יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

באילו מוצרי קוד פתוח ארגונים עושים שימוש כיום? חלק ב'

בסיעור מוחות שערכנו בנושא אימוץ קוד פתוח בישראל עלו דוגמאות של שימושים שונים במוצרי קוד פתוח בישראל (חשוב לציין כי זוהי רשימה מאוד חלקית של שימושים...)
בקרב ארגוני Enterprises (לא מדובר על בתי תוכנה המשלבים פתרונות אלה בתוך מוצריהם אלא ארגוני משתמשים), דוגמאות לתחומים בהם ארגונים עושים שימוש כיום בקוד פתוח – כפי שעלה מהמפגש:
  • שרתי לינוקס – כבר ממש ב Mainstream
  • APACHE על לינוקסים (APACHE צוין כתחום ה-OS המצליח ביותר)
  • צוין שימוש בשו"ב מבוסס OS של חברה ישראלית (CENTERITY). צוין כי המחיר נמוך והמוצרים טובים. הגמישות המאפיינת מוצרי OS הנה חשובה מאוד במיוחד בנושא שליטה ובקרה.
  • שימוש ב OPEN OFFICE: בקרב אחד הארגונים הגדולים בין 20-30% מהמשתמשים עובדים על-OPEN OFFICE. מובן שהכנסה של Open Office לארגון מחייבת הערכות – תאימות אפליקציות, הפצת תוכנה והכשרת גורמי ה- Service Desk.
  • ProgressSQL - דטהבייס OS ה"כבד" יותר (כלומר, שאפליקציות כבדות יחסית יושבות עליו).
  • mySQL – דטהבייס OS שנחשב יותר "לייט"/אינטרנטי. כיום חלק מהליך הרכש של אורקל את SUN.
  • צוין שימוש מעניין במוצר מבוסס קוד פתוח לניהול עבודות והדפסות – ארגון אשר לקח מוצר (CAPS), גייר אותו והוסיף עברית.
  • שימוש ב Jasper soft (מוצר BI מבוסס OS) לנושא דוחות (למוצר זה קיימת גרסה חינמית וגרסה מסחרית - בתשלום, ארגון זה עושה שימוש בגרסה החינמית).
  • שרתי APP SERVER – JBOSS מבית REDHAT.
  • מנוע BPM המבוסס על פרויקט OS – JCAPS Sun, מבוסס על OpenESB.
  • שימוש ב-BIRT (מיזם OS BI) לנושא דוחות BI
  • בעולם ה ALM כלי בקרת תצורה – המוצרים הרבה יותר זולים ויש הרבה יותר שימוש ב OS. נזכיר כמה: Bugzila, Subversion , Hibernate , Maven Jmeter, Junit וכד'.
  • Thunderbird – מוצר דואר אלקטרוני (תחליף לoutlook), מצריך plugin לעברית. אם מתקינים על WIN הם לוקחים את העברית של ה WIN.

דוגמאות נוספות (שלא עלו במפגש אך רלוונטיות למוצרי קוד פתוח קיימים):

  • שימוש בנושאי Web 2.0 שונים, כאשר הבולט ביניהם – ה MediaWiki לבניית Wikis, וכן Wordpress לבלוגים
  • שימוש במוצרי WCM (Web content management) – ג'ומלה - Joomla, דרופל - Drupal, דוט נט ניוק – Dot Net Nuke ועוד
  • מוצר לניהול למידה LMS – Moodle
  • מוצר לתחום e-Learning מבוסס SPS – Sharepoint Learning Kit - SLK
  • מוצר OS יחסית בולט בעולם בתחום CRM – SugarCRM
  • מוצר BI נוסף (בנוסף לJaspersoft ולBIRT אשר עלו במפגש) – Pentaho
  • מחולל יישומים קוד פתוח פרי פיתוח ישראלי שנקרא Buildagate של חברת AAI
  • מוצר למסרים מיידיים - Spark
  • טכנולוגיית חיפוש בולטת בעולם - Lucene
  • חישובים סטטסטיים ב- http://www.r-project.org/
  • Quant lib – למתמטיקה פיננסית
  • ESPER בתחום של CEP - Complex Event Processing
  • פתרונות TRADE
  • מוצרי Open source ניתן למצוא כמעט בכל תחום, ודווקא ככל שהתחום יותר חדשני / איזוטרי/ נישתי, כך הסיכוי למצוא חלופת קוד פתוח גדלה (לדוגמה, קיימת גרסת Open Source של 2nd life – בשם OpenSim).

נשמח לשמוע על פתרונות נוספים מעניינים שאינם מוזכרים...

מה ארגונים בישראל חושבים על קוד פתוח? חלק א'

לאחרונה קיימנו (פיני כהן ואנוכי) מפגש סיעור מוחות בנושא הקוד הפתוח בישראל.
במפגש זה השתתפו CTOs, ארכיטקטים, יועצים, מובילי דעה, מנהלים טכנולוגיים בתחומים שונים בארגוני משתמשים בישראל.
מטרת המפגש הייתה לבחון מידת ישימות של הקוד הפתוח בארגונים בכלל ובארגונים ישראליים בפרט, להעלות סוגיות המהוות חסם בפני תחום זה, הגורמים המניעים אותו, תועלות, חסרונות וכד'. כמו כן, במפגש ניסינו לעמוד על רמת הבשלות של פתרונות מבוססי קוד פתוח בתחום התשתיתי לעומת התחום האפקליטיבי.
התמונה שעלתה במפגש היא שתחום הקוד הפתוח כבר די נפוץ באזורים מסוימים (כדוגמת תחום מערכות הפעלה לשרתים ותחומים תשתיתיים נוספים אותם נפרט בהמשך), לעומת תחומי אפליקציות ארגוניות (ERP, CRM, BI, WCM וכד') בהם עדיין נדיר למצוא כלי קוד פתוח מיושמים בארגוני Enterprises.
מסר חשוב שעלה מהמפגש הוא שלא ניתן ולא כדאי להתעלם מאופציית השימוש בקוד פתוח בהרבה מתחומי העשייה ב-IT (בהמשך הסיכום נתייחס לתחומים בהם ארגונים ציינו כי לא ישתמשו בקוד פתוח והסיבות לכך). מוצרי קוד פתוח בתחומים מסוימים מתחילים להיבחן על אותה סקאלה של בחינת כל מוצר אחר, עם דגשים אופייניים לתחום זה – לדוגמה, סוגיות משפטיות.

עם זאת ברצוננו לציין שרובם המכריע של ארגוני ה- enterprise מתייחסים למוצרים מתחום הקוד הפתוח כמו שהם מתייחסים למוצרים אחרים שאינם מתחום הקוד הפתוח. הארגונים בוחנים את בשלות המוצרים, את מידת התמיכה, מידת ה- certifications השונים , כלי צד שלישי שתומכים במוצר וכד'.
ברוב רובם של הארגונים אין התייחסות למימד ה"פתוח" של מוצרים הן בהקשר של "תמיכה פתוחה" – תמיכה שמסתמכת על הקהילה והן בהקשר של "קוד פתוח" – אפשרות לפתח את המוצר על ידי הוספת קוד המשפר את המוצר ה"פתוח" שהתקבל מהקהילה. פיתוח שבסופו של דבר עשוי לחזור לקהילה. על פי התנהלות המפגש, הגורמים היחידים שמוכנים לשקול את הצד "הפתוח" במוצרים הם ארגונים שהם יצרני תוכנה בעצמם.

המצב הכלכלי דחף ארגונים לשקול מודלים חדשים של מחשוב אשר מבטיחים עלויות השקעה נמוכות ובתוך כך גם מודל הקוד הפתוח. אולם ארגוני Enterprises עדיין די מבולבלים באשר למוצרי קוד פתוח ושאלות רבות מתעוררות.
להערכתנו, על מנת שהמודל יאומץ בישראל על ידי ארגונים, יצטרכו להתקיים כמה תנאים חשובים וביניהם: SLA ותמיכה מארגונים גדולים בעלי חוסן פיננסי, מודעות ובהירות גדולה יותר באשר לסוגיות המשפטיות, ידע באשר לאופציות הכלים הקיימים.נקודה רלוונטית נוספת היא שבארגוני פיתוח ישנם מקרים שבהם המתכנתים מעתיקים קטעי קוד פתוח בעצמם – קוד פתוח המבצע משימות סטנדרטיות (הכפלות מטריצות, מיונים וכד'). נכון להיום נקודה זו נבדקת (סריקת קוד לאיתור קוד שכזה) על ידי ארגונים מעטים בלבד.

יתרונות מוצרי קוד פתוח (כפי שעלו מהדיון):
להלן מספר יתרונות כפי שעלו בדיון. מדובר על יתרונות אפשריים בתחום – לא על יתרונות שקיימים בכל המקרים.
  • חדשנות, גמישות
  • סקלביליות ומחיר – בניגוד למוצרים מסחריים, הגידול בשימוש אינו מחייב גידול במחיר. במידה וארגון משתמש בפתרון קוד פתוח שהותאם לארגון מבחינה פונקציונלית ומבחינת תמיכה, גם אם יהיה שימוש נרחב יותר לא תידרש תוספת תשלום.
  • פשטות
  • נושא השליטה – בעקרון, אין חברה אחת ששולטת בקוד אלה הקהילה. כאשר רוכשים "חברת קוד פתוח" (דבר מאוד פופולארי לאחרונה) רוכשים למעשה את גוף התמיכה. כאשר במקביל יכולים לצוץ גופי תמיכה אחרים, גם אם לא זהים לגמרי. למשל, CENTOS בתחום לינוקס ו- mariaDB בתחום מסדי נתונים. כאשר הקוד ממשיך להיות מפותח לפי ה- open process המקובל.
  • הסכנה שמוצר OS מצליח ייעלם קטנה. הקוד עצמו שנכתב "נתרם" על ידי אנשים, וזה מעוגן משפטית. אבולוציה – "המוצר החזק שורד". בOS צריך "להמר" על איזה מוצר חזק מספיק כדי לשרוד, איזה מוצרים מקבלים יותר תשומת לב לעומת מוצר ש"נזנחים". אחת מהשיטות המעניינות שצוינו לצורך כך - להתחבר ל mailing list כדי לראות מה פעיל ומה לא פעיל (מה שגם מראה שחשוב להיות מעורבים ו"חלק מהקהילה").
  • נטען כי כשהפוקוס של ארגון הוא שירות ולא רישוי (כפי שאכן קורה בארגוני קוד פתוח), השירות הנו הרבה יותר טוב. חברות שמוכרות מוצר קנייני - לכאורה פחות אכפת להן לתת שירות טוב.
  • במוצרי קוד פתוח קיימות בדר"כ 2 גרסאות – גרסת Community שהיא חינמית, וגרסת Commercial שהנה בתשלום. העובדה שלמוצר OS מסחרי קיימת גם גרסת Community מאפשרת תמיד לראות מה יתפתח הלאה בגרסאות הבאות. כמו כן, מאוד קל לבחון את המוצר בפועל, ניתן לעבוד עם המוצר הקהילתי שנה-שנתיים, ואם רוצים - לקנות אח"כ את הגרסה המסחרית.
  • INNOVATION BY INTEGRATION – לחברה שמפתחת מוצר אין יתרון תחרותי לפתח הכל בעצמה. היא לוקחת רכיבים שונים ומחברת, וזה היתרון / החדשנות שהיא מציעה. כל חברה מתרכזת במה שהיא עושה הכי טוב. (זוהי אחת הסיבות שקוד פתוח הרבה פעמים מוזכר באותה נשימה עם תחום ה Cloud/SaaS שגם כן מאפשרים לחברות להתרכז בmain business שלהן). לדוגמה, צ'קפוינט כוללת הרבה רכיבי OS במוצר, BING של מיקרוסופט מבוסס על תשתית STORAGE OS וכד'.
  • העובדה כי במודל ה-OS קיימת ליבה וסביבה כל אחד (היצרנים עצמם) מפתחים הרבה דברים משלימים. משמעותה שהמוצר המתקבל הרבה יותר קרוב לצרכים של צרכני הקצה

מהם החסמים שעוצרים את שוק הקוד הפתוח בישראל?

  • כשל שוק: השוק הישראלי מאוד מושפע מספקי ה-IT, ובמיוחד הספקים הגדולים. ארגונים ישראלים אינם חשופים לפתרונות קוד פתוח במידה רבה משום שאותם ספקים\אינטגרטורים אינם חושפים אותם לפתרונות אלה בתשובות על מכרזים וכד'. הועלתה התלבטות באשר למחויבות של ממשלת ישראל לנושא, והאם עליה לדרוש בחינה של לפחות מוצר קוד פתוח אחד בבחינת כלל מוצרים לתחום מסוים. באופן כללי, האינטגרטורים לא מספיק מכירים את מוצרי קוד פתוח, וכך קורה שאם הארגון לא רואה את הפוטנציאל בעצמו ודוחף זאת אקטיבית, הוא בדר"כ כלל לא חשוף לאופציה – וזו בעיה שעוצרת את השוק מלהתפתח. בעיה נוספת שמקשה ומרתיעה אינטגרטורים היא שבקוד פתוח האינטגרטורים יותר חשופים כי הלקוחות יכולים לבצע code review אמיתי.
  • מחסור בכ"א – בחלק מעולמות התוכן אין הרבה אנשי קוד פתוח בישראל – לדוגמה, PHP בישראל, וכל מערכי ההכשרה לתחום זה פחות נפוצים.
  • אחת החששות של ארגוני ENTERPRISE – השקט הנפשי. ארגונים רוצים לדעת שגם אם עוד 7 שנים אני אחפש תמיכה לא תהיה בעיה למצוא אותה. להערכת אותם ארגונים האפשרות לקבל תמיכה בטווח הארוך גדולה יותר במוצרים מסחריים מאשר במוצרי קוד פתוח.
  • הנושא החוקתי משפטי- מה מותר ומה אסור? איך מעגנים חוזית בצורה הכי בטוחה מבלי לחשוף את עצמם לעניין תביעות? יש חברות שכבר יישמו מדיניות קוד פתוח. במוצרים פנימיים ארגונים ציינו שאין סוגיות בעייתיות, וישנן דוגמאות לחברות שלוקחות אחריות על נושא זה – לדוגמה, RED HAT נותנת לארגון שרוכש לשימוש פנים ארגוני LEGAL ASSURANCE, ואף נותנים ללקוח קוד חליפי אם יש תביעה. אם יש תביעה מגלגלת את האחריות אליה. יש הרבה כסף בצד שמיועד למקרי תביעות. לעומת זאת, במוצרים חיצוניים (המכוונים כלפי לקוחות הארגון) - כדאי להתייעץ עם יועץ משפטי. מסוכן להיכנס לקוד פתוח בלי להתייעץ עם ה LEGAL בייחוד ליצרני תוכנה כי יש חברות שפשוט מעתיקות קוד ומהצד השני יש חברות (בעיקר משפטנים) אשר מחפשים שימוש לא חוקי בקוד פתוח ומבצעות תביעות.
  • שאלה נוספת שעלתה - איך מנהלים נכסי קוד פתוח שאין להם ערך כספי – בספרים? והאם בכלל מנהלים?

בפוסטים הבאים נדבר על פתרונות קוד פתוח שעלו במפגש (אשר בהם משתמשים ארגונים בישראל).

יום שני, 14 בדצמבר 2009

What's next for SAAS after CRM? HR related functions

The Israeli market was slow to adopt SaaS solutions. Slowly but surely, there are several hundred organizations now using SaaS solutions in areas such as CRM, Web 2.0 (Wikis, blogs), and ERP.
So what's the next solution organizations will be willing to consider in SaaS delivery model? I think HR-related processes are a good candidate. The (slow) adoption process taking place in Israel is actually quite similar to the U.S market just a couple of years ago.
Looking at the worldwide market, SaaS or on-demand HR solutions were typically implemented in Small-medium sized organizations (in the past these were more of an ASP model) but are also starting to make an impact in large organizations.
HR functions are often "outsourced" functions, sometimes even used in a BPO model. This is one of the reasons the SaaS delivery model for HR software is appealing even for larger organizations.
At the moment it seems that certain HR functions in particular are being used in the SaaS model (for example, e-recruitement, payroll, employees performance management, e-Learning) as opposed to outsourcing the full set of HR functions.

Traditional HCM vendors are moving more and more into the on-demand space and offering a choice between on and off premise models.
Cutter Consortium's recent SaaS survey clearly shows that organizations of all sizes are taking advantage of a wide array of horizontal (i.e., functional) and vertical (i.e., industry-specific) SaaS applications. The growing interest and adoption of SaaS by corporate users is encouraging SaaS alternatives to traditional packaged applications to emerge in virtually every software category. In this survey, most organizations that were asked what type of horizontal apps they're considering using or already using in the SaaS delivery model, HR functions were quite common (right after CRM, Content Management & collaboration).

Here are some examples of several prominent worldwide SaaS HR vendors (or vendors that most of their income comes from the saas model):

Workday - a relatively new provider of ERP-like on demand solutions, centered around HR, payroll and financials. It's founder was Peoplesoft's leader so this created a "buzz" in the HR space...
Kenexa - e-recruitement and employee performance management
Ultimate Software - is doing well in the large organizations' space, offers both on and off premise models.
Salary.com - for talent management, compensation, payroll
Cornerstone - on demand HCM and Talent management, compliance is considered a strong point in this solution.
Learn.com - mainly SaaS. Learning management and HCM.
Nuview - Not a pure Saas solution but now about half the revenues come from the saas model, mainly aimed at midsized companies
Skillroad - recruitement and skills management, mainlly targeted at midsized organizations
Successfacors - employee performance management in SaaS, have some presence in Israel.
Taleo - erecruitement and talent management, have some presence in Israel.
Authoria - erecruitement, assessment and performance management.
How will these solutions be accepted in Israel? What will be the adoption level? my guess is that the same type of clients that adopted CRM Saas solutions - technological/ global companies and also SMBs will be the more natural candidates. Most companies have "some sort of HR system" in place but the implementation is usually very basic, and doesn't include things like recruitement, incentives management, performance, skills and talent management. So there is a lot of potential for this type of solutions in Israel. Many other factors will affect the Israeli's CIO decision: Hebrew support, localization, price, local support (viable integrators that can support the product for the long run) are just a few of these factors.

יום חמישי, 10 בדצמבר 2009

אפליקציות Mobile - אין גבול לחדשנות

אחד התחומים החמים יותר על האג'נדה של מנמ"רים, מנכ"לים ומנהלי פיתוח עסקי לקראת 2010 - עולם ה Mobile, ובתוך כך - אפליקציות סלולריות שהארגון מספק ללקוחותיו החיצוניים. כעת, כאשר הiPhone עושה את כניסת הבכורה שלו לישראל (ועוד חודשים לפני כן...), חלק מהארגונים כבר נערכים ובודקים האם/ואילו אפליקציות כדאי להציע למשתמשי האייפון העתידיים בישראל, שיהוו חלק מלקוחותיהם ולקוחותיהם הפוטנציאליים.

למה אפליקציות סלולריות צריכות לעניין ארגונים?
בחינת היצע האפליקציות העסקיות שקיימות כיום בחו"ל מראה בדיוק עד כמה אין גבול למידת החדשנות, ולאינסוף השירותים מוספי ערך שניתן לספק ללקוחות הארגון באמצעות אפליקציית מובייל. הדבר מעט דומה להשפעה המשמעותית שבזמנו אתרי האינטרנט הביאו לארגונים ביכולתם לספק ללקוחותיהם שירותי ערך מוסף תוך הוספת נושא הפרסונליזציה, שירות עצמי ועוד תועלות (קשה לדמיין כיום בנק שאינו מאפשר ללקוחותיו לקבל מידע ולבצע פעולות באמצעות אתר האינטרנט).

המדיה הסלולרית לוקחת את תועלות אתרי האינטרנט באספקת שירותים ממוקדים/פרסונליים ללקוחות, ומוסיפה עוד כמה תועלות חשובות, שהנן ייחודיות להו:
· ניתן לספק ללקוחות אפליקציות מבוססות מקום
· ניתן לספק ללקוחות אפליקציות מבוססות זמן
· המכשיר נמצא עם הלקוח כמעט כל הזמן!
· לקוח שמשתמש באייפון הנו בהגדרתו לקוח שצורך אפליקציות מובייל -השימוש בהן מאוד טבעי עבורו
· מדיה שמספקת חוויית משתמש עשירה
אם נוסיף לכך את העובדה שבשוק הבינלאומי נושא ה Mobile payments – התשלום באמצעות הטלפון הנייד, צובר תאוצה, הרי שמודלים עסקיים חדשים לחלוטין מתאפשרים, כמו location/time based promotions, קבלת מבצעים הרלוונטיים לחנות הקרובה לשעתיים הקרובות בלבד וכד'.


דוגמאות מעניינות, על קצה המזלג:
  • אפליקציות בנקאיות – מעניין לראות שבתחום זה נוצר מעין "סטנדרט" כאשר הבנקים אשר פיתחו אפליקציות iphone (כדוגמת בנק אוף אמריקה, סיטיבנק וכד') מספקים 4 שירותים בצורה כמעט זהה: בדיקת יתרה, העברת כספים, תשלום חשבונות, ואיתור סניפים / כספומטים קרובים. האפליקציה של בנק אוף אמריקה היא האפליקציה הפיננסית החינמית המורדת ביותר ב Appstore (נכון לנובמבר 2009). בנוסף בדר"כ ישנן אפליקציות למשתמשים "כבדים" - סוחרים בניירות ערך וכד'.

  • הזמנת מונית באמצעות אפליקציה (אפליקציה מבוססת מקום וזמן - שמזמינה מונית בהתאם למיקום בו אתה נמצא)

  • מדורגת במקום השישי באפליקציות שעושות הכי הרבה כסף למפתחיהן (ולאפל, כמובן): אפליקציה ל"חסכנים" אשר בודקת את מחיר המוצר בחנות – באמצעות המכשיר, מצלמים את ברקוד המוצר בסופרמרקט ומקבלים מידע היכן ניתן לקנות מוצר זה במחיר הזול ביותר. עלות האפליקציה: 2$ (אגב, שלושת האפליקציות שמכניסות הכי הרבה כסף: קונסולות משחקים, כמובן)

  • האפליקציה המעניינת ביותר בה נתקלתי שייכת לסטארבקס. בעוד לקוח הממהר לעבודתו צועד, כבכל בוקר, אל סניף הסטארבקס האהוב עליו, כבר מהדרך הוא מזמין את הקפה שלו מתוך התפריט היפה, כולל גודל, חוזק, טעמים וכו'. הערות נוספות בסגנון חופשי כדוגמת "יותר קצף" – ניתן לתקתק בסעיף ה"הערות"... כשהלקוח מגיע לסניף הקפה שלו כבר מוכן, ואפילו התור לתשלום בקופה נחסך ממנו שכן הוא מקבל תמונה מיוחדת על המסך אותה הוא מעביר בסורק, מה שמהווה את צורת התשלום, ויכול לצאת מהסניף כשהקפה בידו. הלקוח מרוצה, סטארבקס לא רק חוסכת משאבים אלא מגדילה את נאמנות הלקוחות שלה. מודל מנצח!


לסיכום, אפליקציות סלולריות המכוונות ללקוחות הארגון הנן מושכות ביותר, בשל הפוטנציאל שיש במציאת מודלים עסקיים חדשים, בהגברת הקשר של הארגון עם הלקוח, ובמציאת דרכים חדשניות ומוסיפות ערך להתקשרות הארגון עם לקוחותיו. ולמה ההתמקדות באייפון? פשוט מכיוון שמשתמשי אייפון משתמשים בגלישה אינטרנטית יותר מכל משתמשי הטלפונים האחרי. למשתמש אייפון טיפוסי (ע"ס נתוני חו"ל) יש בממוצע 65 אפליקציות בהן הוא עושה שימוש, כלומר, משתמש אייפון הוא בהגדרתו משתמש באפליקציות סלולריות, הרבה יותר ממכשירים אחרים. מה שאומר שהשימוש באפליקציות עבור משתמש כזה הנו מאוד טבעי. אז למה לא לאפשר לו לעשות עסקים עם הארגון בצורה הטבעית לו ביותר?

אין ספק שמשתמשי Smartphones של היום, אשר עושים שימוש בגלישה ובאפליקציות סלולריות, יתחילו לצפות מהבנק שלהם להציע להם אפשרות לבדיקת חשבון הבנק באמצעות המובייל, יחפשו מידע על מסעדות בעיקר דרך מדיה זו, יתקשרו עם חבריהם ברשתות החברתיות השונות באמצעות המכשיר... והחברות המסחריות שיתעלמו ממדיה זו באספקת מוצריהם/שירותיהם עשויות לפספס לקוחות אלה. על פי מחקר של חברת Celent, כבר כיום אחד הקריטריונים לבחירת בנק בעיני כ50% מאנשים המשתייכים לדור ה-Y הנו היכולת לקבל שירותים מהבנק באמצעות המכשיר הסלולרי (SMSים, גלישה, אפליקציות). כמו כן, על פי Celent, 30% מבתי האב בארה"ב יבצעו פעולות בנקאיות באמצעות הטלפון הנייד עד 2010 (לעומת 10% בלבד ב-2008).

יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

כשה Web 2.0 פגש את ה CRM

תוצאת המפגש בין תחומי ה Web 2.0 ל-CRM הולידו מונח "באזוורדי" במיוחד: Social CRM. למה מערכות CRM צריכות לאמץ יכולות חברתיות? כי הלקוחות לאט לאט הופכים להיות יותר "חברתיים", או יותר נכון – חלקים הולכים וגדלים מתוכם.
בלי להיכנס יותר מדי לסטטיסטיקות של Generation Y, ואחוזיהם ההולכים והגדלים באוכלוסיה, חשוב לשים לב למאפיינים החדשים של הלקוחות שלכם (בין אם אתם בנק, חברת ביטוח, חברה בתחום מוצרי צריכה, אוניברסיטה או כל ארגון אחר):
  • לקוחות מקשיבים בעיקר להמלצות חבריהם, וכיום המלצות אלה הרבה יותר זמינות ופתוחות לעיניי כל.
  • הצד השני של התופעה - לקוחות משתפים הרבה יותר מאשר בעבר, לטוב ולרע. לקוחות לא יהססו לדווח ל100 החברים שלהם ברשת החברתית על איזה שירות גרוע קיבלו מחברה במוקד הטלפוני, או על איזה ארוחה מעולה הם אכלו אתמול במסעדה. לקוחות מדווחים ברמות שונות – אם באמצעות בלוג, טוויטר, רשתות חברתיות שונות, הכנסת המלצה/חוות דעת על מוצר, או אפילו Ranking פשוט, ויש להם רצון / אינטרס לעשות זאת מסיבות שונות.
  • לקוחות מצפים מארגונים לאפשר להם לצרוך שירותים בכמה שיטות שונות – אתם יכולים להעלות על דעתכם בנק שאינו מאפשר פעילויות אונליין באתר האינטרנט שלו? שלא יכול לשלוח דיווחים על החשבון באמצעות אימייל/אתר ייעודי? הנושא של ריבוי ערוצים הוא משהו שלקוחות מצפים לקבל ומחקרים מראים שלא רק שהדבר מהווה מרכיב בהחלטה על עבודה מול ארגון כדוגמת בנק, אלא שלקוחות שמשתמשים במספר ערוצים שונים "שווים" יותר לארגון מלקוחות שמנצלים רק ערוץ אחד (כלומר, לקוחות יותר פעילים הצורכים יותר שירותים/מוצרים).
  • לקוחות רוכשים הרבה יותר on-line כיום מאשר בעבר.

אבל הלקוחות הם לא היחידים שהופכים להיות יותר "חברתיים" – כך גם אנשי המכירות של החברה (שאגב, דווקא עושים שימוש די נרחב, גם אם לא בצורה רשמית הנתמכת על ידי הארגון, ברשתות חברתיות לנטוורקינג ואיסוף מידע על לקוחות פוטנציאלים).

מה מצב הכלים הטכנולוגיים בתחום זה?
ספקי ה-CRM כוללים יכולות Social CRM בחבילותיהם (בדר"כ לא את כל היכולות, אך חלק מהן), כמה מהן לדוגמה (רשימה חלקית): Siebel, SAP (Sentiment Analysis), Salesforce. וכמובן שיש כאן גם אינסוף סטארטאפים... תחום ה Web 2.0 הנו מונח שה-VCs כנראה מאוד אוהבים לשמוע.

כיום כל זה נשמע חדשני, אבל לדעתי ספקי CRM כבר כוללים מספר יכולות בתחום, ואלה שעדיין לא, יעשו זאת תוך גרסה או שתיים, ואז – כשרוב הלקוחות "יישרו קו", כבר תהיה את היכולת החדשנית הבאה. אבל באותו שלב, בו החיבור לרשתות חברתיות ואגרגציה של נתונים מהמדיה החברתית למערכות הCRM יהיה ברור מאליו, זה כבר לא יספיק. השלב הבא הוא האנליזה על אותו מידע – הוצאת איזשהן תובנות ממידע זה על מנת לפעול בהתאם לאותן תובנות (תחום לא פשוט בעליל, שכן מדובר במידע מאוד לא מובנה ולא סטנדרטי) – כלומר, כאן כבר מדובר על מפגש בין תחומי האנליטיקה, ה CRM וה Web 2.0.

יום רביעי, 21 באוקטובר 2009

ERM - באזוורד קטן לתחום גדול

מאמר שכתבתי על נושא ניהול סיכונים ארגוניים (Enterprise Risk Management) פורסם בדהמרקר:

  • "ניהול סיכונים זה תחום עכשווי, מעניין ורלוונטי". עד לאחרונה תחום ניהול סיכונים נחשב כתחום... משעמם למדי, מושגים כמו SOX קיבעו הסתכלות על ניהול סיכונים כMUST שצריך לעשות עליו V כמה בצורה הכי יעילה, מהירה וזולה, ולהמשיך הלאה לדברים החשובים. כיום התחום עולה בחשיבותו כתחום שכדאי להתעסק בו למען התועלת העסקית שבו, ולא כי מוכרחים.

  • "ניהול סיכונים = הסתכלות על כל תחום עסקי דרך עדשת הסיכון". במצגת משותפת של אורקל וKPMG, עלה כי גישת ה enterprise risk management כיום אומרת שניהול סיכונים אמיתי הנו אספקט שקיים בכל פעולה, יוזמה עסקית, והחלטה אסטרטגית. לכל צעד עסקי מתלווה סיכון, אותו יש לנהל ולקחת בחשבון. לדוגמה, אם חברה רוצה להוציא קמפיין שמדגיש קו מוצרים בעלי אופי חדשני, אחד הסיכונים הוא שהציבור לא יאהב את זה כי הוא יראה בכך סטייה מקו מוצרי העבר אותם הוא אוהב. פילוח הלקוחות כדי להבין עבור מי מקהל הלקוחות צעד זה מהווה סיכון גדול מדי כרוך בעלות נוספת. כלומר, התמודדות עם ה"סיכון" הזה כרוכה בעלויות נוספות, מה שאומר פחות רווח עבור אותה פעילות שיווקית. אם החברה הדביקה תג ROI מסוים ליוזמה זו, הרי שכעת עליה להתאים אותו בהתאם למשמעויות הסיכונים הכרוכים בה. אם ניקח בחשבון את העובדה שרוב הארגונים בישראל אינם מבצעים תהליכי ROI כ"דרך חיים", התאמת הרווחים הצפויים העתידיים ליוזמה מסוימת בשל הסיכון הכרוך בה הנו תהליך עדיין די נדיר במחוזותינו. המסר: כל יוזמה עסקית בארגון צריכה לענוד עדשת סיכון מעליה.

  • מי פה מנהל את הסיכון? סיכונים תמיד היו ותמיד היה צורך לקחת אותם בחשבון. ההבדל הוא שכיום ארגונים יותר מודעים לצורך לנהל אותם, והבדל נוסף חשוב - בעבר לסיכון לא ממש היה OWNER, כיום מדברים הרבה על ניהול סיכונים / Risk Governance. אבל מי אחראי על תחום כל כך רחב – ניהול סיכונים בכל הארגון שכוללים סיכונים שקשורים בשוק, סיכונים משפטיים, סיכונים פיננסיים, תפעוליים ועוד? בארגונים כמו בנקים שבהם RISK משולב הלכה למעשה כבר בתוך תהליכים התפעוליים יש מנהל מוגדר. בארגונים אחרים אחריות זו משולבת בתוך מחלקות שונות (משפטי, תאימות לרגולציה... עד הרמה האסטרטגית) וברובם אין מנהל סיכונים ארגוני.

  • לא כל הסיכונים שווים. יש סוגי סיכונים שונים בעלי רמות חשיבות שונות (HR – סיכונים הכרוכים בשימור וקידום כ"א לדוגמה). בעבר הייתה נטייה להתרכז בכל הסיכונים יחד, כיום ישנה הבנה שלא צריך לטפל בכל הסיכונים באותה צורה, אפשר לתת עדיפות לסיכונים מסוימים. מהם 5 הסיכונים הגדולים ביותר לארגון? איך מטפלים בהם? יהיו סיכונים שמבחינת עלות תועלת לא יהיה שווה לטפל בהם. (או במילים אחרות – דשבורד למנהל הסיכונים).

  • "איפה הROI?" היום מבקשים ROI גם על יוזמות ERM וכבר לא מסתפקים רק ב risk management for the sake of risk management (כלומר, אין לנו ברירה ואנחנו חייבים לעשות פרויקט ניהול סיכונים). אין ספק שנקודה זו תהיה מאתגרת במיוחד עבור ארגונים ישראליים וייקח זמן עד שנדבר על פרויקטי ERM במונחי ROI.

  • "החיבור החדש: ניהול סיכונים + ניהול ביצועים". בעולם ניהול הביצועים / balanced scorecard כיום טוענים כי לכל KPI צריך להיות אינדיקטור של סיכון. זה ה balance החדש של עולם ניהול הביצועים.

מסתמן כי תחום ה-ERM (ניהול סיכונים ארגוני) יהפוך להיות באזוורד חשוב לא רק לבנקים/ חברות ביטוח וחברות שעוסקות בRISK בצורה מסודרת, אלא יתרחב גם לתחומים שונים בארגון (שיווק, HR וכד'). השאלה העיקרית תהיה: כיצד מנהלים תחום כ"כ רחב, שאמור להוות מרכיב בכל החלטה אסטרטגית שהארגון לוקח, אמור לעניין כל מנהל מחלקה עסקית בארגון, וצריך להיות משולב הן ברמה האסטרטגית והן ברמה הטאקטית (איך מבטיחים שנושא ניהול הסיכונים נאכף)?


יום שני, 19 באוקטובר 2009

שוק ה-MDM: ההבטחות, הסיכונים, התועלות

מאמר שכתבתי התפרסם לאחרונה ב DailyMaily:

כל מי שעוסק בתחום ניהול נתונים / MDM / איכות נתונים נתקל במונח מאוד "אמריקאי" שנקרא Data Governance: התהליך השלם של טיפול במחזור החיים של ניהול נתוני אב לאורך כל הארגון. נתוני האב מתייחסים לישות מסוימת (לקוח/מוצר/ספק/עובד/אחר), והמטרה היא לגרום לכל הארגון להסתכל להתייחס ולטפל בנתוני האב (שם, כתובת, סטטוס וכד') של אותה ישות בצורה מרכזית, אחידה ומנוהלת. לכל "נתון אב" שכזה (לדוגמה, כתובת למשלוח דואר) יש מישהו שאחראי על זמינות אחידות ועקביות אותו נתון לאורך כל הארגון.
בהרצאה מצוינת אותה העביר Aaron Zornes, מומחה מוערך וידוע בתחום, מייסד ומנהל ארגון ה-MDM Institue, עלו כמה מגמות חשובות לשנים הקרובות בתחום MDM ,Data Governance והקשר שביניהם:
  • בשל המצב הכלכלי בשנה האחרונה 20% מפרויקטי ה-MDM הגדולים בעולם קפאו ונמצאים במצב on hold, אך עדיין מוציאים כסף על data governance כי אין ברירה. ההערכה היא שהתחום יגדל בשנים הקרובות, משום שעכשיו זה זמן טוב לטפל ב-MDM בשל צירוף של הכלכלה המתאוששת עם הרגולציה המתחזקת (במיוחד בתחום השירותים הפיננסים). ארגונים ינסו לשפר את מצב בשלות ה-DG שלהם, רובם יעסקו בנושא הלקוח כנושא עיקרי (תחת ההנחה שרווחת בהרבה ארגונים כי נתוני המוצרים שלהם תחת שליטה).
  • כיום עדיין קיימת הרבה מאוד בנייה של פתרונות (לעומת אימוץ כלים) על ידי יועצים ובתי תוכנה שונים. אין סטנדרטים. כל אחד עושה את זה שונה. אין ספק שהשוק יבשיל אך זה ייקח זמן עד שהתחום יהפוך להיות Mainstream.
  • הבנה כי DG (אחריות ניהולית על נתונים) הנה חלק בלתי נפרד מפרויקט MDM ולא משהו שנזכרים בו אחרי שמתחילים. (הדבר קצת מזכיר מה שקרה בישראל בתחום ה-balanced scorecard, כאשר ארגונים מיהרו ליישם טכנולוגיה ונזכרו בתהליך העסקי של הגדרה מסודרת של מטרות הארגון, יעדים וגזירת מדדים כמחשבה שלאחר מעשה). המסר העיקרי הוא שלא ניתן להפריד את נושא ה-Data Governance מנושא ה-MDM.•
  • MDM טומן בחובו תהליך פוליטי בארגון, במהלכו יש להחליט מהם מקורות הנתונים האמינים עליהם הארגון צריך להישען. יחידות בעלות כוח בארגון בדר"כ לא ירצו לעבוד בשיתוף עם המחלקות האחרות, אין ממש תמריץ לעבוד ביחד. התוצאה היא שמחלקות מסוימות חושבות שהן ה"בעלים" של נתונים, וחלק מהמאמץ בפרויקט MDM הוא לעשות מעבר תפיסתי מגישת ה ownership על נתונים לגישת ה-sterwardship: אף אחד לא ה"בעלים" של המידע ולא משנה כמה כוח יש לו.

בהרצאתו, זיהה זורנס שני סוגים של פתרונות:

  • פתרונות ניהול נתונים פסיביים (Passive Data Governance): מגיבים לדברים שקרו לא טוב באיכות נתונים, ובונים חוקים בשביל לטפל בזה. רוב השוק נמצא כאן והפתרונות הטכנולוגיים ברובם משתייכים לקטגוריה זו.
  • פתרונות ניהול נתונים אקטיביים (Active Data Governance): גישה פרואקטיבית - מפעילים חוקים עסקיים שהוגדרו מראש לניהול של מידע עסקי.
  • מבחינת הספקים, רובם, על פי הגדרתו של זורנס, הנם Passive-Aggressive (אומרים שהם ACTIVE כאשר למעשה הם PASSIVE).אנו אכן רואים שרוב הספקים הולכים לכיוון האקטיבי, אך הלקוחות עדיין לא ממש שם מבחינת הצרכים שהם מביעים. אין ספק שהתועלת העיקרית העסקית האמיתית טמונה בפתרונות אקטיביים עם מעורבות עסקית גבוהה בהגדרת החוקים העסקיים סביב הטיפול בנתונים.

זורנס גם ציטט תוצאות של מחקר של יבמ לפיו:

  1. DG יהפוך לדרישה רגולטורית. קורה כבר באירופה עם תקן ISO 8000-9000 יש שם חלק שמדבר על תהליכי טיפול בנתוני לקוחות, תקן זה מתחיל לחלחל לארה"ב.
  2. בדוחות מאזנים איכות נתונים יהפוך להיות ערך מדיד (הערכה אותה שמענו כבר כמה שנים ובינתיים כלום לא קרה).
  3. חישוב סיכון הקשור לנתונים - משהו שהIT יצטרך לעשות ולדווח לארגון (לדוגמה, ניהול קשרים של לקוחות עם אנשים אחרים לאורך זמן רב, ניהול היררכיות וכד'.)

DG זה לא תהליך BATCHY אלא משהו שצריך לקרות בזמן אמיתי - מי ניגש לנתון? מה הוא עושה איתו? זה לא "הכל או כלום", יש נקודות כניסה שונות.כמעט בכל חברת ייעוץ בתחום MDM תמצאו שקף דומה שמדבר על מצב הבשלות של Data Governance בארגונים: האם קיימת "אנרכיה" (מושכים נתונים כשצריך, ברמת האפליקציה), האם "פדוליזם" (ה IT הנה הגוף שמניע את הנושא), "מונרכיה" (מצב יותר טוב - אנשי הביזנס מניעים את הנושא), "פדרליזם" – הגישה המנצחת, גישת ה SOA. מהניסיון שלנו בשיחות עם ארגונים, לרוב לא ממש קיימת אנרכיה אלא פדוליזם – יש איזו שהיא מדיניות בIT לסינכרון נתונים תפעוליים בשיטות שונות, אך אין שילוב של ראייה עסקית.

בהרצאה, זורנס עקץ את ספקי כלי ה-MDM באומרו כי רובם נבנו בראייה שניהול נתונים הנו מאמץ פרויקטלי שמתבצע בצורה Batchית (כלומר תהליך פסיבי), וכי המתודולוגיות וההתנהלות בתחום הנה פרויקטלית, במקום לגבש ראייה ממוקדת נכסים (נתונים = נכס) שיש לנהל לאורך זמן, לקבוע חוקים עסקיים לטיפול בנתונים בצורה פרואקטיבית ולא לאחר מעשה.ביקורת נוספת היא שאין התייחסות לקהילה הארגונית כאלמנט חשוב בניהול נתונים (לדוגמה, ויקי לבניית מילון ארגוני בארגון גלובלי) אלא תחת ההנחה שמישהו אחד מחליט בעצמו על הנתון.הוא העריך כי נותני השירותים הגדולים - הSIs הגדולים - יתמקדו באספקת מסגרת ל MDM בשנה הקרובה, וכי ספקי החבילות הטכנולוגיות יספקו פתרונות ACTIVE DG אמיתיים ב-2011-12.

בעיית כ"א:

על כל 1$ שארגון מוציא על תוכנה של MDM, הוא יוציא 3-4$ נוספים על מרכיב השירותים בפרויקט (לספק שירותים – SI). כיום קיים מחסור גדול באנשים בעלי ניסיון ממש של ניהול פרויקט MDM מוצלח (קשה למצוא אחד כזה, בלתי אפשרי למצוא שניים). יש הרבה אנשים שהוכשרו אך אין הרבה עם ניסיון ובטח שלא ניסיון בפרויקט מוצלח.

מהו הROI של MDM?

במצגת בנושא MDM ROI, הוצג מודל של אורקל לבחינת ROI של MDM, וגם הוצג Case Study של לקוח. ארגונים נוטים לחשוב ש-MDM ו-ROI לא הולכים ביחד. אולם דווקא בגלל ש-MDM זו טכנולוגיה תומכת, יותר תשתיתית מאשר אפליקטיבית, חוסר היכולת "להראות" למנהלים העסקיים משהו מוחשי רק מדגישים את הצורך לבצע business case ולהציג הצדקות עסקיות.

במצגת, אורקל הציגה תוצאות של בחינת ROI שהיא עשתה בקרב לקוחותיה, שמתרכז בתחומי צמיחה, הגברת אפקטיביות, ושיפור הAgility של מחלקת ה-IT. הנה כמה דוגמאות לתועלות שנמצאו:

  • הורדת זמן הזמנות ב-2% כתוצאה מיישום MDM לנתוני מוצרים (PIM)
  • שיפור אחוז ההיענות לקמפיינים ב-15%
  • הורדת עלות סיכון אשראי ב-2%
  • הורדת עלויות שנתיות לטיפול בתאימות לרגולציה ב-75%
  • באופן כללי, החזר השקעה תוך פחות מ-12 חודשים.בנוסף,
  • הודגש כי MDM לניהול נתוני לקוחות משפר את הROI ממערכות CRM (לדוגמה, שיפור פרודוקטיביות במוקד השירות כתוצאה מיישום CRM בסביבות 13%, שיפור כתוצאה מיישום CRM + MDM: 18%).

בכנס הוצג Case study של חברת Zebra העולמית, שיישמה פיתרון MDM של אורקל (UCM מבית סיבל). בחברה זו לפני הכנסת MDM עבדו 140 (!) מערכות תפעוליות שונות שטיפלו בנתוני לקוחות. כ 90% מתקציב הIT הופנה למאמצי תחזוקה של מערכות legacy, כתוצאה מכך גוף הIT נתפס כגוף טכני בלבד ללא השפעה אמיתית על הביזנס.מצד אחד, במצגת הודגש ההבדל הגדול בין חברות גדולות בינלאומית לחברות ישראליות (בחברה זו בעבר נתוני לקוחות הוכנסו ב 140 מערכות תפעוליות שונות!) ומצד שני תוארו כמה אתגרים עיקריים וניתנו טיפים ליישום שבהחלט ניתן ללמוד מהם:

בהתאם להמלצה שלנו ושל אנליסטים נוספים בתחום, הארגון המליץ על גישה מדורגת. כל שלב צריך לקחת בין 3-6 חודשים וכל שלב בפני עצמו צריך להציג תועלת עסקית (הCase Study בחברת Zebra שהוצג בכנס אכן דיבר על שלב ראשון של הכנסת התשתית תוך חודשיים באמצעות 2 אנשים, אולם מבחינת התועלת העסקית לא נראה כי היא הושגה בשלב זה שהוגדר כ"הנחת התשתית" לפרויקט).

מאמץ עיקרי היה להעביר מנהלי אפליקציות/תחומים עסקיים מהלך רוח של data ownership (בעלות על נתונים) ל data stewardship (נותני שירות - מספקי נתונים לשאר הארגון).

מבנה ארגוני – מצד אחד פונקציה מרכזית גלובלית "Data Governance", מצד שני "Data Stewards" שמשויכים לאזור מסוים ולתחום אפליקטיבי/עסקי מסוים. ה Data Stewards חוטפים על הראש מהDG במקרה שמשהו לא עובד כמו שצריך.בין התועלות שהושגו כתוצאה מיישום MDM (שעדיין ממשיך) בחברה זו כלל גם הפחתה של 60% בעלויות הIT (אשר, כזכור, משקיעה מאמצים רבים – כ90% מכלל המאמצים – בתחזוקת המערכות השונות והאינטגרציה ביניהן).

פרשנות STKI

בתכנון פרויקט MDM צריך לקחת בחשבון מקדמי סיכון ולא להיות מופתעים יותר מדי כשמתעוררים משברים בפרויקט מאתגר זה (במקרה זה תמיכת הנהלה בכירה מאוד תעזור). הסיכונים הכרוכים בפרויקטי MDM: מציאת כ"א (כולל מנהלי פרויקט, יועצים וכד') מנוסה באמת שיכול לחלוק מידע ולדעת ממה להיזהר. השינוי הארגוני שכרוך באימוץ MDM הוא משמעותי, החל מנציג השירות אשר עבורו תהליך פתיחת לקוח/שינוי פרטים ישתנה, דרך מנהלי תחומים שיידרשו להתיישר לפי סטנדרטים של master data כלל ארגוניים, דרך שינויים שצריך להכניס באפליקציות הלגסי שיעבדו מול אותו HUB מרכזי (ולא מול ה-master data שנמצא בבסיס הנתונים של המערכת עצמה). מציאת יועצים ומומחים בתחום שידעו להזהיר מהמכשולים הצפויים או להימנע מהם מראש תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית.בנוסף, יש מבנה ארגוני שלם תומך שיש לגבש: אותה ועדת Data Governance אליה ידווחו Data Stewards. סביר להניח שבארגונים ישראליים, בשל העובדה שאין ארגוני ענק בישראל, data stewards יהיו אנשים שיעשו זאת רק כחלק מעבודתם השוטפת. לא ברור האם תהיה ועדת Data Governance ותחת מי היא תשב. כרגע רוב יוזמות ה-MDM שעולות מגיעות ממחלקת הIT ואנו לא רואים עדיין מעורבות עסקית מספקת בתהליך זה. הנחתנו היא שבישראל הגוף העיקרי שיניע פרויקטים כאלה יהיה גוף ה-IT, זה לא אומר שהפרויקט בהכרח נדון לכישלון, אך במצב כזה צריך לעשות מאמצים לגייס כמה שיותר שותפים בכירים בהנהלת הארגון ובמחלקות העסקיות השונות. ואם גופי IT בישראל ירצו לערב יותר את הביזנס (מה שאין ספק שצריך לקרות כדי שפרויקטים אלה יתרוממו) הם חייבים להתחיל לדבר במונחי תועלות עסקיות, כדוגמת אלה שתוארו כאן. בשל חוסר ניסיון בישראל בתחום ה-MDM, כדאי לנסות וליצור קשר עם ארגונים (או באופן עצמאי או באמצעות המיישם/ספק החבילה) שיישמו חבילות MDM בחו"ל וללמוד מניסיונם.בכנס אורקל הוכרזו פתרונות אורקל חדשים בתחום ה-MDM לניהול נתוני ספקים, ניהול נתוני רכש לארגון גלובלי). נראה שמגמה זו של אספקת פתרונות שונים ייעודיים לישויות השונות (MDM לנתוני לקוחות הנו מוצר אחד, MDM לנתוני מוצרים – מוצר שונה) מאוד שכיח בקרב הספקים (לכל סוג של פתרון יש מודל נתונים שונה). אולם לאחרונה ארגונים בחו"ל מתחילים לגבש מחדש ארכיטקטורת MDM, בשל איי ה-MDM שמתחילים להיווצר בארגונים – MDM לנתוני לקוחות, MDM לנתוני מוצרים וכד'. נוצר צורך לקשר בין אותם איים, כך שלמרות שבהחלט מומלץ ליישם כלי MDM בגישה מדורגת, ולטפל בעולם נתונים אחד כהתחלה לפני שעוברים לעולם נתונים שני, אך עדיין צריך לחשוב על היישום הכולל ככזה היאפשר לקשר בעתיד בין האיים השונים.