אם בחו"ל ארגונים מביעים הרבה עניין בחבילות ורובם מתכננים להרחיב פעילות, מסקר שערכנו עולה פער גדול בין ישראל לשוק הבינלאומי במובן זה. רק 10% מארגונים בישראל ציינו BPM בין הטכנולוגיות החשובות ל-2008 בעוד שסקר מקביל בחו"ל (שנעשה על ידי CIO Insight) גילה כי קרוב ל 40% הגדירו טכנולוגיה זו כעיקרית וחשובה ל-2008. הסכום אותו ארגונים מוכנים להשקיע בפרויקטי BPM גם כן מאוד שונה, בעוד שבחו"ל רף הכניסה לפרויקטים מתחיל מ $100K, בישראל בדרך כלל מתחילים מפרויקט נקודתי (מיכון תהליך או שניים) ורף הכניסה יהיה סביב כמה עשרות אלפי דולרים בודדים.
מדוח שערכה חברת Butler בנושא, סוגיה משמעותית אשר מפלגת בין קהילות הספקים וקהילת המשתמשים הנו הפער בין 'אוטומציה' (תפקיד הספק) מול 'תהליך העבודה האנושי' (נקודת המבט של האנליסט העסקי) הממשיך להתקיים. הפער אותו זיהתה Butler Group בין מה שהספקים מציעים לבין מה שהארגונים מחפשים בפועל אכן מורגש גם בישראל, במיוחד בולטת העובדה כי ארגונים היו רוצים לראות סביבות תכנון ומידול תהליכים חזקות משולבות עם סביבות הפעלת (אקטיבציית) תהליכים. אך לדעתי זו לא הסיבה העיקרית לעיכוב התפתחות השוק בארץ. לדעתי, החסם העיקרי לעיכוב התפתחות שוק ה-BPM בישראל הוא התארגנות ארגונים מקומיים לניהול תהליכים עסקיים. הלקוח הישיר בארגון ליוזמת BPM אינו איש IT, אלא הפונקציה בארגון שאחראית על הגדרת תהליכים עסקיים, בקרה על תהליכים אלה וניהולם המתמשך, ושיפורם המתמיד. רוב הארגונים עמם שוחחנו על הנושא בישראל אינם ערוכים ארגונית בהתאם. לרוב אין מחלקה ספציפית העונה להגדרות אלה, לחלק מהארגונים כלל אין מחלקת או"ש, ולחלק יותר גדול מהארגונים, כפי שראינו, אין מחלקת או"ש חזקה בארגון. רוב הארגונים עמם דיברנו מדווחים על מחלקת או"ש שעיקר תפקידה היא להגדיר נהלים אשר מופצים לארגון בצורת מסמכי נהלים. מאפייני היישומים היותר מוצלחים בהם נתקלנו בישראל כוללים מחלקת תהליכים עסקיים אשר מובילה את התהליך תוך שיתוף עם מחלקת ה-IT (כלומר, גם אם אנשי IT עובדים מול המערכת כדי לתעד ולהגדיר תהליכים, הם עושים זאת לצד המשתמש העסקי), ואלה המתקדמים יותר ביישומים ממליצים על הגדרת "owner" לכל תהליך כתנאי בסיסי חשוב ביותר.
מנקודת מבט עסקית, אחד היתרונות המדוברים של BPM הנו היכולת לבטל את חוסר ההתאמה הקיים במתודולוגיות פיתוח מסורתיות יותר בין מה שהמשתמש העסקי רוצה לקבל לבין מה שהמפתח מבין שהוא רוצה לקבל.
ניתן לתאר סוויטות BPM כהיצע מקצה לקצה הכולל גילוי ותכנון תהליכים, בניית מודל, סימולציה, התנעת תהליכים, ושיפור מחזור החיים וניהול שינויים. רבים גם כוללים כסטנדרט תפקודיות כמו יכולות חוקים עסקיים, אנליזת תהליכים עסקיים, והתראות, ניטור פעילות עסקית (BAM), ותפקודיות בינה עסקית (BI).
לסוויטות אלה פוטנציאל עסקי רב, אולם השוק עדיין לא בשל, ארגונים אינם ערוכים מבחינה ארגונית לעבוד בצורה "BPMית" וקיים פער בין הפונקציונאליות הקיימת בחבילות לפונקציונאליות אותה הארגונים היו רוצים לראות בחבילות.
מדוח שערכה חברת Butler בנושא, סוגיה משמעותית אשר מפלגת בין קהילות הספקים וקהילת המשתמשים הנו הפער בין 'אוטומציה' (תפקיד הספק) מול 'תהליך העבודה האנושי' (נקודת המבט של האנליסט העסקי) הממשיך להתקיים. הפער אותו זיהתה Butler Group בין מה שהספקים מציעים לבין מה שהארגונים מחפשים בפועל אכן מורגש גם בישראל, במיוחד בולטת העובדה כי ארגונים היו רוצים לראות סביבות תכנון ומידול תהליכים חזקות משולבות עם סביבות הפעלת (אקטיבציית) תהליכים. אך לדעתי זו לא הסיבה העיקרית לעיכוב התפתחות השוק בארץ. לדעתי, החסם העיקרי לעיכוב התפתחות שוק ה-BPM בישראל הוא התארגנות ארגונים מקומיים לניהול תהליכים עסקיים. הלקוח הישיר בארגון ליוזמת BPM אינו איש IT, אלא הפונקציה בארגון שאחראית על הגדרת תהליכים עסקיים, בקרה על תהליכים אלה וניהולם המתמשך, ושיפורם המתמיד. רוב הארגונים עמם שוחחנו על הנושא בישראל אינם ערוכים ארגונית בהתאם. לרוב אין מחלקה ספציפית העונה להגדרות אלה, לחלק מהארגונים כלל אין מחלקת או"ש, ולחלק יותר גדול מהארגונים, כפי שראינו, אין מחלקת או"ש חזקה בארגון. רוב הארגונים עמם דיברנו מדווחים על מחלקת או"ש שעיקר תפקידה היא להגדיר נהלים אשר מופצים לארגון בצורת מסמכי נהלים. מאפייני היישומים היותר מוצלחים בהם נתקלנו בישראל כוללים מחלקת תהליכים עסקיים אשר מובילה את התהליך תוך שיתוף עם מחלקת ה-IT (כלומר, גם אם אנשי IT עובדים מול המערכת כדי לתעד ולהגדיר תהליכים, הם עושים זאת לצד המשתמש העסקי), ואלה המתקדמים יותר ביישומים ממליצים על הגדרת "owner" לכל תהליך כתנאי בסיסי חשוב ביותר.
מנקודת מבט עסקית, אחד היתרונות המדוברים של BPM הנו היכולת לבטל את חוסר ההתאמה הקיים במתודולוגיות פיתוח מסורתיות יותר בין מה שהמשתמש העסקי רוצה לקבל לבין מה שהמפתח מבין שהוא רוצה לקבל.
ניתן לתאר סוויטות BPM כהיצע מקצה לקצה הכולל גילוי ותכנון תהליכים, בניית מודל, סימולציה, התנעת תהליכים, ושיפור מחזור החיים וניהול שינויים. רבים גם כוללים כסטנדרט תפקודיות כמו יכולות חוקים עסקיים, אנליזת תהליכים עסקיים, והתראות, ניטור פעילות עסקית (BAM), ותפקודיות בינה עסקית (BI).
לסוויטות אלה פוטנציאל עסקי רב, אולם השוק עדיין לא בשל, ארגונים אינם ערוכים מבחינה ארגונית לעבוד בצורה "BPMית" וקיים פער בין הפונקציונאליות הקיימת בחבילות לפונקציונאליות אותה הארגונים היו רוצים לראות בחבילות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה