"הכרזתה של אורקל לאחרונה על חבילת "ענן בקופסה", כמו גם הכרזת IBM על רכישת NETEZZA, קשורות למגמה חשובה בעתיד הטכנולוגי: החזרה לעידן ה-"Main Frame"; מחשוב כולל. ארגוני אנטרפרייז נדרשים לנהל תקשורת עם 200 ספקי מחשוב בשנה, מספר שרק הולך ועולה. כדי להפעיל מערכת ERP אחת– צריך הארגון להתקשר עם כ-20 ספקים שונים כדי לקבל תשתיות תומכות, בסיסי נתונים ומערכות הפעלה. מנמ"רים מחפשים היום פשטות. ספק יחיד שיציע להם את כל שירותים הללו באריזה אחת שפשוט תעבוד. אך לפני שאנחנו מכריזים על מות עידן הביזוריות וחזרה לעידן הריכוזיות, כדאי לבחון טוב גם את החסרונות והסיכונים של מודל זה:
- יצירת תלות בספק. אם עד כה, ה-ERP של החברה הורכב מספקים נפרדים לאפליקציה, מערכת הפעלה, בסיס נתונים, תקשורת וחומרה, עם אפשרות לבחירה והחלפה, הרי שבקרוב נקבל מאותו הספק קופסה אחת שלמה, שמכילה אפליקציה המותאמת לחומרה ולבסיס הנתונים שעובדים באופטימיזציה מלאה. התוצאה: ביצועים טובים בהרבה ופחות כאב ראש בהעלאת הפרויקט. אך החיסרון טמון בגזרת מנהלי הרכש, שיהיו כבולים מול ספק יחיד בעל כוח עצום. שיקול זה עלול לגרום לגפי רכש לעכב קבלת טכנולוגיות חדשות משיקולים פוליטיים פנימיים.
- צרות של קישוריות. מרבית הארגונים מנהלים את היישומים שלהם בשיטה של ריבוי ספקי אפליקציות תוך קישור מתמיד ביניהם. על פי חזון ה"קופסאות" אליו אנחנו צועדים, שיטה זו תהיה קשה הרבה יותר ליישום. כל סביבה תותאם לצורך העיקרי של כל אפליקציה, ללא התחשבות באפליקציות האחרות שנדרשות להתחבר אליה. הספק מעוניין ליצור קופסה שפועלת בהרמוניה ונשלטת בצורה מיטבית על ידי גוף ניהול יחיד. כשננסה להכניס לקופסה מרכיב שלא שייך אליה, נסיט את רוב מאמצי המנמ"רים להתעסקות בקישוריות בין הקופסאות השונות וניסיון ליצור מכנה משותף ל-DATA.
- פגיעה ביכולת הניטור והניהול הכולל של מערכות המידע. כיוון שיצרני ה"קופסאות" יגישו פתרונות מלאים וכוללים, כל פתרון יכלול פתרון אבטחת מידע, פתרון גיבוי, ופתרון DRP משלו. קופסה A תכיל פתרון אבטחת מידע שונה מזה של קופסה B. המשמעות היא קושי לקבל מידע על מצב האיומים הכולל בארגון, בשל הצורך להסתנכרן מול כמה פתרונות אבטחת מידע שונים.
- פגיעה בגמישות של ארגון המערכות. במצב בו מתעורר צורך שלא הוגדר מראש על ידי יצרן ה"קופסה", הארגון ייאלץ להשקיע מאמצים רבים יותר כדי לספקו. בקופסאות המוכנות מראש, הארגון לא מורשה לבצע פעולות שלא קיבלו אישור מראש"certificiation” . תהליך אישור זה אורך זמן רב, מה שעלול לפגוע בגמישות ארגון מערכות המידע ובמענה לצרכי הארגון.
- שינוי משמעותי במבנה ומעמד מחלקת מערכות המידע כפי שאנו מכירים אותה כיום. מבנה מסורתי של גוף תשתיות בארגונים גדולים כולל כיום שלושה מדורים נפרדים לתקשורת, אחסון ושרתים. שינוי התפיסה הטכנולוגית יחייב גם שינוי במבנה הארגוני. כמו כן, אם "קופסת CRM" אחת כוללת בתוכה גם את הרכיבים התשתיתיים, מי בארגון יהא אחראי על תפעולה ותחזוקתה? הקו בין המחלקות האפליקטיביות לתשתיתיות יילך וייטשטש. זהו לא בהכרח חיסרון, אבל מדובר בשינוי משמעותי שיחייב התמודדות שונה לחלוטין.
גם ספקי ה-IT יחוו לא מעט שינויים, חלקם מבורכים אך חלקם יגרמו שיבושים ויחייבו שינוי כולל של המודל העסקי.
- שינוי במבנה ובתהליכי המכירות. אם הספק ימכור ללקוח "פתרון כולל אחד" שכולל בתוכו את אותם הרכיבים שפעם נמכרו בנפרד, עלות המכירה של כל רכיב תרד משמעותית. מדובר ביתרון, שיוביל, בתקווה, להגדלת רווחיות ולהורדת מחירים ממנה ייהנו ארגוני האנטרפרייז.
- האם צפויה ירידה בהיקף ההכנסות של ספקי השירותים? עדיין לא ברור אם ספקי השירותים יחושו פגיעה בהכנסותיהם כתוצאה ממגמה זו. לדוגמה בתחום ה-SAAS (תוכנה כשירות), יירדו משמעותית הכנסות ספקי השירותים מפרויקטים, בהשוואה לפרויקטים "קלאסיים" בהם ארגון קונה תוכנה ומתאים אותה לצרכיו. פרויקט הטמעת פתרון SAAS לרוב ייקח בין כמה שבועות לחודשיים, כמעט ולא יכלול פיתוחים, ויתרכז בעיקר בנושא ההטמעה.
מיהם אותם ספקי "Industry in a box"?
על היצרנים שכבר מציעים פתרונות Industry in a box ניתן למצוא את הספקית הוותיקה NCR/ טרהדטה (שכבר הייתה שם מזמן, עוד לפני שתיארנו את התחום בבאזוורדים יפים), IBM, HP, אורקל, EMC, CISCO, Apple ו-SAP שעשתה צעד משמעותי בכיוון כאשר רכשה את SYBASE.
אם ניקח את Apple כדוגמה, ה iphone / ipad הנם למעשה industry in a box – קופסה שמכילה אפליקציות, מערכת הפעלה וחומרה. כל החלקים האלה מצויים בשליטה מלאה של אפל, מה שמאפשר לה לספק ביצועים אופטימליים. אולם שיווי המשקל מתקיים כל עוד הקופסה נשארת סגורה. נסה לפתוח את הקופסה ולהכניס פנימה רכיבים מבחוץ – ושיווי המשקל יופר. דוגמא זו יכולה להמחיש מה צפוי לנו במקרים אחרים של ספקי-על שיציעו תעשייה בקופסה. כל עוד נצרוך טכנולוגיה "בתחומי הקופסה", נקבל תמורה מספקת וטובה. כשננסה להחליף את האפליקציה מעל התשתית הקופסתית, ניתקל בבעיה
.
האם יצרני קופסאות יעדיפו עבודה בטכנולוגיות קנייניות או שישמרו על סטנדרטים משותפים?
מצד אחד, העולם שהתרגלנו אליו (כולל היצרנים בעצמם) צועד כבר שנים לכיוון סטנדרטיזציה. מצד שני, ליצרנים יהיה קשה מאוד להצדיק השקעות גדולות כל כך בטכנולוגיה שניתן יהיה להחליף בקלות. לכן יכילו הקופסאות פיסות טכנולוגיה ייחודיות (proprietary), מה שאכן מאוד מזכיר חזרה לעידן ה"Main-Frame".
המלצות לארגונים:
1. כל כניסה לטכנולוגיית מחשוב מבוסס-קופסה מחייבת התייחסות משמעותית לסוגיית הרכש, ודגש על קיבוע אחוזי הנחה ממחיר רכש לקניות עתידיות ולפריטים שייווצרו בעתיד. כלומר, לנסות להפחית את רמת ה lock-in לספק עד כמה שניתן מראש.
2. ארגונים צריכים להטמיע כבר כעת קונסולות כלליות וגמישות של ניטור וניהול, כדי שיוכלו לחבר בעתיד קופסאות “industry in a box” שונות.
3. ארגונים צריכים להתכונן כבר כעת לתמורות הצפויות בארגון; התייחסות ומדידה של מידת שיתוף הפעולה בין הצוותים ולהנהיג תגמול DBA לא לפי זמינות DBMS ספציפי, אלא לפי זמינות וביצועי כלל מערכת ה- ERP."
