ערכנו מפגש סיעור מוחות ראשון מתוך סדרת מפגשים צפויים. המפגש הראשון היה סביב נושא מתבקש במיוחד - Cloud Computing ו - SaaS - Software as a Service
מהם מפגשי סיעור מוחות?
- מפגשים של כ15-20 CTOs/ארכיטקטים, יועצים, אנליסטים של STKI, ואנשי חשיבה בתחומים טכנולוגיים שונים.
- במפגשים אלה משתתפים הן ספקים והן ארגוני משתמשים בתחום ה-IT.
- מפגשים אלה סובבים סביב נושאים חדשים, אשר עדיין אינם נחשבים ל-Mainstream.
- במפגשים נבחנות טכנולוגיות אלה, מידת ישימותן בארגונים בכלל ובארגונים ישראליים בפרט.
התמונה שעלתה במפגש היא שתחום ה-Cloud הנו תחום חם ובעל פוטנציאל גבוה מאוד. המפגש היה מאוד מעניין ואנו מודים מאוד לכל הCTOs/ארכיטקטים/ואנשי חשיבה בתחום שלקחו חלק במפגש. את סיכום המפגש במלואו תוכלו למצוא כאן (כדאי להעיף מבט).
ההערכה של STKI לגבי תחום ה Cloud היא שהמצב הכלכלי דוחף ארגונים כיום לשקול מודלים חדשים של מחשוב אשר מבטיחים עלויות השקעה נמוכות ובתוך כך גם מחשוב ענן המתייחס לטכנולוגיות המאפשרות לצרוך יכולות מחשוב בתצורת שירותים. להערכתנו, ארגונים יבחנו את מודל הענן גם בהיבט של הורדת עלות פר יחידה (עלות פר שרת, פר טרהבייט אחסון, פר תקלה במוקד התמיכה, פר מתכנת או פר שורת קוד), ובממדים אלה ספקים יצטרכו להציג מודל כלכלי משתלם.
עלינו עדיין לחקור את המודל הכלכלי של מחשוב הענן, שצריך לכלול עלויות הסבה, מעבר ועלויות אבטחת מידע, בנוסף לחסינות הספקים שמציעים מודל זה. CAPEX אינו משפיע רק על ארגוני משתמשים אלא גם על ספקי ה-IT. מודל מחשוב הענן בתחום התוכנה, שכולל את תחום אספקת תוכנה כשירות (Software as a Service) – מודל זה ינוסה על ידי ארגונים ויאומץ בסדר גודל מוגבל. יתרונות מודל מחשוב הענן של עלויות השקעה מראש נמוכות ומעבר לעלויות תפעוליות שוטפות יותר נמוכות, בנוסף לחיזוקים המתקבלים מספקים גדולים שמצטרפים לשוק ובונים יכולות בתחום ה- Cloud (שכוללות גם חיזוק והדרכת הערוצים שלהם), יעודדו יותר ארגונים אשר נמצאים בשוליים של אימוץ התחום להיכנס אליו יותר. ארגונים שנמנעו לחלוטין מהמודל (מסיבות אבטחת מידע, קישוריות וכד'), ייאלצו לבחון מחדש את המודל וישימותו לארגון שלהם. ארגונים בתעשיות שונות יבחנו מודלים שונים של שירותי Cloud, המסופקים ומנוהלים על ידי ספקים בינלאומיים, ישראליים, ספקי תקשורת, אינטגרטורים בישראל או ספקי hosting.
להערכתנו, על מנת שהמודל יאומץ בישראל על ידי ארגונים, יצטרכו להתקיים כמה תנאים חשובים:
· SLA ותמיכה – מנמ"רים ישראלים ידרשו כדרישת סף שבארץ תהיה תמיכה נאותה לשירות המוצע ושהם יוכלו לדבר עם גוף מתווך כלשהוא שיבטיח להם רמת SLA טובה.
· בגופים מסוימים צריך יהיה לברר את סוגיית העמידה בתקני רגולציה. כיום הנושא לא ברור לחלוטין וארגונים מסוימים (במיוחד בשוק הפיננסי) לא מרגישים בנוח לבחון את המודל כל זמן שאין זה ברור אם מבחינה רגולטורים יש / אין בעיה.
משמעות ה Cloud לארגוני enterprises בישראל:
ארגוני IT שאנו משוחחים עמם אינם מתרגשים מעניין ה hype הקיים כיום סביב הCLOUD. מנמ"רים מעוניינים לדעת באופן פרקטי כיצד מהם היתרונות שכדאי (אם כדאי) לנצל ממודל זה? אנו מתייחסים לשירותי ה Cloud כ"Virtual Data Center", המתקיים לצד ה On site / Off site Data Center. בעולם זה, אנו מחלקים את היתרונות הפרקטיים שניתן לקבל מעולם ה Cloud לשניים:
בתחום האפליקציות: ארגונים ישראלים יידרשו יותר ויותר לקיים סביבת "שירותים", כאשר תפקיד מחלקת ה IT יכלול גם נושא של "הרכבת" שירותי IT מתוך שימוש ברכיבי תשתיות ואפליקציות קיימים. בתחום האפליקציות, ארגונים יצטרכו ליצור מה שאנו קוראים "Mashups" (מושג "שאול" מעולם ה Web 2.0) – חיבור של שירותים שונים לכדי שירות חדש. המשמעות של ה CLOUD במובן זה היא שלמנמ"ר יהיו הרבה יותר אופציות ליצירת Mashups מאשר בעבר.
בתחום התשתיות: ארגונים יידרשו להרכיב סביבות המורכבות משירותים תשתיתיים, מה שאנו מכנים "Ensembles": שילוב של שכבות תשתיתיות שחלקן נמצאות אצל הארגון ב- data center , חלקן נמצאות אצל ספקי השירותים וחלקן נמצאות במקביל גם ב- data center וגם אצל ספקי השירות. בניית ensembles אינה טריוויאלית בגלל הצמידות של שכבות התשתית השונות והצורך לפעול במקביל גם ב- data center וגם אצל ספקי השירות.
דוגמה בולטת לכך היא ניהול זהויות שחייב להתבצע במקביל בשכבות השונות.
הערכות STKI לגבי SaaS:
להערכתנו, כל זמן שאפליקציות ב CLOUD מסופקות במודל הקיים (המוכר לנו כ- SaaS), תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud יהיו:
עלינו עדיין לחקור את המודל הכלכלי של מחשוב הענן, שצריך לכלול עלויות הסבה, מעבר ועלויות אבטחת מידע, בנוסף לחסינות הספקים שמציעים מודל זה. CAPEX אינו משפיע רק על ארגוני משתמשים אלא גם על ספקי ה-IT. מודל מחשוב הענן בתחום התוכנה, שכולל את תחום אספקת תוכנה כשירות (Software as a Service) – מודל זה ינוסה על ידי ארגונים ויאומץ בסדר גודל מוגבל. יתרונות מודל מחשוב הענן של עלויות השקעה מראש נמוכות ומעבר לעלויות תפעוליות שוטפות יותר נמוכות, בנוסף לחיזוקים המתקבלים מספקים גדולים שמצטרפים לשוק ובונים יכולות בתחום ה- Cloud (שכוללות גם חיזוק והדרכת הערוצים שלהם), יעודדו יותר ארגונים אשר נמצאים בשוליים של אימוץ התחום להיכנס אליו יותר. ארגונים שנמנעו לחלוטין מהמודל (מסיבות אבטחת מידע, קישוריות וכד'), ייאלצו לבחון מחדש את המודל וישימותו לארגון שלהם. ארגונים בתעשיות שונות יבחנו מודלים שונים של שירותי Cloud, המסופקים ומנוהלים על ידי ספקים בינלאומיים, ישראליים, ספקי תקשורת, אינטגרטורים בישראל או ספקי hosting.
להערכתנו, על מנת שהמודל יאומץ בישראל על ידי ארגונים, יצטרכו להתקיים כמה תנאים חשובים:
· SLA ותמיכה – מנמ"רים ישראלים ידרשו כדרישת סף שבארץ תהיה תמיכה נאותה לשירות המוצע ושהם יוכלו לדבר עם גוף מתווך כלשהוא שיבטיח להם רמת SLA טובה.
· בגופים מסוימים צריך יהיה לברר את סוגיית העמידה בתקני רגולציה. כיום הנושא לא ברור לחלוטין וארגונים מסוימים (במיוחד בשוק הפיננסי) לא מרגישים בנוח לבחון את המודל כל זמן שאין זה ברור אם מבחינה רגולטורים יש / אין בעיה.
משמעות ה Cloud לארגוני enterprises בישראל:
ארגוני IT שאנו משוחחים עמם אינם מתרגשים מעניין ה hype הקיים כיום סביב הCLOUD. מנמ"רים מעוניינים לדעת באופן פרקטי כיצד מהם היתרונות שכדאי (אם כדאי) לנצל ממודל זה? אנו מתייחסים לשירותי ה Cloud כ"Virtual Data Center", המתקיים לצד ה On site / Off site Data Center. בעולם זה, אנו מחלקים את היתרונות הפרקטיים שניתן לקבל מעולם ה Cloud לשניים:
בתחום האפליקציות: ארגונים ישראלים יידרשו יותר ויותר לקיים סביבת "שירותים", כאשר תפקיד מחלקת ה IT יכלול גם נושא של "הרכבת" שירותי IT מתוך שימוש ברכיבי תשתיות ואפליקציות קיימים. בתחום האפליקציות, ארגונים יצטרכו ליצור מה שאנו קוראים "Mashups" (מושג "שאול" מעולם ה Web 2.0) – חיבור של שירותים שונים לכדי שירות חדש. המשמעות של ה CLOUD במובן זה היא שלמנמ"ר יהיו הרבה יותר אופציות ליצירת Mashups מאשר בעבר.
בתחום התשתיות: ארגונים יידרשו להרכיב סביבות המורכבות משירותים תשתיתיים, מה שאנו מכנים "Ensembles": שילוב של שכבות תשתיתיות שחלקן נמצאות אצל הארגון ב- data center , חלקן נמצאות אצל ספקי השירותים וחלקן נמצאות במקביל גם ב- data center וגם אצל ספקי השירות. בניית ensembles אינה טריוויאלית בגלל הצמידות של שכבות התשתית השונות והצורך לפעול במקביל גם ב- data center וגם אצל ספקי השירות.
דוגמה בולטת לכך היא ניהול זהויות שחייב להתבצע במקביל בשכבות השונות.
הערכות STKI לגבי SaaS:
להערכתנו, כל זמן שאפליקציות ב CLOUD מסופקות במודל הקיים (המוכר לנו כ- SaaS), תחומי האפליקציות שהנם מועמדים טובים יותר לצריכה במודל ה Cloud יהיו:
- תחומים "נישתיים" – שמטפלים בתהליך ספציפי, שחי בדרך כלל בפני עצמו. בתוך כך, לדוגמה, מערכת פיננסית פחות מתאימה משום שלא ניתן להפריד אותה מתחומים אחרים בארגון, לעומת HR שהנו תחום יותר ממוקד ובעל פחות נגיעה למערכות אחרות. לפחות בשנים הראשונות, נראה כי האפליקציות הנפוצות יותר ב Cloud יהיו כאלה שאינן נוגעות בליבה של הארגון אלא בתהליכים עוטפים/אדמיניסטרטיביים יותר.
- תחומים שנמצאים בין הארגון לבין ישויות חיצוניות: לקוחות/ספקים/עובדים מבוזרים. בתחומים אלה יש יתרון של ממש ליישם פיתרון חיצוני (אפליקציה WEBית בעלת ביצועים טובים לגישה באמצעות WAN וכד')
בהמשך אנו מעריכים כי תחום התוכנה ב CLOUD יתפתח – מה שאנו מכנים "Cloud Software":
כלומר, מודל ה Cloud Software יאפשר לארגון לבנות לעצמו סביבה אפליקטיבית המותאמת לו אישית, וסביבה זו תסופק לו ב Cloud עם כל היתרונות הקשורים בכך. מודל זה מתחיל להתפתח כבר היום.
לסיכום הדיון המלא - לחצו כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה