תפיסות Web 2.0 יכולות להציע "best practices" עבור ארגונים בכל הנוגע לשיטות שיתוף מידע, בניית מאגרי מידע בגישת ה Collective intelligence, ודרכים נוספות לנהל ידע (תחום אשר נחל כשלונות רבים ועדיין עומד בפני אתגרים לא פשוטים).
יחד עם זאת, עקרונות הבסיס של עולם הWeb 2.0 לעתים "מתנגש" עם עקרונות מאוד בסיסיים של ניהול ידע כפי שהכרנו אותו עד היום. בזמן שיוזמות ניהול ידע נוטות להיות ריכוזיות, יוזמות Web 2.0 הנן מבוזרות מעצם הגדרתן. בפרויקטי ניהול ידע "קלאסיים" השליטה המרכזית על רמת האיכות של התוכן מכתיבה שיטת "Bottom Up", לעומת גישת ה "Bottom up" של בלוגים, ויקים ותכנים נוספים הנבנים על ידי העובדים/גולשים/משתתפים בקבוצה מסוימת.
רוב הארגונים כבר הגיעו למסקנה שנדרש איזשהוא MIX - גישות ניהול ידע מנוהלות וריכוזיות בתחומים מסוימים אל מול גישות Web 2.0 לצרכים שרצוי שיהיו פחות מנוהלים ותחומים (לדוגמה, הנעת תהליכי חדשנות, שיתוף מידע פרויקטלי וכד').
במצגת הבאה תוכלו למצוא סקירה על מגמות אלה, ניתוח של הסיבות לכשלונות פרויקטי ניהול ידע רבים, האזורים שבהם השימוש בכלי/שיטות Web 2.0 יכול לעזור (והאזורים שלא), יתרונות וחסרונות של יישום בלוגים וויקים פנים ארגוניים והמלצות לארגונים הנכנסים לתחום.
את המצגת תוכלו למצוא כאן.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה