קפיטליזם חברתי - כמה "שווה" הערך החברתי שלכם?

מאמר שגלית פיין ואני כתבנו על ה"קפיטליזם החברתי" החדש התפרסם בדה-מרקר:

הערכות ומחקרים חוזים מגמה חדשה ומעניינת בתחום התשלומים האלקטרוניים, לפיה מרבית העברת כספים בדור הבא תתבצע דרך מכשירים ניידים, במקום באמצעות כרטיסי אשראי או מזומן. נכון להיום מתבצעות בארה"ב בלבד עסקאות קמעונאיות בהיקף של כ-5.5 טריליון דולר בארה"ב מידי שנה. הנהנות העיקריות ממגמה זו הן חברות הפעילות בעולם התשלומים כיום, כגון פייפאל. אלו הן גם החברות שיקבעו את הסטנדרטים למודל התשלומים בעולם זה. עסקאות הנעשות בעזרת מכשירים ניידים על גבי האינטרנט, טומנות בחובן הזדמנויות רבות ופוטנציאל צמיחה רב, ובצד זה אתגרים רבים. העיקריים שבהם הם התמודדות עם פרצות אבטחת מידע, המשך שחיקת הפרטיות, ו"גזירת קופון" על ידי גורמים רבים, אולי רבים מדי, שיקחו עמלה קטנה מכל עסקה. גורמים מסוג זה עשויים להיות גופים כגון פייפאל, ספקיות תקשורת אלחוטית, משווקים ופרסומאים, בנקים, ושורה של מתווכים נוספים. בנוסף לעמלה שנשלם, נשלם גם על חשיפת פרטים אישיים לשורה של מתווכים מסוג אלה.

כמה שווה ה"ערך החברתי" שלי?

מטבע סחיר חדש שתופס את מקומו בכלכלה העולמית הוא המטבע החברתי. רוב האנשים אינם מודעים לכך, אך בעיני חברות מסחריות ישנו "ערך" לרמת החברתיות של אנשים. אחד מהדברים שמעניינים כעת חברות הוא לזהות אנשים המשפיעים חברתית, מכיוון שלאנשים אלה יש ערך פוטנציאלי גדול ובאמצעותם חברות יכולות להשפיע על יותר אנשים. שיטות עסקיות חדשות, המיושמות במדיה חברתית, מבוססות על המשחק של ערך חברתי המפותח על ידי פרויקט Ingenesist. משחק זה מאפשר לאנשים למנף את ההשפעה החברתית שלהם סביב מוצר או שירות על מנת לקבל קופונים עם הנחות מחברות המוכנות "לתת חסות" לפעילות החברתית של הלקוח, כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן. דוגמה של שילוב בין עולם התשלומים לעולם המדיה החברתית היא העברת הטבות וקופונים בין אנשים באמצעות מדיה חברתית, מבלי להמיר אותם בהכרח לכסף.

למה זה חשוב? כשאנשים משלמים ב"מטבע" של מדיה חברתית כפי שתואר, הספקים יכולים להעניק הנחות אלקטרוניות ישירות ללקוח (לדוגמה, על ידי זיכוי כרטיס האשראי שלהם), ואנשים אלה יוכלו להעביר קופון זה הלאה (לדוגמה, מהורה לילד) מבלי להמיר אותם בהכרח לכסף אמיתי. במקרה זה היבט הפרטיות משתנה, שכן משתמש הקופון אינו בהכרח מי שקיבל אותו, כך שמתאפשרת שמירה מסוימת על אנונימיות הלקוח. כך או כך, מודל המיקרו-תשלומים באמצעות מכשירים ניידים בשילוב עם זיהוי הערך החברתי של לקוחות על ידי ארגונים יביאו למעין כלכלה חדשה, בה המטבע שבו נסחור יהיה הערך החברתי שלנו. המסחר בו ייעשה יותר ויותר פשוט (לדוגמה, שליחת ציוץ בטוויטר על רצוננו להעביר 5$ לחברה, שיתבצע בצורה מיידית ופשוטה), המידע שיעבור בדרך לרכישת הקפה על ידי שליחת מסרון יילך ויגבר ויישלח לעוד יותר מתווכים בדרך, ואנו צפויים לראות עוד ועוד מודלים מסחריים שיצוצו ויעלו. צרכנים רבים ירצו לאמץ אותם, אך חשוב לזכור שהם ישלמו על כך מחיר, שכרגע מתרכז סביב נושא הפרטיות ופרצות אבטחת מידע.


הכותבות הינן אנליסטיות בחברת הייעוץ והמחקר STKI