תחום ה Open Source והשפעתו ספציפית על עולם האפליקציות הולך וגדל בצורה מתונה בעולם.
אולם בישראל לא ראינו עדיין אימוץ משמעותי של open source על ידי ארגונים ואפילו ישנם ארגונים שבהם קיימת מדיניות נגד שימוש במוצרים אלה. ארגונים שכן אימצו מדברים לרוב על Linux ברמה התשתיתית. אבל מה קורה עם אפליקציות open source? יש סיכוי שארגונים יכניסו אותם לצרכים אפליקטיביים שונים בארגון? ואם כן, לאיזה צרכים?
מאמר שהתפרסם לאחרונה ב CIO Insight מדבר על המצב בשוק העולמי, שם העניינים מתחילים לזוז קצת יותר מהר אבל הרבה מהחסמים שקיימים כאן משפיעים גם על חברות בינלאומיות.
החששות:
אבטחת מידע ונושא התמיכה נותרים כחששות העיקריים מהכניסה ל open source. בישראל חשיבות התמיכה גבוהה עוד יותר, שכן יש חשש תמידי ממוצרים שאולי מאוד מובילים בחו"ל אבל אם אין תמיכה מקומית לעתים מנמ"רים יוותרו על השימוש במוצר, למרות מובילותו הפונקציונאלית.
ישנו חשש נוסף שהתחלנו לשמוע לגביו, והוא הנושא המשפטי. מה המשמעויות המשפטיות של שימוש בתוכנת open source? אם הארגון מפתח פיתוחים נוספים האם הוא נדרש לחלוק אותם עם הקהילה? ואם ארגון מוכר מוצר שמתבסס על open source, מהם בדיוק חובותיו?
התועלות
כרגע המצב הוא שארגונים שוקלים לאמץ open source מטעמי חיסכון בעלויות בעיקר. אבל יש יתרונות נוספים שניתן ליהנות מהם ובמיוחד העולם האפליקטיבי:
חדשנות: אפליקציות open source לרוב מקדימות את אפליקציות הקנייניות.
יתרון לגודל: בבסיס ה open source ניצבת קהילה רחבה של מפתחים שמפתחת כל הזמן יכולות ומרחיבה אותן. זהו יתרון לגודל לעומת חברת תכנה (קטנה או גדולה) עם "קהילה" מצומצמת של מפתחים.
כניסה לעולם ה open source בתחום האפליקטיבי נותנת אפשרות צריכה של מגוון יכולות, חלקן מאוד נישתיות, שמאפשרת לארגון לצרוך יכולות ממוקדות מתי שהוא צריך. כלומר, יש כאן אלמנט של גמישות ואפשרות לתת מענה מהיר לצרכים ארגוניים.
מאמר שהתפרסם לאחרונה ב CIO Insight מדבר על המצב בשוק העולמי, שם העניינים מתחילים לזוז קצת יותר מהר אבל הרבה מהחסמים שקיימים כאן משפיעים גם על חברות בינלאומיות.
החששות:
אבטחת מידע ונושא התמיכה נותרים כחששות העיקריים מהכניסה ל open source. בישראל חשיבות התמיכה גבוהה עוד יותר, שכן יש חשש תמידי ממוצרים שאולי מאוד מובילים בחו"ל אבל אם אין תמיכה מקומית לעתים מנמ"רים יוותרו על השימוש במוצר, למרות מובילותו הפונקציונאלית.
ישנו חשש נוסף שהתחלנו לשמוע לגביו, והוא הנושא המשפטי. מה המשמעויות המשפטיות של שימוש בתוכנת open source? אם הארגון מפתח פיתוחים נוספים האם הוא נדרש לחלוק אותם עם הקהילה? ואם ארגון מוכר מוצר שמתבסס על open source, מהם בדיוק חובותיו?
התועלות
כרגע המצב הוא שארגונים שוקלים לאמץ open source מטעמי חיסכון בעלויות בעיקר. אבל יש יתרונות נוספים שניתן ליהנות מהם ובמיוחד העולם האפליקטיבי:
חדשנות: אפליקציות open source לרוב מקדימות את אפליקציות הקנייניות.
יתרון לגודל: בבסיס ה open source ניצבת קהילה רחבה של מפתחים שמפתחת כל הזמן יכולות ומרחיבה אותן. זהו יתרון לגודל לעומת חברת תכנה (קטנה או גדולה) עם "קהילה" מצומצמת של מפתחים.
כניסה לעולם ה open source בתחום האפליקטיבי נותנת אפשרות צריכה של מגוון יכולות, חלקן מאוד נישתיות, שמאפשרת לארגון לצרוך יכולות ממוקדות מתי שהוא צריך. כלומר, יש כאן אלמנט של גמישות ואפשרות לתת מענה מהיר לצרכים ארגוניים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה