מעניין לראות מה התקדם בתחום זה, שנמצא בתחילת דרכו.
אחד המשתתפים הגדיר את מיקומו של Web 2.0 בארגון כ"ממלא את החלל בין האיים שיוצרים כלי ניהול ידע מוסדרים". באופן כללי, בדיון דובר על כלים אלה ככלים אשר יחיו לצד כלי ניהול ידע מסורתיים יותר כגון כלי ניהול מסמכים. כלומר, ישנה כבר הבנה מתי כן Web 2.0 ומתי זה פשוט לא מתאים. כבר לא מדברים על Web 2.0 ככזה המחליף את שיטות ניהול הידע "המסורתיות והכבדות".
דוגמאות של יוזמות Web 2.0 בתוך הארגון עליהן סיפרו המשתתפים:
- יישום בלוגים ברשת האינטרה-נט הפנימית
- תכנון ליישום רשתות חברתיות בתוך הארגון (מעין פייסבוק מנוון פנימי) במטרה ליצור רשת ארגונית. התועלת העיקרית הצפויה ממיזם זה הנה לקהל על התקשורת הארגונית, במיוחד בפרויקטים ומשימות חוצות ארגון.
- רצון לבניית רשת חברתית ארגונית במודל LinkedIn, לצורך כך צוין שימוש בכלי open source. צוין גם כי case study של חברה שיישמה רשת חברתית מה שתרם לרמת עזיבה מופחתת של העובדים.
- אתרים פנימיים שיתופיים באופיים, פורומים וקהילות. אחד הארגונים כבר עובד שנים עם אתרים שיתופיים מסוג זה ומציין רמת שימוש גבוהה בהרבה ממחלקות הארגון. הידע השיתופי שנמצא בפורטלים/אתרים שיתופיים אלה מהווה מקור מידע נוסף למידע ה"מוסדר" הארגוני (נהלים, חוזרים).
- שימוש בטכנולוגיות מעולם ה Web 2.0 – צוין שימוש בAJAX גם לצורך אתרים פנימיים
- ארגון גלובלי ציין ערך מוסף בכלי Web 2.0 בארגונו לעומת ארגון שפחות מבוזר. בארגון זה גם לטכנולוגיית AJAX יש ערך מוסף גדול בשל בעיית ביצועים שנוצרת כשעובדים המפוזרים במקומות שונים בעולם מנסים לגשת לפורטל הפנימי.
סוגיות בעייתיות (ופתרונות שהוצעו) בהקשר של Web 2.0 פנים ארגוני:
נראה שנושא ה Web 2.0 לאט לאט מוצא את מקומו בתוך הארגון. עדיין ישנה התייחסות מאוד גדולה ל Buzz סביב הנושא הזה, אך גם ישנה הבנה יותר טובה של התחומים בהם יש פוטנציאל של תרומה אמיתית לארגון.
3 תגובות:
עינת, שלומות,
לצערי לא השתתפי בכנס שלכם, אך הזירה והאתגרים מוכרים לי מעיסוקי בליווי ארגונים בתהליכים אלו.
אין ספק שכל התשתיות הטכנולוגיות המאפשרות למידה וידע בארגונים - קיימות וזמינות.
האתגר המרכזי נשאר עדיין האתגר התרבותי: דהיינו, כיצד להביא לכך שמנהלים ועובדים יבינו איך שימוש בכלים ובתשתיות אלו תומך בקידום היעדים העסקיים ומהווה מענה לצרכים ארגוניים ואישיית אמיתיים בסביבת העבודה.
יגאל שלום, מה שלומך?
כן, אני שומעת את זה יותר ויותר - הבעיה בניהול ידע היא לא טכנולוגיה, היא היכולת להטמיע את התפיסות/כלים האלה הלכה למעשה בתוך הארגון.
מעניין לראות שדווקא גישת ה WEB2 היא מאוד "טבעית" לסוג מסוים של משתמשים (תואר הולם בו נתקלתי - Digital Natives: עובדים צעירים יחסית ש"נולדו" לתוך המהפכה הדיגיטלית, לעומת ה digital immigrants).
השאלה איך ניתן לשלב נושא זה בתהליכי העבודה היומיומיים של העובדים בצורה מועילה?
אשמח לשמוע דעתך על המגמות עליהם דיברנו בכנס - את המצגת שלי ניתן למצוא כאן: http://www.slideshare.net/Einats/2009-summit-presenation-on-enterprise-applications-analytics-and-km
עינת
היי עינת,
בהחלט אעיין במצגת.
מהניסיון שלי בליווי תהליכים של למידה וידע בארגונים, אני לומד שמנהלים ועובדים ישתפו פעולה עם מהלכי למידה וידע, רק אם תהליכים אלו יתמכו ויסייעו למנהלים ולעובדים לקיים את הפעילות שלהם, בצורה אפקטיבית.
לכן, הדרך הנכונה היא להציג את הכלים כפתרון, אלא לנתח את תהליכי הליבה בארגון, למשל תהליך פתוח מוצרים ושירותים, ולבחון עם המנהלים והעובדים מה הצורך בתהליך זה, ואז לראות איך הכלים השונים יכולים לתמוך בכך.
כל ניסיון לבוא לארגונים עם 'בשורה חדשה' ייתקל לדעתי בחוסר אמון ובהתנגדות.
לעניין כושר האימוץ הטבעי, אני סבור שאכן יכולת תפעול הכלים הטכנולוגיים היא אכן גורם משמעותי בהטמעה, אבל רק אלו שיש להם עומק ארגוני, ניסיון נצבר משמעותי ופתיחות (וסבלנות) ללמידה - יכולים לשלב את אימוץ הכלים באופן אפקטיבי.
להשתמע וכל טוב
הוסף רשומת תגובה