כיצד צריכה להיראות ארכיטקטורת ERP בארגון גלובלי?

ארגונים גלובליים נקראים לבחור בין 3 גישות אפשריות לארכיטקטורת ERP:

• ארכיטקטורה ריכוזית לחלוטין - Single Instance, מערכת אחת, תהליכים אחידים, דטהבייס מרכזי. לרוב המשמעות הנה גם DW מרכזי אחיד.


• ארכיטקטורה מבוזרת לחלוטין - כל חברה/מדינה עם המערכת שלה, רוב התהליכים עצמאיים, לעתים ניתן למצוא תהליך או שניים שהנם אחידים (לדוגמה, רכש מרכזי).


• הגישה המשולבת - כאן יש לא מעט אופציות שונות, הרעיון הוא למצוא את "דרך המלך", להלך בעדינות דרך המהמורות הפוליטיות, לספק VIEW אחיד בזמן שהמערכות בשטח עובדות באופן די עצמאי. כלומר, מדובר כאן על מעין פשרה.

רמת הריכוזיות בגישת הERP בחברות גלובליות תלויה באופן בלתי נפרד במספר גורמים:

1. רמת אחידות תהליכים לאורך הארגון (לעתים בתחומים ספציפיים כגון רכש מקיימים גישה ריכוזית, בעוד שבתחומים אחרים התהליכים מתנהלים באופן מבוזר).


2. רמת גמישות ועצמאות נדרשת של החברות השונות. מעבר ל-ERP גלובלי משמעותו הפחתת גורמים אלה באופן משמעותי (פיתוחים נעשים / עוברים דרך גוף המרכז).


3. לעתים קיימים גם כוחות פוליטיים כך שנושא ה"שליטה אל מול עצמאות" מקבל ממד נוסף ולעתים מונע משיקולים פוליטיים בארגון.


4. שיקולי מערך תמיכה. לתמיכה מרכזית אפשרויות של חיסכון בעלויות (החיסכון במעבר לData Center מרכזי, לדוגמה, מוערך בכ-15%-20% לפי מס' מחקרים), יחד עם זאת חברות העוברות למודל זה יחוו ירידה ברמת השירות וההיענות.

אבל המצב כיום מעט שונה מהמצב לפני רק כמה שנים. ההתפתחויות הטכנולוגיות כיום מורידות אילוצים שהיו קיימים בצורה משמעותית בעבר ומאפשרות יותר גמישות בגיבוש הארכיטקטורה. לאחרונה אנו רואים מגמה בעולם לפיה ארגונים מקיימים מספר מערכות אפליקטיביות שונות בחברות מבוזרות (ופחות "נלחמים" על Single Instance), כאשר ארגונים אלה יכולים כיום לאפשר ריכוזיות של תהליכים ונתונים בדרכים אחרות, אשר משמעותית יותר קלות לעיכול:

• EDW/BI מרכזי
  היתרון העיקרי של גישה זו הנו אחד העקרונות החשובים של עולם ה-DW: "גרסה אחת של האמת", במיוחד לאור יוזמות ניהול ביצועים ארגוניים/ SCORECARDS שהופכים להיות יותר רווחים לאחרונה. לרוב זוהי הגישה אליה ארגונים גלובליים שואפים בתחומי תוכן מסוימים (לדוגמה, ייתכן ובתחום הפיננסים ארגון גלובלי יקיים EDW ריכוזי ובתחומים שיווקיים יאפשר ביזוריות BI בארצות/חברות השונות). חסרונות עיקריים: אם לפני המעבר לאפליקציה ריכוזית היה קיים דטה מארט מקומי והחברה הלוקאלית עבדה עליו בצורה עצמאית, המעבר ל-BI ריכוזי עבור אותה חברה יהיה קשה במיוחד בשל הפגיעה בחופש ובעצמאות של החברה בקביעת מודל הנתונים וביצוע שינויים בצורה מהירה. ברוב המקרים המצב הקיים הנו עדיין מצב ביזורי שנובע מסיבות היסטוריות. הגישה הביזורית המשולבת מאפשרת לחברת הבת/מחלקה להחזיק אצלה Data Mart לוקאלי, ובמקביל להחזיק EDW גלובאלי מרכזי של החברה, שכולל נתונים המתקבלים מכל החברות/יחידות. בגישה זו, החברה הלוקאלית יכולה לגזור נתונים מה-EDW הארגוני הגלובאלי ל- Data Mart הלוקאלי שלה. בגישה זו מצד אחד ישנה עצמאות גדולה לאותה מחלקה/ חברה שהרבה פעמים תעדיף גישה זו, אבל החיסרון הבולט הוא ההבדל ב"גרסאות" הגזירה שעשוי להתרחש, וכן כל שינוי בלוגיקה של ה-EDW המרכזי גורר צורך בשינוי לוגיקה ב- Data Marts המקומיים, שלא בטוח שתמיד יתאפשר, כך שצורת עבודה זו מאיימת על קיום גרסה אחת של ה"אמת האחת בארגון". יש פה גם סוגיה בולטת של משקל – עד כמה רוב הנתונים מגיעים מהחברות המקומיות, או לחילופין מה-EDW המרכזי? (ראה נספח בעמ' 4 לדוגמאות של ארכיטקטורת DW בארגונים גלובליים בישראל)


• MDM
  תפיסת MDM (Master Data Management) הופכת בשנים האחרונות להיות מקובלת יותר. התחום צמח בתחילה כמענה לצרכי שווקים המתאפיינים בקצב מיזוגים ורכישות גבוה (בתחילה תחום הטלקום ולאחר מכן גם שירותים פיננסיים, חב' תעשיה וכד'). כלי MDM מאפשר למזג את נתוני החברה הנרכשת במהירות הרבה יותר גבוהה מאשר ביצוע rollout או פיתוח תהליכים רוחביים, וכך לקבל ROI מהיר יותר מהמיזוג. תחום ה-MDM מאפשר לחברות לנהל נתוני לקוחות באופן מרכזי (CDI – Customer Data Integration), לנהל נתוני אב של מוצרים/פריטים קטלוגיים (PDI – Product Data Integration), נתונים פיננסיים בצורה מרכזית (Financial Data Integration), וזאת ברמה התפעולית – מערכות תפעוליות ייחשפו לנתוני MDM בזמן אמיתי, כלומר לא מדובר על תפיסת DW שמאפשר גרסה אחת של האמת שלא בזמן אמיתי.
  להערכתנו, תפיסת ה-MDM מאפשרת לחברות לעבוד בתצורה מבוזרת, ולשמור על תמונה אחידה (בהקשר של ישות מסוימת – לקוח/מוצר/נתונים פיננסיים) לכל רוחב הארגון.

מגמות והמלצות:
בחברות גלובליות שנכנסות כיום ליישום ERP (יש מעטים מאוד כאלה שכן רוב החברות הגדולות כבר בחרו ויישמו מערכות בתחום ה-ERP), רמת הכדאיות להיכנס לפרויקט ERP גלובלי "Single Instance, Single Application" הרבה יותר גבוהה מאשר בחברות שכיום נמצאות עם אוסף מערכות שונות ועובדות במודל מבוזר (מצב המאפיין אות רוב החברות כיום).
נכון להיום, רוב החברות הגלובליות נמצאות במצב (מסיבות היסטוריות) בו במדינות השונות אפליקציות תפעוליות שונות (כלומר, אין Single Instance אחד, למרות שב"חזון" ובשאיפה ארגונים גלובליים היו רוצים להיות במצב כזה). משמעויות המעבר לSingle Instance מהמצב הקיים גבוהות מאוד (מבחינת משאבים ועלויות משמעותיים, וכפי שראינו מניסיונן של חברות גלובליות בישראל – לא מצדיק את התועלת (שאין ספק שקיימת).
להערכתנו, ארגונים גלובליים כיום צריכים לשקול דרכים אחרות ליצירת תמונה אחידה ותהליכים אחידים, דרכים אשר לפני כמה שנים לא היוו אופציה ריאלית. בין דרכים אלה: MDM (ניהול נתוני אב מרכזי – מוצרים/ספקים/לקוחות), EDW – DW מרכזי אחיד עם תשתית נתונים אחידה וסטנדרטים מוגדרים, BPM – ניהול תהליכים רוחביים חוצי מערכות, והישענות על ארכיטקטורת SOA.