אז מה הגליק הגדול? 3 דברים מעניינים במיוחד:
- מתן תשובה ממוקדת
- צורת ארגון התשובה , הכוללת נתונים נוספים הקשורים לנושא - גרפים וטבלאות תומכות
- תהליכי איכות ובקרה על ידי צוות מומחים ומאגרי נתונים פרטיים
ישנם מיזמים (דוגמת Ask Jeeves) המאפשרים לשאול שאלה בטקסט חופשי, לאחר מכן מבצעות הבניה של ה"שאילתה", מיתרגמות ל String חיפוש, ומחזירות תוצאות חיפוש רלוונטיות. Wolfram Alpha לוקח את זה צעד אחד קדימה – השואל מקבל תשובה ישירה לשאלה (ולא תוצאות חיפוש בהן יצטרך להמשיך ולחפש), וכן מידע רלוונטי נוסף שמתקבל על ידי ביצוע ניתוחים וחיתוכים חדשים (שלא היו קיימים לפני כן). לדוגמה, תארו לעצמכם שהקלדה שלהצירוף "מספר החברות בישראל" יחזיר טבלה עם מספר הארגונים על פי גודל, עם סטטיסטיקות רלוונטיות, חלוקה למגזרים ועוד נתונים שנאספים במיוחד עבור צורך זה, (לא יישאבו ממקור קיים/שאילתה קודמת).
מקורות המידע הנם אתרי אינטרנט וגם מאגרי מידע פרטיים, כאשר אמורה להיות התערבות אנושית גבוהה ע"י מומחים שאמורה להבטיח רמת איכות גבוהה על המידע (הערכה ראשונית היא שכ1000 מומחים יידרשו כדי לתחזק ולעדכן את מאגר המידע לכשיתחיל לפעול בתפוצה רחבה). כרגע עולמות התוכן המטופלים בצורה טובה הנם מתחום האקדמיה ומדעי החיים, התחומים שאינם מטופלים טוב הנם תרבות פנאי, צריכה, סרטים, מוזיקה וכד'. אבל ברגע שהתשתית תוכח, גם זה בוודאי יגיע.
לסיכום, לא ברור אם מיזם זה ספציפית הוא זה שיצליח איפה שכולם נכשלו, אבל המודל עצמו מאוד מעניין והפוטנציאל הוא עצום, הרבה מעבר למאגר מידע המיועד למהנדסים חוקרים ואקדמאים. אם נסתכל על התחום העסקי, יש כל כך הרבה מודלים עסקיים חדשים שיכולים לצוץ בתחומים כמו שוק התיירות, תחומים מחקריים, ואפילו בתחום ה-BI והמודיעין התחרותי בתוך ארגונים. הפוטנציאל של קיום מאגר ארגוני אותו ניתן לשאול שאלות ולקבל תשובות ממוקדות ונתונים נוספים המחושבים עבור אותה שאלה הוא מאוד מעניין, מה גם שבתוך הארגון ניתן לשלוט ברמה יותר גבוהה על איכות התשובות (בעיה איתה מתמודדים ארגונים המיישמים כלי Web 2.0 / ויקים למיניהם ונאלצים להתפשר על רמת השליטה באיכות הנתונים).
מקורות נוספים לקריאה על נושא זה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה