בתחום ה-IT אנחנו רגילים להגיד שישראל מפגרת אחרי ארגונים גדולים בארה"ב ובאירופה, העובדה שארגונים כאן בסדרי גודל יותר קטנים משפיעה על אופי היוזמות כמעט בכל תחום IT. אבל יש גם יתרון לעובדה זו, למשל בתחום הBI מבנה המחלקות ואופי יוזמות ה-BI יותר טוב בישראל בהשוואה לארגונים בינלאומיים. הסיבה היא פשוטה, בגלל שארגונים יותר קטנים, לרוב יש מישהו שמסתכל מרכזית על פרויקטי ה-BI, וגם אם קיימים כמה צוותים, הם ברוב המקרים (75% מארגוני enterprises בישראל, ליתר דיוק) יושבים ארגונית תחת מחלקה אחת בתוך אגף מערכות מידע, מחלקת BI. עוד על מאפייני מחלקת ה-BI בישראל תוכלו לקרוא כאן.
לעומת זאת, בחברות בינלאומיות גדולות קיימת בעייה ידועה של "איי BI" המתקיימים במקביל, צוותי BI שונים ללא תיאום משמעותי ביניהם, וחוסר סטנדרטים. התוצאה הנה חוסר שיתוף בידע לגבי פרויקטי BI דומים, המצאת הגלגל מחדש, וקיומם של כלי BI רבים תחת אותה קטגוריה (סביר מאוד למצוא 3-4 כלי Reporting שונים, 2-3 כלי OLAP, 1-2 כלי Data Mining וכד'). בשנים האחרונות אותם ארגונים בינלאומיים שחיים עם "שגרת איי ה-BI" עוסקים בפרויקטי BI Consolidation שמשמעותם לאו דווקא בניית Enterprise Data Warehouse אחד, אלא בניית ארכיטקטורה, התוויית מדיניות, קביעת סטנדרטים של כלים טכנולוגיים (צמצום מסדר גודל של כ-7 כלים שונים ל-3 כלים שונים), וכן – באזוורד חדש עליו מדובר כמעט בכל מחקר הסוקר מגמות BI: ה-BICC.
BICC – Business Intelligence Competence Center
קיימות מספר הגדרות שונות ל-BICC, אך הרעיון הוא שגוף זה אחראי על הסתכלות מרכזית על תחום ה-BI בארגון, הבנת הדרישות העסקיות, תיעדוף, והעברתם למחלקת הפיתוח של ה-BI שמתקיימת כגוף נפרד. יש הגורסים כי תפקיד ה-BICC ממשיך גם לנושא ההטמעה של יוזמות ה-BI בארגון, וכגוף המרכז את דרישות ה-BI של ההנהלה הבכירה.
בישראל חלק מהארגונים מביעים התעניינות ב-BICC (במיוחד הגדולים יותר, או אלה המקיימים מבנה יותר מבוזר). אולם אנו גם נתקלים לא מעט בארגונים שמרימים גבה לשמע תפקיד מחלקת ה-BICC שזוכה להרבה תשומת לב "באזוורדית" כרגע ולא מבינים על מה ההתלהבות – "הרי זה מה שמחלקת ה-BI שלנו עשתה מאז ומתמיד".
לסיכום, בישראל לפחות ארגונים יש צורך בפונקציית ה-BICC, לרובם קיים סטנדרט מסוים של כלים (לרוב ניתן יהיה למצוא 2-4 כלים שונים בארגון, ולא 7-8), קיים שיתוף ידע בגלל העובדה שצוות/י ה-BI יושב/ים תחת אותה מחלקה, ולרוב מחלקה זו מקיימת קשר הדוק עם המחלקות העסקיות.
כך שבסה"כ ניתן להתנחם בעובדה שלעתים דווקא העובדה שארגונים ישראליים יותר קטנים מאפשרת להם להיות יותר יעילים.
לעומת זאת, בחברות בינלאומיות גדולות קיימת בעייה ידועה של "איי BI" המתקיימים במקביל, צוותי BI שונים ללא תיאום משמעותי ביניהם, וחוסר סטנדרטים. התוצאה הנה חוסר שיתוף בידע לגבי פרויקטי BI דומים, המצאת הגלגל מחדש, וקיומם של כלי BI רבים תחת אותה קטגוריה (סביר מאוד למצוא 3-4 כלי Reporting שונים, 2-3 כלי OLAP, 1-2 כלי Data Mining וכד'). בשנים האחרונות אותם ארגונים בינלאומיים שחיים עם "שגרת איי ה-BI" עוסקים בפרויקטי BI Consolidation שמשמעותם לאו דווקא בניית Enterprise Data Warehouse אחד, אלא בניית ארכיטקטורה, התוויית מדיניות, קביעת סטנדרטים של כלים טכנולוגיים (צמצום מסדר גודל של כ-7 כלים שונים ל-3 כלים שונים), וכן – באזוורד חדש עליו מדובר כמעט בכל מחקר הסוקר מגמות BI: ה-BICC.
BICC – Business Intelligence Competence Center
קיימות מספר הגדרות שונות ל-BICC, אך הרעיון הוא שגוף זה אחראי על הסתכלות מרכזית על תחום ה-BI בארגון, הבנת הדרישות העסקיות, תיעדוף, והעברתם למחלקת הפיתוח של ה-BI שמתקיימת כגוף נפרד. יש הגורסים כי תפקיד ה-BICC ממשיך גם לנושא ההטמעה של יוזמות ה-BI בארגון, וכגוף המרכז את דרישות ה-BI של ההנהלה הבכירה.
בישראל חלק מהארגונים מביעים התעניינות ב-BICC (במיוחד הגדולים יותר, או אלה המקיימים מבנה יותר מבוזר). אולם אנו גם נתקלים לא מעט בארגונים שמרימים גבה לשמע תפקיד מחלקת ה-BICC שזוכה להרבה תשומת לב "באזוורדית" כרגע ולא מבינים על מה ההתלהבות – "הרי זה מה שמחלקת ה-BI שלנו עשתה מאז ומתמיד".
לסיכום, בישראל לפחות ארגונים יש צורך בפונקציית ה-BICC, לרובם קיים סטנדרט מסוים של כלים (לרוב ניתן יהיה למצוא 2-4 כלים שונים בארגון, ולא 7-8), קיים שיתוף ידע בגלל העובדה שצוות/י ה-BI יושב/ים תחת אותה מחלקה, ולרוב מחלקה זו מקיימת קשר הדוק עם המחלקות העסקיות.
כך שבסה"כ ניתן להתנחם בעובדה שלעתים דווקא העובדה שארגונים ישראליים יותר קטנים מאפשרת להם להיות יותר יעילים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה