בארגונים שרק מתחילים את דרכם בנושא ניהול ידע אין גוף מרכזי שמרכז את תחום ניהול הידע בארגון וה-IT יהיה זה שיותר דוחף את היוזמות. לרוב, ארגונים מנוסים יותר ביוזמות ניהול ידע מציינים כי קיום ישות חזקה בארגון אשר דוחפת ומניעה את יוזמות ניהול הידע מהווה תנאי בסיס להצלחת יוזמות אלה.
עיסוק בהגדרות אלה של מנהל ידע/ארכיטקט ידע מובילה לניסיון להגדיר מהו תחום ניהול הידע בארגון, ומסתבר שהגדרה זו משתנה במשך השנים. התפתחות מעניינת שמתרחשת בשנים האחרונות היא המעבר בדיון על ניהול ידע מנושא שיש לקדם בארגון על ידי שכנוע והסברים מה הוא ייתן ולמה זה טוב לחברה (מה שהסתבר כשינוי תפיסתי גדול מדי וקשה ביותר לשכנוע הנהלות), למצב בו היום מתחילים מהצורך העסקי כאשר ניהול הידע מתווסף לתהליך מסוים ולא עומד בפני עצמו. כלומר, ניהול ידע כיום הפך להיות תלוי-נושא/תלוי-הקשר עסקי כלשהוא ולא תחום בפני עצמו ("כבר לא עושים ניהול ידע לשם עשיית ניהול ידע"). תשתיות ניהול הידע מבחינה טכנולוגית יכולות להיות ניהול מסמכים/מנוע חיפוש/פורטל ארגוני/קהילות ידע/כלי שיתופיות, כפונקציה של הצורך העסקי הספציפי. אחד מהמשתתפים בדיון השולחן העגול שערכתי בנושא הגדיר את תחום ניהול הידע כ"עוד פלוס" שמתווסף: ניהול מסמכים פלוס, ניהול תהליכים פלוס. הפלוס הוא התוספת היא ההקשר התוכני-ארגוני, זה תלוי התחום העסקי. כלומר, ניהול ידע הוא לצורך איזשהו תהליך עסקי.
לינק למאמר המלא - סיכום מפגש שולחן עגול בנושא ניהול ידע
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה