שנה טובה!

שתהיה שנה נהדרת, מוצלחת, מלאה בעשייה מעניינת, בריאות, אושר ואהבה!

מהו ה-BICC?

BICC - BI Competence Center הנו מונח שעולה לכותרות לאחרונה, במיוחד במחקרים בינלאומיים המדברים על מגמות בינלאומיות בתחום ה-BI.
גם ארגונים ישראליים שואלים אותי לאחרונה על התחום ויש ניצנים ראשונים של פעילות בתחום זה גם בארץ.

מהו ה-BICC?
מחלקה היושבת בתפר שבין ה-IT למחלקות העסקיות, ואמורה לקשר בין הצרכים העסקיים של הארגון מה-BI ובין מחלקת הפיתוח של ה-BI.
כלומר, יש כאן הפרדה מסוימת מכיוון שהBICC הוא הגוף שנמצא בקשר מול המחלקות העסקיות, מבין את צרכי המידע, מגבש תפיסת מידע, עוסק בתיעדוף הפרויקטים והצרכים, ומעביר דרישות אלה (לעתים אף לאחר איפיון) למחלקה הביצועית - מחלקת הפיתוח של ה BI.
תפקיד נוסף של הBICC הוא לספק מענה לשכבות שאינן צורכות כיום שירותי BI באופן שוטף, לרוב מדובר ברמת ההנהלה הבכירה. רוב הארגונים הגיעו למסקנה שמנהליהם הבכירים לא יתחקרו נתונים בעצמם אלא תמיד יעדיפו לבקש נתונים "לעוסים" על ידי גורם אחר. תפקידו של הBICC הוא גם לספק את המידע הדרוש להנהלה הבכירה.
תפקיד נוסף, מעט יותר מעורפל, של מחלקת ה BICC הנו "Data Governance". כיום המשמעות האופרטיבית מתנקזת בעיקר להגדרות עסקיות/מילון נתונים למושגי BI שונים. אולם לדעתי, בעתיד, במיוחד עם כניסת תפיסות ניהול מידע חדשות כגון MDM-Master Data Management, גוף מרכזי שיודע להגדיר נתון לאורך כל הארגון וחשוב מכך - יש לו את הכוח והמנדט לעשות כך, יהיה בעל ערך גבוה לארגון.

במחקר שהתפרסם ב computerworld, פורסם כי ל 20% מהחברות הגדולות כבר יש BICC, אשר מכיל פחות מ-10 אנשים (רובן פחות מ5 איש). התועלות העיקריות המצופות: הגדלת שביעות הרצון של המשתמש העסקי, ושיפור תהליכי קבלת החלטות.

ישנן שיטות שונות ליישום BICC, ורמות שונות אליהן ניתן להגיע. אולם התרומה העיקרית בגוף כזה, לדעתי, הנה ההכרה במידע הארגוני כנכס שיש להפוך אותו ליותר זמין עבור יותר שכבות בארגון. כיום ה-BI הצליח לחדור בהצלחה רק לשכבות ספציפיות בארגון (לרוב שכבת הביניים), BICC בהחלט יכול לעזור להרחיב את שירותי המידע לשכבות נוספות, ובעיקר לשכבת ההנהלה הבכירה.

סיבה נוספת להקמת גוף BICC יותר בולטת בחו"ל מאשר בארץ, והיא "לעשות סדר בבלגאן". בעוד שבארץ רוב אנשי ה-BI יושבים תחת מחלקה אחת, בחו"ל בשל אופי הארגונים וגודלם קשה יותר לשמור על כולם תחת מחלקה אחת. ביזוריות זו מביאה לשימוש במגוון גדול מדי של כלים (אחד מתפקידי הBICC הנו להחליט על מדיניות הכלים ולצמצם את מספרם), לשיטות עבודה שונות, המצאת הגלגל מחדש על ידי מחלקות שונות, אי שיתוף בידע, וכן גרסאות שונות של המידע. בארץ נושאים אלה קיימים, אך ברמת חומרה יותר נמוכה מכיוון שרוב הארגונים הגדולים מתבססים על EDW מרכזי (לעתים data marts לווייניים) ומחלקת BI מרכזית.

כיצד ישפיע המיתון הצפוי על עולם האפליקציות?

עוד לפני ההודעות המרות על קריסת מוסדות פיננסים בארה"ב, התחלנו לקבל רשמים ממנמ"רים ומנהלי IT שונים לגבי קיצוצים צפויים בפעילויות וכן במחלקות הIT שלהם.
יש הרגשה של מיתון באוויר, וחששות באשר למצב השקעות ה-IT ב-2009.
אם אכן מיתון זה יתממש, כיצד זה ישפיע על פרויקטי האפליקציות?

אם לשפוט על פי תקופות מיתון קודמות, פרויקטי ענק הם הראשונים להיעצר. בתקופות מיתון פרויקטי ERP, CRM ופיתוח/החלפת מערכות ליבה הנם הראשונים שנפגעים. הבעיה היא שהחלפת/שיפור מערכות ליבה הנו נושא חשוב ודי דחוף אשר חברות צריכות לטפל בו, שכן מערכות הליבה הישנות כבר אינן מספקות את המענה.

יחד עם זאת, בזמני מיתון ישנו תחום שבדרך כלל דווקא עולה מבחינת תשומת לב הIT וזהו תחום ה-BI. בתקופות בהן מגה-פרויקטים נעצרים, לא מתבצעות מהפכות טכנולוגיות, לא מבצעים שדרוגים מסיביים, ולא מוכנסות טכנולוגיות חדשות לארגון, תחום הBI מספק למנהלי מערכות מידע דרך מצוינת להמשיך ולהוציא ערך מהמערכות הקיימות.

הפוטנציאל בתחום ה BI לחלוטין עוד לא מומש. בארגונים כיום מדובר על הקמת מערך BICC (BI Competence Center) על מנת למצות את הפוטנציאל הרב הגלום באספקת יותר שירותי BI ליותר שכבות בארגון. כמו כן, בארגונים גדולים קיימות מחלקות BI מנוסות וידע רב נצבר, כך שמחלקות אלה יכולות לבצע יוזמות בתחום הBI גם ללא צורך להיעזר בהרבה גורמים חיצוניים.

לסיכום, אם התחזיות השחורות יתממשו, אנו צפויים לשנה של התרכזות "בבית", העמקת טכנולוגיות קיימות, השקעה בהטמעה של מערכות קיימות, והימנעות מכניסה להרפתקאות חדשות בעלות סיכון. בשביל מחלקות הBI, זהו עיתוי מצוין להרחבת מעגל המשתמשים והעלאת הערך של שירותיהם.

מה מצב השימוש בWeb 2.0 בתוך הארגון?

במפגש שקיימנו בנושא אסטרטגיות אינטרנט אמנם הפוקוס לא היה על היוזמות הפנימיות של Web 2.0 אלא החיצוניות, אולם משתתפים התייחסו גם לנושא שימוש במודלים השאולים מעולם ה Web 2.0 גם לצרכים פנימיים.
מעניין לראות מה התקדם בתחום זה, שנמצא בתחילת דרכו.

אחד המשתתפים הגדיר את מיקומו של Web 2.0 בארגון כ"ממלא את החלל בין האיים שיוצרים כלי ניהול ידע מוסדרים". באופן כללי, בדיון דובר על כלים אלה ככלים אשר יחיו לצד כלי ניהול ידע מסורתיים יותר כגון כלי ניהול מסמכים. כלומר, ישנה כבר הבנה מתי כן Web 2.0 ומתי זה פשוט לא מתאים. כבר לא מדברים על Web 2.0 ככזה המחליף את שיטות ניהול הידע "המסורתיות והכבדות".

דוגמאות של יוזמות Web 2.0 בתוך הארגון עליהן סיפרו המשתתפים:

• יישום בלוגים ברשת האינטרה-נט הפנימית
• תכנון ליישום רשתות חברתיות בתוך הארגון (מעין פייסבוק מנוון פנימי) במטרה ליצור רשת ארגונית. התועלת העיקרית הצפויה ממיזם זה הנה לקהל על התקשורת הארגונית, במיוחד בפרויקטים ומשימות חוצות ארגון.
• רצון לבניית רשת חברתית ארגונית במודל LinkedIn, לצורך כך צוין שימוש בכלי open source. צוין גם כי case study של חברה שיישמה רשת חברתית מה שתרם לרמת עזיבה מופחתת של העובדים.
• אתרים פנימיים שיתופיים באופיים, פורומים וקהילות. אחד הארגונים כבר עובד שנים עם אתרים שיתופיים מסוג זה ומציין רמת שימוש גבוהה בהרבה ממחלקות הארגון. הידע השיתופי שנמצא בפורטלים/אתרים שיתופיים אלה מהווה מקור מידע נוסף למידע ה"מוסדר" הארגוני (נהלים, חוזרים).
• שימוש בטכנולוגיות מעולם ה Web 2.0 – צוין שימוש בAJAX גם לצורך אתרים פנימיים
• ארגון גלובלי ציין ערך מוסף בכלי Web 2.0 בארגונו לעומת ארגון שפחות מבוזר. בארגון זה גם לטכנולוגיית AJAX יש ערך מוסף גדול בשל בעיית ביצועים שנוצרת כשעובדים המפוזרים במקומות שונים בעולם מנסים לגשת לפורטל הפנימי.

סוגיות בעייתיות (ופתרונות שהוצעו) בהקשר של Web 2.0 פנים ארגוני:

• ביישום בלוגים פנימיים, לא הרבה מגיעים לכתיבת פוסט שני בבלוג. ישנה התלהבות התחלתית, ולאחר מכן ירידה טבעית שכן כתיבת בלוג מחייבת השקעת זמן. כמו כן, ארגונים ציינו כי השימוש בבלוגים בתוך הארגון לא מספיק ממוקד בנושאים פרודוקטיביים ומקצועיים.
• אבטחה - חשש מהעלאת תכנים שהארגון אינו מעוניין שיועלו וכי הדברים יזלגו החוצה
• הפיתרון העיקרי שצוין הנו החלת הגבלת ולמעשה קביעת מדיניות.
• יצירת רשתות "סגורות" יחסית מפחיתה את הסיכון שמידע יזלוג למקומות לא ידועים/נשלטים
• חוסר יכולת לבקר את התכנים לפני שהם מועלים. אחד הארגונים ציין כי בבלוגים לא ניתן לעשות כך, וגם ברשתות חברתיות זה בעייתי.

נראה שנושא ה Web 2.0 לאט לאט מוצא את מקומו בתוך הארגון. עדיין ישנה התייחסות מאוד גדולה ל Buzz סביב הנושא הזה, אך גם ישנה הבנה יותר טובה של התחומים בהם יש פוטנציאל של תרומה אמיתית לארגון.

חיפוש שולחני - Desktop Search

בזמן שכלי חיפוש שולחני (Desktop Search) נעשים יותר ויותר נפוצים, ברוב המקרים למחלקת ה IT אין מדיניות מוצהרת באשר לשימוש בכלים אלה - באילו כלים להשתמש? האם ניתן/לא ניתן להוריד כלים "חינמיים"? היכן ניתן לחפש?

במפגש שולחן עגול בנושא חיפוש פנים ארגוני עלה גם נושא החיפוש השולחני.
ב 83% מהארגונים שהשתתפו בדיון אין כיום מדיניות בנושא השימוש בכלי חיפוש שולחניים אישיים.
רק בארגונים אחדים צוין כי קיימת מדיניות בנושא זה.
היו מספר קטן של ארגונים שציין כי נתקל בבעיות ממשיות בשימוש בכלים אלה על ידי העובדים, שני ארגונים ציינו השפעה שלילית על ביצועי המחשב ואחד מהם ציין כי תחנות עבודה ממש "נתקעו", בארגון אחר נתקלו בהתנגדות אבטחת מידע.

נקודה מעניינת שעלתה בדיון היא שישנם ארגונים שאינם מגבילים את השימוש בכלים אלה, אך גם מצד שני אינם רוצים "לדחוף" יותר מדי את משתמשי הארגון להשתמש בכלים אלה, ולהערכתם - הכרזה על מדיניות בתחום החיפוש השולחני עשויה לדחוף משתמשים בדיוק לכיוון זה.
למה ארגונים אינם רוצים לדחוף את החיפוש האישי? מכיוון שהוא מפחית את רמת השיתוף הארגוני, וכי בסופו של דבר המטרה היא להעביר כמה שיותר מידע מה desktops לרשת. בעוד ששימוש בחיפוש אישי עשוי לקבע את שמירת המסמכים בפולדרים האישיים של המשתמש. מה האינטרנס שלו לשמור אותם במערכת ניהול התוכן המרכזית?

בארגונים בהם כן קיימת כיום מדיניות בנושא חיפוש ארגוני, באחד מהם לדוגמה המדיניות הכללית בארגון היא שלא להתקין תכניות פרטיות (גם אם חינמיות); בארגון אחר דווקא הוחלט על מדיניות של הפצת מנוע חיפוש שולחני לצורך חיפוש אישי בתחנת העבודה של המשתמש כאשר ההגבלה היא שהעובד מחפש אך ורק בחומרים אליהם הוא מורשה לגשת.

ישנן כמה בדיקות לא פורמאליות שנעשו על מנת לקבוע מי מהכלים יותר טובים? גוגל לעומת מיקרוסופט? או אולי כלים כגון קופרניק ו X1? ניתן למצוא אחת מסקירות אלה כאן (השוואה בין מיקרוסופט לגוגל בתחום ה desktop search).
סקירה נוספת בין כלים שונים (מיקרוסופט, גוגל, X1, קופרניק) ניתן למצוא כאן.

סיכום שולחן עגול בנושא אסטרטגיות אתרי אינטרנט

כנסו ללינק הבא לצפייה בסיכום המלא של מפגש דיון בנושא אסטרטגיות אתרי אינטרנט.

המפגש עסק באסטרטגיות האינטרנט של ארגונים גדולים, בין הנושאים שנדונו במפגש:

• Web 2.0 באתר האינטרנט החיצוני
• Web 2.0 בתוך גבולות הארגון
• סוגיות ארגוניות – מי אחראי ליוזמות אינטרנט בארגון?
• Self Service באתרים חיצוניים - עד כמה מודל שירות עצמי "תפס"? מהן התועלות הצפויות? כיצד לעודד לקוחות לעבוד במודל שירות עצמי?
• האתר ככלי להכרת הלקוח ופרסונליזציה - עם דגש ספציפי לגבי נושא כלי ניתוח אתרים (Web analysis)
• הקשר בין CRM לאתר האינטרנט עולמות וירטואליים

Open Source בעולם האפליקציות

תחום ה Open Source והשפעתו ספציפית על עולם האפליקציות הולך וגדל בצורה מתונה בעולם.

אולם בישראל לא ראינו עדיין אימוץ משמעותי של open source על ידי ארגונים ואפילו ישנם ארגונים שבהם קיימת מדיניות נגד שימוש במוצרים אלה. ארגונים שכן אימצו מדברים לרוב על Linux ברמה התשתיתית. אבל מה קורה עם אפליקציות open source? יש סיכוי שארגונים יכניסו אותם לצרכים אפליקטיביים שונים בארגון? ואם כן, לאיזה צרכים?
מאמר שהתפרסם לאחרונה ב CIO Insight מדבר על המצב בשוק העולמי, שם העניינים מתחילים לזוז קצת יותר מהר אבל הרבה מהחסמים שקיימים כאן משפיעים גם על חברות בינלאומיות.

החששות:
אבטחת מידע ונושא התמיכה נותרים כחששות העיקריים מהכניסה ל open source. בישראל חשיבות התמיכה גבוהה עוד יותר, שכן יש חשש תמידי ממוצרים שאולי מאוד מובילים בחו"ל אבל אם אין תמיכה מקומית לעתים מנמ"רים יוותרו על השימוש במוצר, למרות מובילותו הפונקציונאלית.
ישנו חשש נוסף שהתחלנו לשמוע לגביו, והוא הנושא המשפטי. מה המשמעויות המשפטיות של שימוש בתוכנת open source? אם הארגון מפתח פיתוחים נוספים האם הוא נדרש לחלוק אותם עם הקהילה? ואם ארגון מוכר מוצר שמתבסס על open source, מהם בדיוק חובותיו?

התועלות
כרגע המצב הוא שארגונים שוקלים לאמץ open source מטעמי חיסכון בעלויות בעיקר. אבל יש יתרונות נוספים שניתן ליהנות מהם ובמיוחד העולם האפליקטיבי:
חדשנות: אפליקציות open source לרוב מקדימות את אפליקציות הקנייניות.
יתרון לגודל: בבסיס ה open source ניצבת קהילה רחבה של מפתחים שמפתחת כל הזמן יכולות ומרחיבה אותן. זהו יתרון לגודל לעומת חברת תכנה (קטנה או גדולה) עם "קהילה" מצומצמת של מפתחים.
כניסה לעולם ה open source בתחום האפליקטיבי נותנת אפשרות צריכה של מגוון יכולות, חלקן מאוד נישתיות, שמאפשרת לארגון לצרוך יכולות ממוקדות מתי שהוא צריך. כלומר, יש כאן אלמנט של גמישות ואפשרות לתת מענה מהיר לצרכים ארגוניים.