שוק ה-MDM התקשה מאוד "לתפוס" בשוק הישראלי ב-3 השנים האחרונות. בפוסט קודם דיברתי על כך שאנו מעריכים שהמגמה מתחילה להשתנות. במהלך 2009 התקיימו מספר פרויקטי MDM בפיתוח עצמי (כלומר, לא נרכשו כלי MDM ייעודיים אלא פותחו פתרונות בתפיסת ה-MDM), הייתה רכישה אחת של כלי, ו2 מכרזים יצאו לדרך. לא נשמע כמו המון פעילות, אבל יחסית לכלום בשנה שעברה, לא רע.
המצב כיום הוא שארגונים מעוניינים ביישום MDM, מביעים רצון להיכנס לתחום בשנה הקרובה, אך נראה שכולם מחכים ש"מישהו אחר כבר יתחיל".
מה התנאים שצריכים להתקיים על מנת ששוק ה-MDM יפרוץ בישראל באותה מידה כמו בשוק הבינלאומי?
- מספר פרויקטים מוצלחים, שגם יביאו לצבירת ניסיון על ידי מיישמים בשוק המקומי
- נוכחות ספקים גבוהה יותר. ישנם ספקים ש"הרימו ידיים" כי ראו שארגונים אינם סוגרים עסקאות. צריך לזכור שזהו שוק חדש, תפיסה חדשה שקצת קשה לעיכול, אבל הצורך העסקי קיים, הוא פשוט מטופל בדרכים אחרות במקרה הטוב
- ספקים צריכים להציע לא רק שירותי יישום טכנולוגיים אלא שירותי ייעוץ אסטרטגי-עסקי מתוך הבנה עמוקה של הסביבה העסקית הורטיקאלית בה הארגון חי, הדרישות הרגולטוריות שחלות עליו, תנאי הסביבה העסקית, ומגמת השוק העסקי. פרויקט MDM אינו רק פרויקט תשתית. זוהי ארכיטקטורת נתונים – אחד הנכסים העסקיים החשובים של הארגון. לא רק שתחום ה-MDM חדש לארגונים, גם כל ההיערכות הארגונית שנדרשת ממנו, המשמעויות העסקיות והרגולטוריות שיש לפרויקט כזה, נושאים אלה גם כן צריכים להיות חלק מהנושאים אותם ה service provider צריך להכיר לעומק [בנקודה זו לספקים בעלי נוכחות בינלאומית יש יתרון – ידע ורטיקלי מחו"ל שניתן למנף לפרויקטים הראשונים].
מה אפשר לעשות כדי להקל על הכניסה לתחום ה-MDM?
- גישה מדורגת (כאשר כל שלב לוקח 6-8 חודשים)
- להתחיל בקטן – ליישם בשלב ראשון מילון נתונים עסקי בארגון, כדי להכניס את כולם ל"שפה" משותפת, אפילו אם בצורה מעט מלאכותית. שכולם לפחות יתכוונו לאותו הפירוש כשהם משתמשים במונח מסוים.
- כיצד "לדבר ROI" עם ההנהלה? בעייתי. פרויקטי MDM הנם פרויקטי תשתית, להנהלה קשה לראות בעיניים איזשהוא ערך מוחשי ולהבין למה בכלל צריך פרויקט כזה שלא קל להסבירו. ולכן הצדקת תועלות של פרויקטים כאלה ניתן להצמיד לפרויקטים אחרים – לדוגמה, פרויקט CRM חדש. אם ארגון נכנס כיום ל-CRM ובארגון זה קשה לקבל תמונת לקוח אחידה, תשתית MDM/CDI תומכת ליוזמת ה-CRM עשויה להאיץ במידה רבה את הערך שיתקבל מפרויקט זה. כלומר, MDM יכול להוות מאיץ ROI עבור פרויקטים ויוזמות אחרות.
- אני מאוד ממליצה לעשות שימוש במודל בשלות כלשהוא. לא חסרות דוגמאות ל MDM Maturity models, נראה שלכל חברת מחקר יש איזו וריאציה משלה על מודל שכזה. הרעיון הוא לדרג רמת בשלות של ארגון בתחום ה MDM, החל מרמה 0 (אין כלל שום שיטה לסינכרון נתונים בארגון) ועד הרמה הגבוהה ביותר: קיימת תפיסה מושרשת של MDM בארגון כאשר הבעלות על הנתונים הנה עסקית ומתקיימים תהליכי Data Governance עם מבנה ארגוני תומך. רוב הארגונים נמצאים בשלבים 1-4, כאשר בישראל להערכתנו ארגונים נמצאים בין רמה 1-2 (הקפיצה מ 1 ל 2 אינה טריוויאלית). הסיכוי שארגון שנמצא ברמה 1 יקפוץ לרמה 5 הנו אפסי. יש לגבש תכנית של קפיצות קטנות, בשלבים. קפיצה משלב 1 (בו ישנן שיטות, אדהוקיות למדי, בהן מסנכרנים נתונים בין המערכות התפעוליות השונות) לשלב 2 (בו המערכות התפעוליות כבר מוכנות למודל עבודה בו הנתונים מתקבלים ממקור חיצוני, ולא יושבים פיזית במערכות אלה) – הנה קפיצה שאינה טריוויאלית אך היא בהחלט אפשרית. כבר הקפיצה הזו יכולה לשפר משמעותית את רמת הסינכרון. אך עדיין אין נגיעה באחריות עסקית על נתונים – מה שמגיע בשלבים הבאים.מודל בשלות זה ממחיש את העובדה שאין כזה דבר "יש לנו כבר MDM" או "אין לנו כלל MDM", רוב הארגונים נמצאים איפשהוא באמצע. שימוש במודל כזה יכול לעזור לארגון לזהות היכן הוא נמצא ולאיזה שלב הוא רוצה להתקדם.
