרכים שונים שעלולים להיות לא מסונכרנים. במפגש שקיימנו, רוב הארגונים שנכחו במפגש לא הגיעו לשלב פתיחת בסיס הידע החוצה לWEB, והאווירה שעלתה היא שארגונים מעוניינים עד כמה שניתן לאפשר שירות עצמי בעיקר בשל מניע חיסכון בעלויות מוקד השירות, אך יחד עם זאת - קיימת זהירות רבה בנושא זה: ארגונים מעוניינים להגיע לשלב זה רק לאחר הטמעה מוצלחת ומוכחת של ניהול ידע פנים ארגוני (לנציגי השירות).
  • במפגש עלתה דוגמה למתודולוגיה עולמית בתחום - KCS – Knowledge centered support, מתודולוגיה שלמה לאופן שבו מנהלים ידע במוקד שירות (נושא זה עלה בהקשר של מרכז שירות פנים ארגוני בתחום ה-IT). על פי מתודולוגיה זו התוכן נוצר תוך כדי פיתרון תקלות ומתפתח כל הזמן באופן שיתופי. פתרונות לבעיות יתועדו על ידי הנציגים, יש תהליך שנועד לאשר. לפי מתודולוגיה זו, יש בסיס של הדרכה אבל בשיטת המנהלת הרגילה (בה קיים גוף מרכזי שמעדכן את התכנים) הזמן שעובר מרגע שבעיה מופיעה עד שהיא מתועדת במלואה ארוך מדי. מתחילים למדוד את הרווח מהפיתרון בשלב מאוד מאוחר כי רק אז הוא מגיע למערכת. ואילו במתודולוגיה – KCS - הנציג אמור לחפש את הפיתרון במערכת ואם הוא לא מוצא – אמור למצוא פיתרון בעצמו, ותיעוד הפיתרון מחויב - אי אפשר לסגור קריאה עד שלא מתועד. צריך כתב טכני שמאשר את הפיתרון. זוהי מעין גישת "Web 2.0" של ניהול ידע (יותר ביזורי מאשר ריכוזי) – נותנים "בסיס" ומשחררים את התמיכה לשטח.

יום שני, 11 בינואר 2010

BI לנתוני SAP - רשמים משולחן עגול

בשולחן עגול בנושא BI לנתוני SAP בו השתתפו ארגונים משתמשי SAP, עלו הנושאים הבאים:
  • שימוש ב-BW של SAP כ ETL מובנה לנתוני SAP: במפגש הייתה הסכמה כללית על השימוש הרצוי ב-BW כ'שער' לנתוני SAP. כלומר, גישה לנתוני SAP לא תתבצע ישירות מול ה-SAP התפעולי, אלא בכל מקרה הנתון יילקח מה-BW (עד כמה שניתן). השימוש ב-BW כשער גישה לנתונים הוגדר כ- Best practice. גם במקרה של ניתוח הנתונים שלא באמצעות כלי האחזור של BW, עדיין משתמשים ב-BW כמעין ETL מובנה. כמה ארגונים סיפרו כי הם מוציאים מידע מה-BW החוצה (באמצעות שימוש בכלי מובנה ב-SAP בשם Open Hub) בצורת קבצים שטוחים לדטהבייס חיצוני (אורקל, טרהדטה...) על מנת לנתח נתונים שם עם כלי אחזור שונים אליהם הארגון רגיל.
  • סוגיה מרכזית שעלתה: היכן לבצע ניתוחים משולבים המשלבים בין נתוני SAP ונתוני Non-SAP? בשנים האחרונות מגמת שילוב כלי BI / DW / ETL מובנים בתוך חבילות אפליקטיביות (ERP, CRM, ניהול קמפיינים, תכנון תקציב וכד') הולכת וגדלה, מה שמכתיב ארכיטקטורת DW יותר מבוזרת (על פי סקר שערכנו, לכ75% מהארגונים קיים DW מרכזי, ולצידו – מספר דטה מרטים ייעודיים ל ERP וכד'). אולם מה קורה כאשר צריך לבצע ניתוחים משולבים, תוך שימוש בנתונים המגיעים מהDW המרכזי והן מהדטה מרטים הייעודיים? במפגש עלתה שאלה זו כסוגיה מרכזית – היכן מבצעים ניתוחים משולבים? שתי הדרכים האפשריות לניתוח משולב של נתוני SAP בשילוב עם נתונים ממערכות תפעוליות אחרות: העברת נתוני NON SAP ל BW; והעברת נתוני SAP ל-DW הארגוני. במפגש עלו דוגמאות לכאן ולכאן ולא הייתה המלצה חותכת לדרך נכונה אחת, משום שהדבר תלוי בארגון, באופן יישום ה-SAP ובמידת מרכזיותו בארגון. שני פרמטרים עיקריים היוו קוים מנחים לבחירה:
    1. המידה בה הארגון מבוסס SAP (בארגונים מבוססי SAP בהם % הכיסוי של האפליקציות על ידי SAP היה גבוה, הנתונים הועברו ל-BW). אם ה-SAP מהווה רק סביבה לניהול תהליכים אדמיניסטרטיביים ומכסה רק עשרות % בודדים מתהליכי הארגון, בדר"כ בארגונים אלה קיים DW אחר, ולרוב - ביצוע ניתוחים 'משולבים' יבוצעו שם (למעט מקרי קצה בודדים בהם ה-BW מהווה המרכיב העיקרי בניתוח).
    2. שיקול נוסף מוביל – היכן המסה העיקרית של הנתונים? אם רוב הנתונים לצורך הניתוח המשולב נמצאים ב-SAP ורק מעט מגיעים מה-DW הארגוני, הם יועברו ל-BW ושם ייעשה הדיווח, ולהיפך. איפה שהמסה של הנתונים יותר גדולה – שם הם יישארו ויתוחקרו.
    אם אין צורך לניתוחים משולבים, משאירים את נתוני SAP ב-BW (משתדלים לא לשכפל).

נושאים נוספים שעלו:

  • ארגונים סיפרו ניסיונות לשימוש בכלי אחזור צד-שלישי מעל סביבת ה-BW.
  • במפגש עלו כמה טיפים ושיטות עבודה עליהן ארגונים המליצו. בין ההמלצות שעלו: שימוש ב SAP Portal ושימוש בסביבות עבודה מוכנות (Business packages) של SAP.
  • במפגש עלו גם יחסי כ"א ומיקומם הארגוני של אנשי הBW / SAP BI.

יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

סיכום העשור

סיכום העשור של STKI - ממש על קצה המזלג - בתחומי תשתיות, אבטחת מידע ואפליקציות ארגוניות - פורסם בדיילי-מיילי, בלינק הבא.

להלן סיכום עיקרי המגמות שאיפיינו, לדעתנו, את העשור האחרון:

סיכום עשור מבחינת תשתיות מחשוב
העשור שהתחיל ב- 2000 התאפיין בעיקר בשינויים טכנולוגיים מהירים. קצב הכניסה והשימוש של טכנולוגיות חדשות היה מסחרר וישנם מקרים שבהם עד שהטכנולוגיה נקלטה כבר נמצאו לה מחליפים לדוגמה טכנולוגיית ה- infiniband שמוחלפת במידה מסוימת על ידי טכנולוגיית ה- IP הסטנדרטית או דוגמה אחרת טכנולוגיית VISTA אשר מוחלפת ב- Windows7.
מאפיין נוסף ודרמטי הוא השימוש ב- Open Source. ממצב שבו Open Source היה נחשב לנחלתם של "תמהוניים" ו-"מבזבזי זמן" עד למצב שבו פתרונות Open Source מהווים נדבך חשוב תעשייה המהווה מקור הכנסה ותעסוקה למגזרים רבים.
מאפיינים נוספים בתחום התשתיות הנם הגידול המדהים באחסון, השימוש הנרחב בשרתים רבים וכעת בשרתים וירטואליים, מעבר מתפיסת client server לתפיסה של WEB כאשר לקח גם זמן להבין את המגבלות של טכנולוגיה זו.
מבחינת תחנות קצה, מחשבי ה- PC והמחשבים הניידים שבתחילת העשור היו בשימוש רק בקרב מתי מעט וכעת מהווים כמעט רוב, היה שיפור גדול בחוזק מבחינת חישוביות אולם במובנים רבים התפיסה של PC (או נייד) נשארה די זהה לכל אורך העשור. יש להניח שבעשור הבא התפיסה תשתנה גם עקב הכניסה של מחשוב מבוסס ענן וגם עקב הכניסה החזקה של מחשבים מתחום ה- smart phones אשר יתפסו נפח יותר ויותר הן בקרב ארגוני ה- IT והן בקרב המשתמשים הסופיים.

איך שגלגל מסתובב
מבחינה מסוימת אנחנו צופים שהעשור הבא יעמוד בסימן של "בחזרה לעתיד" כלומר חזרה לקונספט שהיה בעבר ונזנח. דוגמה אחת היא המעבר למחשוב מבוסס ענן אשר נמצא בשימוש נכון להיום בישראל בעיקר בחברות גלובליות אך בעתיד יחדור גם לארגונים מסורתיים. מדובר בתמצות בחזרה ל"לשכת שירות" – קונספט שרווח בעולם בשנות ה- 80 – מדובר על לשכה אשר מספקת שירות למספר רב של לקוחות תוך שיתוף המשאבים בין הלקוחות. בדיוק המודל של "מחשוב ענן".
תחום נוסף שבו אנו צופים שתהיה "חזרה לעתיד" הוא תחום ה- appliances או industry in a box. עם בעשור האחרון תפסו הטכנולוגיות והפלטפורמות הסטנדרטיות מקום מהותי יותר יותר הרי שכעת מדברים על כך שיצרנים יארזו מספר טכנולוגיות (אומנם סטנדרטיות ברובן) יחדיו. לדוגמה VBLOCK של EMC\VMWARE\CISCO או EXADATA של ORACLE. העובדה שלקוח מקבל פתרון עובד מזכירה גם היא את שנות ה-80 שבה הלקוח קיבל פתרון ייחודי מ- DIGITAL או IBM.


ייחודיות ישראל
לישראל ייחודיות ביישום ובשימוש של טכנולוגיות IT. מצד אחד הארגונים בישראל אינם גדולים כמו הארגונים בעולם עם זאת במימדים רבים ארגונים ישראלים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ובתהליכים מובנים ומרכזיים כמו ארגונים הרבה יותר גדולים מהם בעולם. כלומר מערכות המידע בבנק בישראל מורכבות כמו בנק בעולם שגדול ממנו עשרות מונים.
ייחודיות נוספת היא הכניסה של טכנולוגיות חדשות באופן כללי וטכנולוגיות מיקרוסופט באופן ספציפי. מעמדה של מיקרוסופט בישראל הוא חזק מהותית ממעמדה של מיקרוסופט בעולם ואכן ישנם יתרונות רבים לשימוש בטכנולוגיה זו מבחינת מהירות היישום והידע הרב שנמצא בישראל.
ייחודיות נוספת שקיימת בישראל בגלל המימדים הפיזיים הקטנים של המדינה היא התקשורת הזולה והטובה. עלות קו תקשורת בישראל זול אין מונים מעלות קו תקשורת בחו"ל ולכן השימוש בטכנולוגיות מתקדמות המתבססות על תקשורת מתקדמת הנו מהיר יחסית.


2000-2010 באבטחת מידע
עשור שהחל בארועי 9.11.2001 העלה מהר מאוד את נושא ביטחון הפנים ואבטחת המידע לראש סדר העדיפויות בארה"ב ובמדינות רבות בעולם. התעשייה הישראלית שמאז ומעולם הצטיינה בתחום פתרונות ההגנה והאבטחה קיבלה גושפנקא חשובה גם בשל כך.
תחום אבטחת המידע פורח בישראל באמצעות עשרות חברות צעירות הנשענות על תכונות כל כך ישראליות כמו יזמות, חוצפה וכישרון אינסופי. צה"ל על חילותיו הטכנולוגיים השונים, ממשיך להוות חממת ענק לתעשיית הידע בכלל ולאבטחת מידע בפרט. בעשור האחרון נוסדו כחמישים חברות הזנק רק בתחום אבטחת המידע לבדו. מקור הרעיונות לרוב החברות הוא הכרות של חברים מהצבא או "אזרוח" של טכנולוגיות צבאיות. בעשור הבא צפוייה מגמה זו להמשך ואף להתחזק. הרבה מדברים על בניינה הכלכלי של מדינת ישראל, מתברר שאחד הגורמים החשובים ביותר בבניין זה הוא הכור שלנו... לא הכור ההוא, אלא "כור ההיתוך" האמיתי: צה"ל. מדינת ישראל צפוייה לראות פירות כלכליים רבים נוספים שמקורם במפעל חשוב זה. אולי חלק מתקציב המדען הראשי צריך להגיע ישירות לממר"ם?

2000-2010 באפליקציות ארגוניות לארגון ולמחלקת הIT
אפליקציות ארגוניות בתחילת העשור נבנו בראייה מאוד "מונוליטית" בהתאם למחלקות הארגון השונות – כספים, משאבי אנוש, ייצור וכד'. ארגונים עסקו בפרויקטי ERP (המשך המגמה מהעשור הקודם), פרויקטי CRM (ברובם תפעוליים), פרויקטי BI, ניהול ידע, כאשר לרוב השאיפה הייתה לעבוד עם כמה שפחות ספקים (גישת הERP הקלאסית).
כיום ארגונים מתמודדים עם מספר גדול של ספקי אפליקציות, וכבר ברור שמספר ספקי האפליקציות בארגון כנראה ימשיך רק לגדול, ככל שהסביבות הופכות להיות יותר ממוקדות תהליכים/אירועים.
בכל הקשור לאפליקציות המיועדות לניהול מחלקת הIT עצמה, בעבר ארגונים התרכזו יותר בתפעול ומתן תמיכה. אפליקציות בתחום Office of the CIO - המסייעות למחלקת הIT להתנהל כגוף עסקי עם מטרות, יעדים, סיכונים, סדרי עדיפויות וכד', החלו לצוץ רק בשנים האחרונות והם ימשיכו להעסיק ארגוני IT גם בשנים הקרובות.
בתחום ה CRM ראינו התרחבות מתמדת של ערוצים שונים באמצעותם הלקוח מדבר עם הארגון, אתרי אינטרנט זכו להרבה תשומת לב בעשור זה ונראה שהערוץ הבא יהיה המכשיר הסלולרי. להערכתנו, ארגונים יעסקו בחשיבה על מודלים עסקיים חדשים באמצעות Mobile Internet/Apps ומחלקת הIT תצטרך להיערך מבחינת הארכיטקטורה והכנסת כלים מתאימים לפיתוח ולתחזוקה של ערוץ זה.
בתחום ה-DW רמת העדכניות כל פעם נבחנת מחדש, כאשר מתהליכים Batch של שבוע עברנו לתהליכים יומיים וכיום נושא ה Real Time / Near Real Time הנה דרישה אמיתית עמה מתמודדים מנהלי DW/BI לחיות. ובצד הBI – נושאים כדוגמת BI אקטיבי (לעומת פסיבי) ואנליטיקה מתקדמת יותר נכנסים כשלבים מתקדמים יותר המעורבים קשר אדוק יותר לתהליכים התפעוליים.
השפעות Web 2.0 בהחלט הורגשו בארגונים, במיוחד בכל הקשור ליוזמות ניהול ידע. כעת ה HYPE מעט התפזר וארגונים עדיין מתמודדים עם הצורך לנהל "קשרים" בתוך הארגון ברמות שונות, כמו גם קשרים מחוץ לארגון, נושא לחלוטין לא פתור ומאוד מאתגר.

יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

באילו מוצרי קוד פתוח ארגונים עושים שימוש כיום? חלק ב'

בסיעור מוחות שערכנו בנושא אימוץ קוד פתוח בישראל עלו דוגמאות של שימושים שונים במוצרי קוד פתוח בישראל (חשוב לציין כי זוהי רשימה מאוד חלקית של שימושים...)
בקרב ארגוני Enterprises (לא מדובר על בתי תוכנה המשלבים פתרונות אלה בתוך מוצריהם אלא ארגוני משתמשים), דוגמאות לתחומים בהם ארגונים עושים שימוש כיום בקוד פתוח – כפי שעלה מהמפגש:
  • שרתי לינוקס – כבר ממש ב Mainstream
  • APACHE על לינוקסים (APACHE צוין כתחום ה-OS המצליח ביותר)
  • צוין שימוש בשו"ב מבוסס OS של חברה ישראלית (CENTERITY). צוין כי המחיר נמוך והמוצרים טובים. הגמישות המאפיינת מוצרי OS הנה חשובה מאוד במיוחד בנושא שליטה ובקרה.
  • שימוש ב OPEN OFFICE: בקרב אחד הארגונים הגדולים בין 20-30% מהמשתמשים עובדים על-OPEN OFFICE. מובן שהכנסה של Open Office לארגון מחייבת הערכות – תאימות אפליקציות, הפצת תוכנה והכשרת גורמי ה- Service Desk.
  • ProgressSQL - דטהבייס OS ה"כבד" יותר (כלומר, שאפליקציות כבדות יחסית יושבות עליו).
  • mySQL – דטהבייס OS שנחשב יותר "לייט"/אינטרנטי. כיום חלק מהליך הרכש של אורקל את SUN.
  • צוין שימוש מעניין במוצר מבוסס קוד פתוח לניהול עבודות והדפסות – ארגון אשר לקח מוצר (CAPS), גייר אותו והוסיף עברית.
  • שימוש ב Jasper soft (מוצר BI מבוסס OS) לנושא דוחות (למוצר זה קיימת גרסה חינמית וגרסה מסחרית - בתשלום, ארגון זה עושה שימוש בגרסה החינמית).
  • שרתי APP SERVER – JBOSS מבית REDHAT.
  • מנוע BPM המבוסס על פרויקט OS – JCAPS Sun, מבוסס על OpenESB.
  • שימוש ב-BIRT (מיזם OS BI) לנושא דוחות BI
  • בעולם ה ALM כלי בקרת תצורה – המוצרים הרבה יותר זולים ויש הרבה יותר שימוש ב OS. נזכיר כמה: Bugzila, Subversion , Hibernate , Maven Jmeter, Junit וכד'.
  • Thunderbird – מוצר דואר אלקטרוני (תחליף לoutlook), מצריך plugin לעברית. אם מתקינים על WIN הם לוקחים את העברית של ה WIN.

דוגמאות נוספות (שלא עלו במפגש אך רלוונטיות למוצרי קוד פתוח קיימים):

  • שימוש בנושאי Web 2.0 שונים, כאשר הבולט ביניהם – ה MediaWiki לבניית Wikis, וכן Wordpress לבלוגים
  • שימוש במוצרי WCM (Web content management) – ג'ומלה - Joomla, דרופל - Drupal, דוט נט ניוק – Dot Net Nuke ועוד
  • מוצר לניהול למידה LMS – Moodle
  • מוצר לתחום e-Learning מבוסס SPS – Sharepoint Learning Kit - SLK
  • מוצר OS יחסית בולט בעולם בתחום CRM – SugarCRM
  • מוצר BI נוסף (בנוסף לJaspersoft ולBIRT אשר עלו במפגש) – Pentaho
  • מחולל יישומים קוד פתוח פרי פיתוח ישראלי שנקרא Buildagate של חברת AAI
  • מוצר למסרים מיידיים - Spark
  • טכנולוגיית חיפוש בולטת בעולם - Lucene
  • חישובים סטטסטיים ב- http://www.r-project.org/
  • Quant lib – למתמטיקה פיננסית
  • ESPER בתחום של CEP - Complex Event Processing
  • פתרונות TRADE
  • מוצרי Open source ניתן למצוא כמעט בכל תחום, ודווקא ככל שהתחום יותר חדשני / איזוטרי/ נישתי, כך הסיכוי למצוא חלופת קוד פתוח גדלה (לדוגמה, קיימת גרסת Open Source של 2nd life – בשם OpenSim).

נשמח לשמוע על פתרונות נוספים מעניינים שאינם מוזכרים...

מה ארגונים בישראל חושבים על קוד פתוח? חלק א'

לאחרונה קיימנו (פיני כהן ואנוכי) מפגש סיעור מוחות בנושא הקוד הפתוח בישראל.
במפגש זה השתתפו CTOs, ארכיטקטים, יועצים, מובילי דעה, מנהלים טכנולוגיים בתחומים שונים בארגוני משתמשים בישראל.
מטרת המפגש הייתה לבחון מידת ישימות של הקוד הפתוח בארגונים בכלל ובארגונים ישראליים בפרט, להעלות סוגיות המהוות חסם בפני תחום זה, הגורמים המניעים אותו, תועלות, חסרונות וכד'. כמו כן, במפגש ניסינו לעמוד על רמת הבשלות של פתרונות מבוססי קוד פתוח בתחום התשתיתי לעומת התחום האפקליטיבי.
התמונה שעלתה במפגש היא שתחום הקוד הפתוח כבר די נפוץ באזורים מסוימים (כדוגמת תחום מערכות הפעלה לשרתים ותחומים תשתיתיים נוספים אותם נפרט בהמשך), לעומת תחומי אפליקציות ארגוניות (ERP, CRM, BI, WCM וכד') בהם עדיין נדיר למצוא כלי קוד פתוח מיושמים בארגוני Enterprises.
מסר חשוב שעלה מהמפגש הוא שלא ניתן ולא כדאי להתעלם מאופציית השימוש בקוד פתוח בהרבה מתחומי העשייה ב-IT (בהמשך הסיכום נתייחס לתחומים בהם ארגונים ציינו כי לא ישתמשו בקוד פתוח והסיבות לכך). מוצרי קוד פתוח בתחומים מסוימים מתחילים להיבחן על אותה סקאלה של בחינת כל מוצר אחר, עם דגשים אופייניים לתחום זה – לדוגמה, סוגיות משפטיות.

עם זאת ברצוננו לציין שרובם המכריע של ארגוני ה- enterprise מתייחסים למוצרים מתחום הקוד הפתוח כמו שהם מתייחסים למוצרים אחרים שאינם מתחום הקוד הפתוח. הארגונים בוחנים את בשלות המוצרים, את מידת התמיכה, מידת ה- certifications השונים , כלי צד שלישי שתומכים במוצר וכד'.
ברוב רובם של הארגונים אין התייחסות למימד ה"פתוח" של מוצרים הן בהקשר של "תמיכה פתוחה" – תמיכה שמסתמכת על הקהילה והן בהקשר של "קוד פתוח" – אפשרות לפתח את המוצר על ידי הוספת קוד המשפר את המוצר ה"פתוח" שהתקבל מהקהילה. פיתוח שבסופו של דבר עשוי לחזור לקהילה. על פי התנהלות המפגש, הגורמים היחידים שמוכנים לשקול את הצד "הפתוח" במוצרים הם ארגונים שהם יצרני תוכנה בעצמם.

המצב הכלכלי דחף ארגונים לשקול מודלים חדשים של מחשוב אשר מבטיחים עלויות השקעה נמוכות ובתוך כך גם מודל הקוד הפתוח. אולם ארגוני Enterprises עדיין די מבולבלים באשר למוצרי קוד פתוח ושאלות רבות מתעוררות.
להערכתנו, על מנת שהמודל יאומץ בישראל על ידי ארגונים, יצטרכו להתקיים כמה תנאים חשובים וביניהם: SLA ותמיכה מארגונים גדולים בעלי חוסן פיננסי, מודעות ובהירות גדולה יותר באשר לסוגיות המשפטיות, ידע באשר לאופציות הכלים הקיימים.נקודה רלוונטית נוספת היא שבארגוני פיתוח ישנם מקרים שבהם המתכנתים מעתיקים קטעי קוד פתוח בעצמם – קוד פתוח המבצע משימות סטנדרטיות (הכפלות מטריצות, מיונים וכד'). נכון להיום נקודה זו נבדקת (סריקת קוד לאיתור קוד שכזה) על ידי ארגונים מעטים בלבד.

יתרונות מוצרי קוד פתוח (כפי שעלו מהדיון):
להלן מספר יתרונות כפי שעלו בדיון. מדובר על יתרונות אפשריים בתחום – לא על יתרונות שקיימים בכל המקרים.
  • חדשנות, גמישות
  • סקלביליות ומחיר – בניגוד למוצרים מסחריים, הגידול בשימוש אינו מחייב גידול במחיר. במידה וארגון משתמש בפתרון קוד פתוח שהותאם לארגון מבחינה פונקציונלית ומבחינת תמיכה, גם אם יהיה שימוש נרחב יותר לא תידרש תוספת תשלום.
  • פשטות
  • נושא השליטה – בעקרון, אין חברה אחת ששולטת בקוד אלה הקהילה. כאשר רוכשים "חברת קוד פתוח" (דבר מאוד פופולארי לאחרונה) רוכשים למעשה את גוף התמיכה. כאשר במקביל יכולים לצוץ גופי תמיכה אחרים, גם אם לא זהים לגמרי. למשל, CENTOS בתחום לינוקס ו- mariaDB בתחום מסדי נתונים. כאשר הקוד ממשיך להיות מפותח לפי ה- open process המקובל.
  • הסכנה שמוצר OS מצליח ייעלם קטנה. הקוד עצמו שנכתב "נתרם" על ידי אנשים, וזה מעוגן משפטית. אבולוציה – "המוצר החזק שורד". בOS צריך "להמר" על איזה מוצר חזק מספיק כדי לשרוד, איזה מוצרים מקבלים יותר תשומת לב לעומת מוצר ש"נזנחים". אחת מהשיטות המעניינות שצוינו לצורך כך - להתחבר ל mailing list כדי לראות מה פעיל ומה לא פעיל (מה שגם מראה שחשוב להיות מעורבים ו"חלק מהקהילה").
  • נטען כי כשהפוקוס של ארגון הוא שירות ולא רישוי (כפי שאכן קורה בארגוני קוד פתוח), השירות הנו הרבה יותר טוב. חברות שמוכרות מוצר קנייני - לכאורה פחות אכפת להן לתת שירות טוב.
  • במוצרי קוד פתוח קיימות בדר"כ 2 גרסאות – גרסת Community שהיא חינמית, וגרסת Commercial שהנה בתשלום. העובדה שלמוצר OS מסחרי קיימת גם גרסת Community מאפשרת תמיד לראות מה יתפתח הלאה בגרסאות הבאות. כמו כן, מאוד קל לבחון את המוצר בפועל, ניתן לעבוד עם המוצר הקהילתי שנה-שנתיים, ואם רוצים - לקנות אח"כ את הגרסה המסחרית.
  • INNOVATION BY INTEGRATION – לחברה שמפתחת מוצר אין יתרון תחרותי לפתח הכל בעצמה. היא לוקחת רכיבים שונים ומחברת, וזה היתרון / החדשנות שהיא מציעה. כל חברה מתרכזת במה שהיא עושה הכי טוב. (זוהי אחת הסיבות שקוד פתוח הרבה פעמים מוזכר באותה נשימה עם תחום ה Cloud/SaaS שגם כן מאפשרים לחברות להתרכז בmain business שלהן). לדוגמה, צ'קפוינט כוללת הרבה רכיבי OS במוצר, BING של מיקרוסופט מבוסס על תשתית STORAGE OS וכד'.
  • העובדה כי במודל ה-OS קיימת ליבה וסביבה כל אחד (היצרנים עצמם) מפתחים הרבה דברים משלימים. משמעותה שהמוצר המתקבל הרבה יותר קרוב לצרכים של צרכני הקצה

מהם החסמים שעוצרים את שוק הקוד הפתוח בישראל?

  • כשל שוק: השוק הישראלי מאוד מושפע מספקי ה-IT, ובמיוחד הספקים הגדולים. ארגונים ישראלים אינם חשופים לפתרונות קוד פתוח במידה רבה משום שאותם ספקים\אינטגרטורים אינם חושפים אותם לפתרונות אלה בתשובות על מכרזים וכד'. הועלתה התלבטות באשר למחויבות של ממשלת ישראל לנושא, והאם עליה לדרוש בחינה של לפחות מוצר קוד פתוח אחד בבחינת כלל מוצרים לתחום מסוים. באופן כללי, האינטגרטורים לא מספיק מכירים את מוצרי קוד פתוח, וכך קורה שאם הארגון לא רואה את הפוטנציאל בעצמו ודוחף זאת אקטיבית, הוא בדר"כ כלל לא חשוף לאופציה – וזו בעיה שעוצרת את השוק מלהתפתח. בעיה נוספת שמקשה ומרתיעה אינטגרטורים היא שבקוד פתוח האינטגרטורים יותר חשופים כי הלקוחות יכולים לבצע code review אמיתי.
  • מחסור בכ"א – בחלק מעולמות התוכן אין הרבה אנשי קוד פתוח בישראל – לדוגמה, PHP בישראל, וכל מערכי ההכשרה לתחום זה פחות נפוצים.
  • אחת החששות של ארגוני ENTERPRISE – השקט הנפשי. ארגונים רוצים לדעת שגם אם עוד 7 שנים אני אחפש תמיכה לא תהיה בעיה למצוא אותה. להערכת אותם ארגונים האפשרות לקבל תמיכה בטווח הארוך גדולה יותר במוצרים מסחריים מאשר במוצרי קוד פתוח.
  • הנושא החוקתי משפטי- מה מותר ומה אסור? איך מעגנים חוזית בצורה הכי בטוחה מבלי לחשוף את עצמם לעניין תביעות? יש חברות שכבר יישמו מדיניות קוד פתוח. במוצרים פנימיים ארגונים ציינו שאין סוגיות בעייתיות, וישנן דוגמאות לחברות שלוקחות אחריות על נושא זה – לדוגמה, RED HAT נותנת לארגון שרוכש לשימוש פנים ארגוני LEGAL ASSURANCE, ואף נותנים ללקוח קוד חליפי אם יש תביעה. אם יש תביעה מגלגלת את האחריות אליה. יש הרבה כסף בצד שמיועד למקרי תביעות. לעומת זאת, במוצרים חיצוניים (המכוונים כלפי לקוחות הארגון) - כדאי להתייעץ עם יועץ משפטי. מסוכן להיכנס לקוד פתוח בלי להתייעץ עם ה LEGAL בייחוד ליצרני תוכנה כי יש חברות שפשוט מעתיקות קוד ומהצד השני יש חברות (בעיקר משפטנים) אשר מחפשים שימוש לא חוקי בקוד פתוח ומבצעות תביעות.
  • שאלה נוספת שעלתה - איך מנהלים נכסי קוד פתוח שאין להם ערך כספי – בספרים? והאם בכלל מנהלים?

בפוסטים הבאים נדבר על פתרונות קוד פתוח שעלו במפגש (אשר בהם משתמשים ארגונים בישראל).

יום שני, 14 בדצמבר 2009

What's next for SAAS after CRM? HR related functions

The Israeli market was slow to adopt SaaS solutions. Slowly but surely, there are several hundred organizations now using SaaS solutions in areas such as CRM, Web 2.0 (Wikis, blogs), and ERP.
So what's the next solution organizations will be willing to consider in SaaS delivery model? I think HR-related processes are a good candidate. The (slow) adoption process taking place in Israel is actually quite similar to the U.S market just a couple of years ago.
Looking at the worldwide market, SaaS or on-demand HR solutions were typically implemented in Small-medium sized organizations (in the past these were more of an ASP model) but are also starting to make an impact in large organizations.
HR functions are often "outsourced" functions, sometimes even used in a BPO model. This is one of the reasons the SaaS delivery model for HR software is appealing even for larger organizations.
At the moment it seems that certain HR functions in particular are being used in the SaaS model (for example, e-recruitement, payroll, employees performance management, e-Learning) as opposed to outsourcing the full set of HR functions.

Traditional HCM vendors are moving more and more into the on-demand space and offering a choice between on and off premise models.
Cutter Consortium's recent SaaS survey clearly shows that organizations of all sizes are taking advantage of a wide array of horizontal (i.e., functional) and vertical (i.e., industry-specific) SaaS applications. The growing interest and adoption of SaaS by corporate users is encouraging SaaS alternatives to traditional packaged applications to emerge in virtually every software category. In this survey, most organizations that were asked what type of horizontal apps they're considering using or already using in the SaaS delivery model, HR functions were quite common (right after CRM, Content Management & collaboration).

Here are some examples of several prominent worldwide SaaS HR vendors (or vendors that most of their income comes from the saas model):

Workday - a relatively new provider of ERP-like on demand solutions, centered around HR, payroll and financials. It's founder was Peoplesoft's leader so this created a "buzz" in the HR space...
Kenexa - e-recruitement and employee performance management
Ultimate Software - is doing well in the large organizations' space, offers both on and off premise models.
Salary.com - for talent management, compensation, payroll
Cornerstone - on demand HCM and Talent management, compliance is considered a strong point in this solution.
Learn.com - mainly SaaS. Learning management and HCM.
Nuview - Not a pure Saas solution but now about half the revenues come from the saas model, mainly aimed at midsized companies
Skillroad - recruitement and skills management, mainlly targeted at midsized organizations
Successfacors - employee performance management in SaaS, have some presence in Israel.
Taleo - erecruitement and talent management, have some presence in Israel.
Authoria - erecruitement, assessment and performance management.
How will these solutions be accepted in Israel? What will be the adoption level? my guess is that the same type of clients that adopted CRM Saas solutions - technological/ global companies and also SMBs will be the more natural candidates. Most companies have "some sort of HR system" in place but the implementation is usually very basic, and doesn't include things like recruitement, incentives management, performance, skills and talent management. So there is a lot of potential for this type of solutions in Israel. Many other factors will affect the Israeli's CIO decision: Hebrew support, localization, price, local support (viable integrators that can support the product for the long run) are just a few of these factors.